על למה מאותתת העזת הנגיד? לא על כוונה להראות שהוא מסוגל לעשות לשוק יותר טוב ממה שעושים קברניטי המשק האחרים. נכון יותר לייחס לו טווח ראייה ארוך מזה שהאחרים, בקריית הממשלה לפחות, מפגינים. אבל האיתות היותר משמעותי הוא לגבי חומרת ההשפעה של גלי המשבר, שבאים מעבר לים.
בחודשיים האחרונים הופחתה הריבית בקצב המצטבר וחסר התקדים של 2%. הפחתות אלה מעידות כי הערכת המצב של בנק ישראל היתה שמגמת המשבר תשפיע על המשק לכיוון של האטה - קיצונית ממה ששיערו גורמים רשמיים אחרים; וגם אם שיערו - אולי התאפקו מלתת לכך ביטוי, מחשש שדיבורים בכיוון הזה יהיו נבואה שתגשים את עצמה בנפילת שערי הבורסה.
הרגיעה בתחום הזה אפשרה לבנק המרכזי להתמקד בבלימת הסכנה הגוברת, והגדולה ביותר שכבר הסתמנה מהמשבר - זו של מחנק האשראי. הלקח העיקרי של משבר 1929 נלמד. את המשק האמריקני - והעולמי בעקבותיו - מוטטה אז סגירת קווי האשראי למגזר העסקי יותר מקריסת הבורסה.
גם אצלנו החלו להצטבר הנתונים המדאיגים של צמצום הפעילות הכלכלית הריאלית בעקבות הקפיצות במחיר האשראי. המגזר העסקי התקשה להתמודד אתן ולגייס את הכסף הדרוש להמשך פעילותו, בערפל אי הוודאות שהשתלט על השוק. מאחר שתלותו באשראי הבנקאי נהפכה לכמעט מוחלטת, עקב השיתוק בערוצי האשראי החוץ-בנקאי, לא היה מנוס מהוזלה מהירה של מחיר האשראי.
ריבית נמוכה ככל האפשר עשויה לתרום לתגובת שרשרת שתגדיל את מצאי האשראי, שהוא הדלק להמרצת פעילות המשק, ובכוחה להביא למעבר מהיר מהאטה לצמיחה.
אלא שלא די בעידוד המוניטרי שבסמכות בנק ישראל. האצה מהירה יותר תבוא בשילוב של הזרמות הון לקידום פרויקטים מיצרי תעסוקה שבסמכות הממשלה. בדיוק מה שמבטיח למשק האמריקני הנשיא הנבחר של ארה"ב.
על כוונת האוצר לגלות היום את רעיונותיו-תוכניותיו להתערבות בשוק ההון. התזמון של פרסום הכלי המשלים רמזה כאילו האוצר פעל בתיאום עם בנק ישראל. ככל הידוע לא היה דבר כזה. הבנק עצמאי בהחלטותיו ולא נוהג לתאם את מהלכיו עם שום גורם ממלכתי.
נותרה ההשערה שראשי האוצר רק צפו את המהלך הדרמטי, וגילו את הקלפים שלהם לאחר שהערכתם התאמתה. זאת, בתקווה שהמהלך הכפול יגרום היום להמשך מואץ יותר של התפנית החיובית בבורסה שהחלה אתמול, ולשיפור מצב הרוח של המשק ובכלל.