יותר דו"חות תנועה - אך מספר ההרוגים לא יורד

למרות שמשטרת ישראל נתנה השנה יותר דו"חות "איכות" מאי פעם, במטרה מוצהרת להקטין כך את מספר התאונות הקטלניות וההרוגים, נתוני 2008 מוכיחים כי השיטה אינה עובדת. הסקת מסקנות? בהחלט, ב-2009 ינתנו יותר דו"חות איכות...

מכה לתפיסת האכיפה של משטרת ישראל: למרות שהשנה ניתנו יותר דו"חות "איכות" מאי-פעם, מספר התאונות הקטלניות ומספר ההרוגים לא ירדו בהשוואה לאשתקד. מאז תחילת השנה, הגביר אגף התנועה במשטרת ישראל את האכיפה כנגד עבירות המוגדרות "איכותיות" - עבירות תנועה כמו מהירות מופרזת, עקיפה לא בטוחה, עבירות בריונות, וחציית צומת באור אדום. המטרה - להוריד את מספר התאונות הקטלניות וההרוגים. אולם למרות המאמץ המוגבר מצד המשטרה, מספר ההרוגים בתאונות דרכים אינו יורד.

 

ביומו השני של כנס אור ירוק, חשף אגף התנועה במשטרת ישראל כי בהשוואה ל-2007, חלה עלייה של 17% במספר הדו"חות שניתנו השנה לנהגים: בין ינואר לאוקטובר, נתנה המשטרה יותר ממיליון דו"חות, לעומת פחות מ-900 אלף אשתקד. למרות זאת, מאז תחילת השנה נהרגו 394 בני אדם בכ-350 תאונות קטלניות - נתון כמעט זהה לזה של 2007.

המשטרה מציגה: עלייה של 17% במספר דו"חות "איכות" - 0% ירידה במספר ההרוגים (צילום: חגי אהרון)

 

חמור מכך, במספר מאפיינים ניכרת החמרה ברורה במצב: על-פי נתונים שהציג היום המשרד לביטחון פנים, מתחילת השנה עלה מספר ההרוגים בתאונות פגע וברח ב-40%, ומספר רוכבי הדו-גלגליים שנפגעו בתאונות עלה בקרוב ל-50%. גם במצב בטיחות הולכי הרגל חלה החמרה: מספר ההרוגים בקרב אוכלוסיה פגיעה זו עלה ביותר מ-10% בהשוואה לשנה שעברה.

 

נתונים בעייתיים אלה אינם מפריעים למשרד לביטחון פנים ולאגף התנועה במשטרה, להצהיר כי הם מתכננים להחמיר עוד יותר את האכיפה ב-2009: בשנה הבאה צפויה להתחיל פריסה של כ-60 מצלמות מהירות אלקטרוניות חדשות, וזאת כחלק ממערך אכיפה מורחב, שיכלול בסופו של דבר כ-300 מצלמות חדשות. בנוסף, באגף התנועה מתכננים לרשום מספר דו"חות "איכות" הגבוה ב-10% מאשר ב-2008, וכן לקיים כ-20% יותר "מפגשי שוטר-אזרח".

 

"לא די באכיפה"

"העיסוק מול אוכלוסיית משתמשי הדרך החלשים - הולכי רגל, רוכבי אופנועים ואופניים - אינה יכולה להיות של משטרת התנועה". את הדברים האלה אמר היום (ה') השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, בכנס אור ירוק השנתי. "לא די לומר 'אכיפה'. אני משוכנע שמעורבותם של גופים רבים היא מחויבת המציאות, למשל בתחומי חינוך והקניית תרבות נהיגה". אלא שלמרות דברי השר, נדמה כי עיקר המאמץ של מדינת ישראל מתמקד באכיפה - ולראייה, הגברת האכיפה המתוכננת של אגף התנועה. מנגד, נושאים כמו חיוב ציון בבטיחות כתנאי לקבלת בגרות, או שינוי שיטת לימוד הנהיגה בישראל, אינם מיושמים במהירות הראויה.

 

כך למשל, יישום רישיון נהיגה מדורג לנהגים צעירים - שנועד לשפר את רמת הנהיגה של נהגים אלה באופן משמעותי - מתעכב מזה מספר שנים. עמותת אור ירוק אף פרסמה השנה דו"ח חמור בנושא, שקבע כי "באופן לא ברור, מתעכב יישום המלצת הוועדה (שגיבשה את תוכנית הרישיון המדורג, ש.ה) על-ידי הגורמים האחראים במשרד התחבורה".

 

אם כן, מדוע ממשיכה המדינה לקדם בעיקר את זרוע האכיפה? תשובה לכך ניתן למצוא במספרים הבאים: דו"חות על עבירות תנועה חמורות מכניסות לקופת המדינה סכום הנאמד בקרוב ל-100 מיליון שקל בשנה. התקנת מערך המצלמות האלקטרוניות, צפוי לשלש את הכנסות המדינה מדו"חות תנועה, ולהעלותם ליותר מרבע מיליארד שקל בשנה.