ישראל 2008: יותר הולכי רגל נהרגים מנהגים
שליש מכלל ההרוגים על כבישי ישראל השנה הם הולכי רגל, מספר גבוה משמעותית מזה של נהגי מכוניות. כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוצגו הבוקר (ד') בכנס אור ירוק
שימו לב לנתון המפחיד הבא: מתחילת השנה ועד סוף חודש נובמבר, נהרגו בתאונות דרכים 394 בני אדם - מהם 138 הולכי רגל, ו-102 נהגים. אחד מכל שלושה הרוגים בתאונות דרכים בישראל הוא הולך רגל - יותר מכל משתמשי הדרך האחרים. לשם השוואה, מאז תחילת השנה נהרגו בתאונות 94 נוסעים בכלי רכב - נתון נמוך משמעותית ממספר הולכי הרגל. במלים אחרות: הסכנה החמורה ביותר בכבישי ישראל אורבת דווקא להולכי רגל. כמו בכל שנה, מרבית הולכי הרגל נפגעים במרחב העירוני: 89 הולכי רגל נהרגו בשטחים עירוניים, ו-49 נהרגו בכבישים בינעירוניים.
נתונים אלה הוצגו היום (ד') על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במושב הפתיחה של כנס אור ירוק השביעי. עוד עולה מנתוני 2008, כי בהשוואה לשנה שעברה, לא חל כל שיפור במצב הבטיחות בישראל: מספר התאונות הקטלניות ומספר ההרוגים בתאונות נותרו ללא שינוי משמעותי. עם זאת, נרשם שיפור ניכר במגזר הלא-יהודי: בהשוואה לנתוני 2007, השנה חלה ירידה של 8% במספר ההרוגים בתאונות דרכים. מנגד, במגזר היהודי נרשמה עלייה של 4%.
_wa.jpg)
אחד מכל שלושה הרוגים בתאונת דרכים: הולך רגל (צילום: ירון ברנר)
חשוב לציין כי הנתונים שהוצגו היום על-ידי הרשות אינם סופיים, ומוגדרים על-ידה כנתונים ראשוניים וזמניים. על-פי רוב, סיכומי נפגעים נהוג לערוך רק לאחר תום השנה הנבדקת. עם זאת, הנתונים בהחלט מצביעים על כך שבשנת 2008, לא השיגה ישראל כל שיפור במצב הבטיחות בדרכים. זאת, בניגוד ליעדים שהציבה ועדת שיינין, ואומצו על-ידי משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
על-פי מחקר שפרסמה השנה עמותת אור ירוק, יש לטפל בבעיית הבטיחות של הולכי הרגל תוך התמקדות במספר תחומים: הורדת שיעור החשיפה של הולכי הרגל לתנועה, שיפור טווחי הראייה לנהגים, שיפור הנראות של הולכי הרגל, הפחתת מהירות הנסיעה של כלי הרכב במוקדי סיכון, והגברת המודעות של משתמשי הדרך השונים.
אלא שהשגת המטרות אותן מציבה העמותה, דורשת השקעה כספית ניכרת מצד המדינה: למשל, את הורדת שיעור החשיפה של הולכי הרגל לתנועה, ניתן להשיג באמצעות הקמת מדרכות ושבילי הליכה, התקנת רמזורים "חכמים" המופעלים על-פי דרישה, והקמת מעברים עיליים בצירי תנועה מהירים. ניסיון העבר מלמד, כי בישראל ניכרת העדפה להתקנת אמצעי אכיפה על-פני השקעה בתשתית מונעת: לדוגמה, בימים אלה נערכים משרדי התחבורה ובטחון הפנים להתקנת 300 מצלמות מהירות ומצלמות רמזור דיגיטאליות. זאת, בזמן שלא מעט מומחי תחבורה מעריכים כי את הכסף המושקע בפרויקט האכיפה הדיגיטאלית, אפשר היה לנצל באופן מוצלח יותר - למשל על-ידי טיפול ממוקד בבעיית הולכי הרגל.
לפנייה לכתב/ת 
