מכבי תל אביב תשחק הערב (ה', 22:00, ישיר בערוץ 10, תקציר ב-ynet) בפעם הראשונה בתולדותיה על אדמת אבלינו, אבל לא מעט חשבונות פתוחים כבר מפרידים בין הישראלים לאיטלקים. מעל כולם בולטת דווקא השורה התחתונה: המפסידה תוכל אולי להתחיל לחפש תעסוקה בימי חמישי, החל מאמצע ינואר.
החשבון הראשון והעתיק מכולם שייך לאנשי ארץ המגף ולפיני גרשון. העונה האירופית הראשונה של המאמן במכבי הסתיימה בתבוסה כפולה לאטורה מסינה וקינדר בולוניה, אבל מאז הוא עמד על מאזן מדהים של 4:22 מול איטלקיות - כולל 50 הפרש על פזארו, 44 בגמר על סקיפר בולוניה ו-0:6 על סיינה.

גרשון ומסינה. הכל התחיל לפני עשור בבולוניה (צילום: AP)
האיטלקים פתחו במסע הנקמה אשתקד, כשגרשון אימן באולימפיאקוס. היוונים אמנם גברו על וירטוס 80:91 בבולוניה, אבל היה זה ניצחון החוץ היחיד שלהם תחת הדרכת הישראלי. מונטפסקי שברה את הבצורת והכניעה פעמיים את הגרשונים. הניצחון השני, 73:80 בפיראוס, הוא זה שגרם לפיטורי המאמן. אגב, זו הזדמנות להחזיר חוב בן שבועיים: את הקדנציה הנוכחית במכבי פתח גרשון בדיוק באותו אופן בו סיים ביוון - עם הפסד ביתי 80:73, הפעם לאוניקאחה.
המאמן הצהוב נכנס השבוע למצב רוח איטלקי והחזיר את חניכיו לימי הגמר הבלתי נשכח בתל אביב 2004. באותו 1 במאי, הביסה מכבי את סקיפר 74:118 עם 76 אחוז לשתיים, 35 ריבאונדים, 31 אסיסטים ומדד משוקלל 167. ביום ב', אמנם לא בפיינל פור ואמנם רק מול מכבי ראשון לציון, זה נגמר ב-75:114 וב-73 אחוז לשתיים, 36 ריב', 32 אס' ומדד משודרג של 170.
גם לשחקנים במכבי יש אי אילו חשבונות לסגור. דריק שארפ, למשל, עומד על 0 מ-5 עונתי לשלוש ולא קלע מחוץ לקשת מאז הקאמבק המופלא מול סיינה בפיינל פור במדריד. מרקוס בראון, לעומתו, יעדיף להשאיר מאחור את שלושת ביקוריו האחרונים באיטליה, בהם צבר 8 נק' ב-3 מ-16 מהשדה ומדד 9-.

שארפ מול דינר במדריד. לא קלע שלשה מאז (צילום: גטי אימג'ס)
את ההתמודדות יכריע קרב הסגנונות. ב-15 משחקיה העונה ביורוליג ובליגה האיטלקית, חצתה אבלינו רק פעמיים את גבול 80 הנק'. אחת מהן היתה ביד אליהו. היא גם ספגה רק פעמיים 90 נק' ומעלה. אחת מהן, ניחשתם נכון, ביד אליהו. הצהובים יידרשו לשמור היטב על הכדור, מאחר שמספר החטיפות של המארחים בנצחונות מטפס ל-15.3 מול 10.8 בלבד בהפסדים.
כוחה של אבלינו הוא בשחקניה האמריקנים. מעל כולם בולט, כמובן, כריס וורן. הסווינגמן מגיע לאותן 18.5 נק' בנצחונות ובהפסדי היורוליג, אבל את ההבדל עושה תרומתו באספקטים האחרים. במקרה של אריק וויליאמס, ההבדלים לא פחות קיצוניים - בעיקר באחוז לשתיים, שיורד מ-83.3 נדיר בנצחונות ל-59.1 בהפסדים, ובכמות הכדורים החוזרים (7.5 מול 4.8). נקודת התורפה שלו נמצאת באחוזי העונשין (46.4 בליגה, 65.5 ביורוליג), ואל תתפלאו אם מכבי תשלח אותו לביקורים חוזרים ונשנים על הקו.

וורן מול אליהו בת"א. עדיין לא התרגל לסלים באבלינו (צילום: AFP)
התופעה לא פוסחת גם על השחקנים המקומיים, שנראה כי עדיין מתקשים להתרגל לסיטואציה. וורן, שעומד על 9 מ-20 לשלוש במשחקי החוץ, נופל ל-4 מ-18 בבית. השאלה שנותרה פתוחה ואשר תכריע לא מעט היא האם הסטטיסטיקה תתחיל להתיישר או שיידוי האבנים יימשך.
הפורוורד הוותיק מרקו טושק מגלה על בשרו עד כמה תהומיים יכולים להיות ההבדלים בין הליגה האיטלקית ליורוליג. בזירה המקומית הוא מפגין יכולת טובה ואפילו העמיד שני משחקים של דאבל דאבל, אבל באירופה הגיע ליותר משני סלים רק פעם אחת. זה קרה, כמובן, נגד מכבי.

המאמן זארה מרקובסקי הסיק ככל הנראה כי טראוויס בסט הקשיש אינו האיש שיוכל להוביל את אבלינו למחוזות שאליהם היא רוצה להגיע. בגיל 36, הרגליים אינן אותן רגליים והדומיננטיות אינה אותה דומיננטיות. אמנם האמריקני מקבל 26:10 דקות לערב, אבל ככל שהעונה תתקדם כך יגדל חלקם של הרכז אנטוניו פורטה והקלע דרייק דינר, שניהם טריים וצעירים ממנו.
עד לפני 15 ימים, נראה היה שאבלינו נמצאת בדרך הנכונה. אולימפיאקוס ניצחה אותה באיטליה רק לאחר מאבק, מלאגה ולה מאן נכנעו לה והיא כמעט ניצחה בזאגרב. היא גם אחזה במאזן חיובי בליגה, אבל אז הגיעו ארבעה הפסדים רצופים. האם הסטריק הבעייתי והיציעים המלאים באבלינו יטריפו את הקבוצה המקומית, או שדווקא ילחיצו אותה? התשובה לשאלה הזו תכריע במידה רבה את המנצחת במשחק ואת זהות העולה לטופ 16.