מכבי תל אביב נועלת עוד שנה אזרחית ביורוליג, וכל כך הרבה קרה בה. ב-12 השעות הראשונות של 2008, עודד קטש עוד אימן את הצהובים. הוא הוחלף בידי צביקה שרף, שפינה את מקומו לאפי בירנבוים, שפוטר בעצמו ונתן את האות לקאמבק של פיני גרשון.
הערב (ה', 21:30, ישיר בערוץ 10, תקציר ב-ynet), מול לה מאן, יקווה גרשון שלא לסגור מעגל. את המילניום הקודם חתמה מכבי שלו בצרפת, עם הפסד 70:65 לווילרבאן. מאז היא הספיקה לרשום 11 מ-11 נגד נציגות הטריקולור ולעמוד על 7 מ-7 בצרפת, כולל הפיינל פור בפריז 2001.

גרשון עם ארויו. שלא יקלקל לו את השביעייה (צילום: ראובן שוורץ)
אפשר לזהות בקלות את השינוי שהביאו גרשון ושרון דרוקר לסגנית האלופה. אמנם בבני השרון לא ממש התרשמו מחילופי הגברי, ואולי רצו לנקום את נקמתו של אפי בירנבוים, אבל מכבי חוזרת להיות אותה קבוצה התקפית וזריזה. פחות מוכשרת, פחות מדויקת ופחות מאיימת, אולם שוב כזו שרצה.
השניים שנהנו יותר מכולם מהשינוי בעמדת המאמן הם ליאור אליהו ומרקוס בראון. גרשון מרבה לקטול את אליהו בפומבי על משחק ההגנה שלו, אולי מתוך כוונה להגביר את כוח הרצון שלו בצד הזה של המגרש. בכל הקשור לתחום ההתקפי, הוא תלוי בו - והתופעה הזו רק תחריף הערב, כשדיאור פישר ואצבעו השבורה יצפו במשחק מהצד.

אליהו. יצליח להתמודד עם האתלטיות הצרפתית? (צילום: ראובן שוורץ)
על פניו, אמור מספר שמונה ליהנות מעוד ערב חגיגי מתחת לסלים. רק באחד משבעת משחקיה, בהפסד הביתי 58:54 לציבונה זאגרב, עצרה לה מאן את יריבתה על פחות מ-95 מדד. למרות חסרונו של פישר, בחרו דרוקרשון לוותר על אסטבן באטיסטה. בדרכה הרגילה והכל כך לא אלגנטית, מנסה מכבי לייאש את השחקן מאורוגוואי ולגרום לו לשבור את החוזה. בינתיים, היא נותרה עם יניב גרין ואלטון בראון בלבד בעמדת הסנטר.
גרין אמנם שיחק מצוין באבלינו, אבל בהנחה שלא יחזור על אותה תצוגה, ייאלץ גרשון להעמיד גם את אליהו במשבצת שחקן הציר. במשחק מול אוניקאחה, עלה הציוות הזה בחגיגה של בוניפס נ'דונג בצבע ברבע הרביעי. גם ללה מאן ישנם כמה שחקני פנים אתלטיים וארוכים יותר מאלו שאליהו חגג עליהם בשבועיים האחרונים. המצ'אפ מול אלן קופי, פפה בדיאן ומאלייה נ'דויה יהיה מעניין, מאחר שהם יכולים במידה כזו או אחרת להצר את צעדיו.
מרגע שגרשון נחת בהיכל נוקיה, בראון הפך למנהיג הבלתי מעורער של מכבי. הוא נמצא יותר על המגרש ובעיקר עושה יותר כשהוא על המגרש, אחרי שבירנבוים איפשר למשחק לעבור לידו. אליהו ובראון קולעים ביחד 37 נקודות (18.7 תחת אפי) סוחטים ביחד עשר עבירות במשחק (4.4) ומוסרים 5.6 אסיסטים (3.2). כמות הזריקות של אליהו עלתה ב-60 אחוז ושל בראון נסקה ב-81 אחוז. המרוויחה העיקרית מהשינוי היא מכבי.
מרקוס בראון. משחק יותר ויותר משחק תחת גרשון (צילום: אלי אלגרט)
לישראלים אין מה להרוויח במשחק הזה. הם בסך הכל רוצים לעבור את הערב בשלום ולהימלט מהפסד מיותר, שלא נלקח בשום תרחיש בחשבון ועלול להחזיר אותם לימים בהם נהגו להחליק מול פו אורטז, שרלרואה ואירקליס. הצרפתים, מצידם, יקוו לניצחון ראשון העונה.
לה מאן החליפה בקיץ כמעט את כל הסגל שלה, אבל העונה הזו מסתמנת כשכפול גנטי של קודמתה. קיים דמיון מפחיד בין תוצאותיה של הקבוצה אשתקד והשנה,
ובמכבי יקוו שהוא יישמר לפחות הערב. גם לפני שנה הגיעו הצהובים לצרפת במחזור השמיני, ואז הם ניצחו 91:99. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?
לקבוצה בכתום חמישה שחקנים עם ממוצע של דאבל פיגרס במשחקי הבית והיא רושמת גם 31 ריבאונדים סבירים ו-14 אס' לגיטימיים לא פחות. אלא שהצד השני של המטבע מלא הרבה יותר: 67.3 נק' למשחק (מול 83.2 של היריבות), 69.7 מדד (לעומת 100.2) ובעיקר אפס נצחונות כנגד שלושה הפסדים.
זה לא הכל. אף אחד משחקני לה מאן לא קולע יותר מ-13 נקודות לערב בבית, ואילו שחקני הספסל לא מצליחים לחצות את החמש. מספר האיבודים (15.7) גדול מהאס', האחוז מהשדה צונח ל-39.9 והקבוצה כולה מבקרת רק 14 פעמים במשחק על קו העונשין. והיריבות? הן מגיעות 23 פעמים לקו ופוגעות ב-84.9 אחוז. הן מרחיקות עד 54.5 אחוז מהשדה, כולל 38.1 מחוץ לקשת. חגיגה.

בלות'נטל מול גרין. לו יכול היה לשחק רק בחוץ ולא בבית (צילום: AP)
פני לה מאן כפני דיווריק ספנסר ודייויד בלות'נטל. הראשון אמור היה לאיים על תואר מלך הסלים ביורוליג, אבל עומד על 11.1 נק' באחוזים עלובים מהשדה. השני דווקא צולף במשחקי החוץ 3.3 שלשות ב-54.2 אחוז, שהיו ממקמות אותו בפיסגת הקלעים ביבשת. אלא שלצערו, הוא נאלץ לעלות לפרקט גם בלה מאן, ושם הוא צונח ל-1.3 שלשות ב-36.4 אחוז.
מדובר בבעיה אקוטית עבור ג'יי.די ג'קסון, מאחר שהצמד ספנסר את בלות'נטל אחראי ליותר משליש מהזריקות שנוטלת קבוצתו בכל משחק. אין זה פלא שהפעם היחידה בה שניהם תיפקדו זה לצד זה, הסתיימה בכמעט סנסציה. במשחק הביתי מול אולימפיאקוס תרמו ספנסר ובלות'נטל 37 נק' (6 מ-12 לשלוש), 7 ריב' ו-6 אס'. היוונים ניצחו רק לאחר הארכה.

בריאן צ'ייס. מאפשר לרכזים שמנגד לשפר ממוצעים (צילום: AFP)
עם כל הכבוד לאליהו, לבראון, לבלות'נטל וגם לגרין הפורח, קרלוס ארויו הוא זה שעשוי לתפוס - שוב - את הכותרות בתום המשחק. תצוגת ה-10- שלו באבלינו עדיין מהדהדת, ודווקא הערב הוא יקבל הזדמנות מצוינת לשקם את הביטחון ובעיקר את הממוצעים.
רכזי היורוליג נהנים לשחק מול בריאן צ'ייס: יותם הלפרין ולין גריר הגיעו ל-29 מדד בצרפת, ארל קאלוויי עמד על 23 בזאגרב ו-22 בלה מאן, ג'וזף גומיס קבע שיא של 21 וארויו עצמו הרחיק עד 23 בתל אביב. אחרי שחירב את משחקה של מכבי בזאגרב, איים להפסיד בעצמו באבלינו וישב על אזרחי בפיראוס, ינסה הפורטו ריקני להוכיח שהוא מסוגל לקלוע גם מחוץ ליד אליהו (ולמטרווסט).