פנייה לרמטכ"ל: תנו לדתיים לגדל זקן

ב"פורום המשפטי למען א"י" קובעים בפנייה לרמטכ"ל והרב הצבאי כי החמרת התנאים לגידול זקן בצה"ל מנוגדת לפקודות מטכ"ל ומציעים להסתפק בהצהרה שהחייל מגדל זקן מטעמי דת או אבל. האם הרס"רים יסתפקו בכך?

האם יהיה יותר קשה לגדל זקן בצבא ההגנה לישראל? ה"פורום המשפטי למען ארץ ישראל" שיגר בצהריים (יום ב') מכתב לרמטכ"ל ולרב הצבאי הראשי במחאה על הפקודה החדשה, המחמירה את התנאים לגידול זקן על ידי חיילים. בין השאר פורסם בפקודה החדשה, כי על חייל העובר מיחידה ליחידה יהיה לבקש מחדש אישור, ממפקד בדרגת סא"ל ומעלה, כדי להמשיך ולגדל זקן.

 

ב"פורום המשפטי" מזכירים בפנייה לרמטכ"ל כי על פי פקודות מטכ"ל, "מותר לחייל המקיים אורח חיים דתי לגדל זקן ללא כל הגבלה. אנו מבקשים לדעת אם הפקודה החדשה תשנה הוראה גורפת זו. שנית, לנוכח ההוראה האוסרת גידול זקן במשך שנה, למי שגילח את זקנו, נבקש כי יובהר שלא תהיה כל מגבלה להימנע מגילוח, מטעמים דתיים או מטעמי אבל".

 

לחפש סגן אלוף

עוד מעלים ב"פורום המשפטי" את החשש כי בעקבות הפקודה החדשה "חייל, בוודאי חייל צעיר או טירון ביחידה קרבית, איננו ניגש על נקלה לקצין בדרגת סא"ל, קרי: המג"ד שלו, לשום מטרה. על כן, קיים חשש ממשי, כי חיילים דתיים או מסורתיים (לרבות כאלו שאולי אינם חובשי כיפה) יחששו מלקבל אישור לגידול זקן בנסיבות האמורות".

 

במכתב מודגש כי "השאלה אם חייל מקיים אורח חיים 'דתי', ואלו מצוות מהתרי"ג הוא מקיים, על פי דרכו, אינה מעניינו של הצבא, ואין לה ולו כלום עם שמירת המשמעת בצבא. וכי ייערך מעקב אחר חייל שהצהיר שהוא מקיים אורח חיים דתי, בתמיכה בבקשתו לקבלת אישור לגידול זקן, כדי לגלות באיזו מידה הוא שומר שבת, האם הוא מתפלל במניין, ועד כמה הוא מקפיד בהלכות ברכת המזון? הרי סא"ל פלוני יהיה סבור שדי בהצהרה גרידא על קיום אורח חיים דתי, בעוד שסא"ל אלמוני יתנה את הסכמתו בחבישת כיפה, בלבישת ציצית או בהקפדה על תפילת מנחה במניין, כעדות על אורח חייו "הדתי" של החייל המזוקן שלפניו".

 

"בטוחנו", מסכמים ב"פורום המשפטי", כי

הצבא איננו מעוניין להיגרר, שלא בטובתו, לעיסוק שולי, איזוטרי ובעיקר מיותר בסוגיית מידת ה'דתיות' שעל חייל להפגין, בכדי שיזכה לאישור לגדל זקן.

 

"אשר על כן, אנו מציעים, כי די יהיה בהצהרתו של חייל כי הוא מגדל זקן, באופן קבוע, מטעמים דתיים, או שהוא מגדל זקן באופן זמני, מטעמים דתיים שיוגדרו בפקודה (אבל ח"ו, ימי "ספירת העומר", ימי "בין המצרים" וימי חול המועד פסח וסוכות), כדי ששוטר צבאי, נגד משמעת וכיו"ב – יעזוב אותו לנפשו, וכי לא יהיה צורך בקבלת אישור כלשהו, שיותנה בתנאים כלשהם, לשם כך".