שר האוצר היוצא, רוני בר-און, אמר כי הממשלה הבאה תשגה קשות אם תעלה את קצבאות הילדים. בר-און אמר את הדברים במסגרת נאום שנשא בכנסת היום (ד'), בו סיכם את פעילות האוצר בתקופת הממשלה היוצאת.
"אני מודה ביושר שניהלנו מלחמה קשה ולא פשוטה נגד העלאת הקצבאות. זה היה מהלך נכון, למרות שעלה לנו בהקדמת הבחירות. היה נכון להסיג את הקצבאות אחורה, ולא יהיה נכון להחזירן קדימה", אמר בר-און.
בר-און אמר כי משרדו הצליח לשנות את המשוואה שגורסת כי משמעת תקציבית כרוכה בגזירות. לדבריו, "ניסינו להנהיג כלכלה נטו מקצועית עם אג'נדה חברתי, כשהיא חפה משיקולים זרים, ובלי השפעתה ההרסנית של הפוליטיקה". עוד אמר בר-און כי לגבי האג'נדה החברתית, "פעלנו לראשונה עם יעדים שהם טובים למדידה ולשיפוט עצמי. עמדנו בהם, אם כי לא מספיק".
לדברי בר-און, אם הממשלה היוצאת לא היתה דואגת להוריד את יחס החוב הציבורי לתוצר, ישראל לא היתה יכולה להתמודד עם המשבר העולמי, וגם לא היתה יכולה להתמודד כלכלית עם מלחמת לבנון השניה, שעלתה כ-20 מיליארד שקל. לדבריו, היה בתקופת כהונתו צורך לשקם את הנהלת האוצר כדי שתדבר בקול אחד, ולמרות שנשארו חילוקי דעות מקצועיים, לפחות נעלמו הקטטות.
במשכן, לעומת זאת, לא נעלמו הקטטות. בתגובה לדברי שר האוצר היוצא על קצבאות הילדים אמר יו"ר ועדת הכספים לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "אתה היית משלם קצבאות פי עשר כדי להישאר בתפקיד".
בר-און ענה לו: "לא הייתי משנה את דעתי", וליצמן אמר: "יש לי הבטחה בכתב ופתק כתוב מהמפלגה שלך להעלות את הקצבאות אם ניכנס לקואליציה". בר-און התעקש ואמר: "לא ממני", וליצמן אמר: "לו היית במו"מ הקואליציוני, היית משלם". בר-און הכחיש בתוקף ואמר: "לא הייתי משלם בשום פנים".
בעימות עם ליצמן נדרש בר-און להתייחס גם לעניין תקציב 2009 שעבר בממשלה אך לא בכנסת. ליצמן העיר לבר-און כי 44 אלף תלמידי ישיבות ואלפי גננות מרשת החינוך העצמאי לא קיבלו את התמיכות המגיעות להם במשך חודשים, בגלל ויכוח בין משרד האוצר למשרד החינוך. "האם הם לא חשובים כמו מפעל פרי הגליל?", שאל ליצמן.
בר-און השיב: "גם בפרי הגליל לא שמנו כסף, ואם אתם הייתם שומעים לי ומעבירים את התקציב לפני הבחירות היה לכם הכסף שחסר כעת בגלל שאנחנו נאלצים לעבוד במנות חודשיות של תקציב 2008".
וזה לא היה העימות היחיד שאליו נקלע השר היוצא. ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), גם הוא יו"ר ועדת הכספים לשעבר, תקף את בר-און על כך שהאוצר לא עשה דבר כדי להתמודד עם קריסת הדולר. בר-און היסה אותו ואמר: "אתה בנאום בחירות? אתה שומע מה פיך מדבר? להתערב בשער הדולר זו בקשה בולשביקית שתחזיר אותנו 20 שנה לאחור. שער הדולר מושפע מהמצב בעולם, ושום משרד אוצר או בנק ישראל לא יוכלו לשנות את זה".
מיסז'ניקוב מתח ביקורת על מה שהגדיר כמחדלים אחרים של האוצר, בהם חוסר היכולת ליישם את תוכנית רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני וסגירת מרכזי התעסוקה להכשרת עובדים ישראליים למקצועות נדרשים, אם יגורשו העובדים הזרים מאותם ענפים.
בר-און הגיב ואמר: "אין לי עניין להשיב על רצף סיסמאות של בחירות". על עניין רשת הביטחון אמר: "אני נאלצתי לצערי ליישם את הרשת, אבל הזהרתי שאנחנו מייצרים מפלצת שאיש לא יודע איך לאכול אותה".
מיסז'ניקוב אמר: "הבעיה של שר האוצר היא שהוא לא מקשיב. אתה הסכמת למפלצת הזאת, בשעה שאין לאוצר מנגנון לבצע אותה". בר-און: "אלו דברי הבל. קשה לבנות את המנגנון היום, אבל כשהרשת אמורה להיכנס לתוקף בעוד שנתיים-שלוש, עד אז נוכל לבנות את המנגנון אם בכלל נצטרך אותה".
על סגירת מרכזי התעסוקה אמר בר-און, "המרכזים נסגרו מטעמי יעילות, אבל התקציב שלהם נשמר להכשרת עובדים במקום לשלם את הכסף למנגנונים שמפרנסים מפלגות".
מיסז'ניקוב תקף את שר האוצר היוצא על התנגדות לתוכניתו שהאוצר יתייעץ עם ועדת הכספים בתהליך גיבוש התקציב. בר-און: "זהו חוסר הבנה של עיקרון הפרדת הרשויות". מיסז'ניקוב קטע אותו ושאל: "מה שטוב ליפן לא טוב לישראל?". בר-און השיב: "אני לא מסכים. אנחנו היינו הראשונים שהבאנו לממשלה תקציב של סדרי עדיפויות ואמרתי לשרים בפעם הראשונה
"תחליטו לאן ילך התקציב". זה עבד טוב עד שהגיע זמן ההכרעה, התחילה בוקה ומבולקה והידיים של השרים התחילו לרעוד".
בעימות עם מיסז'ניקוב עורר השר את חמתו של הדובר כשהתחיל להציג לו שאלות מקצועיות. מיסז'ניקוב הגיב: "אל תעשה לי בוחן פתע בכלכלה. אני מבין כבעל תואר במנהל עסקים ובינתיים אנחנו ניצחנו בבחירות".
שר האוצר היוצא סירב להשיב לשאלת ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) האם לדעתו יש לחדש את מס העיזבון על ירושות גדולות, ורק אמר: "אני משאיר את הבעיה לשר האוצר הבא, למה לי לקשור את ידיו?"
ח"כ אופיר פינס (עבודה) שאל אם האוצר מוכן לשקול הגשת סיוע למפעלים במצוקה שיש להם זכות קיום כלכלית כדי למנוע קריסה דרך מרכז ההשקעות. בר-און השיב: "צריך להיזהר שלא לחצות את הקו בין כלכלה חופשית לכלכלה מתערבת. כבר ניסו לדחוף לי מפעלים כאלה בלי קשר למשבר הכלכלי, סירבתי. אני לא רוצה לחזור לימי אתא וסולתם".