תראו מה שוות הבטחות של פוליטיקאים: בקמפיין הבחירות, הרבה ראש הממשלה בנימין נתניהו לדבר על הצורך בהפחתת מסים, שאמורה להביא לפריחה וצמיחה ואושר כלל-עולמי. גם לאחר שנבחר, המשיך נתניהו לשיר שירי הלל להפחתת מסים, ובמסגרת תוכניתו הכלכלית אף הצהיר כי יעשה זאת ממש בקרוב. אלא שהשבוע התברר כי במקום הפחתת מסים, יקבלו האזרחים הרבה גזירות חדשות, ובהן קיצוץ קצבאות, חיוב על ימי אשפוז, ואפילו הקפאת גמלאות לנכים. מופתעים? להפך - רק אם ראש הממשלה היה מקיים את הבטחתו, הייתה סיבה להפתעה.
_wa.jpg)
בניגוד לפוליטיקאים, הלוקים במחלת השכחה מיד לאחר הבחירות, נדרשות יצרניות רכב לממש את ההבטחות שהן נותנות ללקוחות. אם לא יעשו זאת, המכוניות הנוצצות שלהן יישארו באולמות התצוגה, ויעלו אבק. קחו למשל את פורד פיאסטה החדשה, ששיווקה בישראל החל השבוע: אם היא לא תגשים את ההבטחות שקושרות לשמה היצרנית והיבואנית, למשל שאתם עומדים להתאהב בה מיידית וטוטאלית, סביר להניח שכל חיוכי אנשי המכירות לא יהפכו אותה לרבת-מכר.
מה עוד מבטיחה הפיאסטה, והאם היא מממשת את ההבטחות? התשובות לפניכם.
ותא הנוסעים מספר בדיוק את אותו הסיפור: עיצוב הפנים נקי, הרמוני ונעים מאוד לעין. וזה הישג מרשים במיוחד, מאחר שהעיצוב המוצלח אינו פוגם בהנדסת האנוש - כפי שקורה לעתים קרובות כאשר מעצבים מקבלים יד חופשית. כך למשל, הקונסולה המרכזית - שמצליחה להיות גם נאה מאוד, וגם ברורה ונוחה לשימוש. צבעים נעימים ואיכות חומרים טובה משלימים את התמונה, אם כי קשה להתעלם ממאמצי היצרנית לחסוך בעלויות הייצור: מתחת לכל יריעת פלסטיק רך ונעים, אפשר למצוא פלסטיק שחור, נוקשה ומחוספס.
_wa.jpg)
גם בעניין האבזור מצליחה הפיאסטה להצטיין: רמת הגימור היחידה המשווקת בישראל, "Trend", כוללת בקרת אקלים, מערכת שמע מקורית, בקרת יציבות, ושבע כריות אוויר. מנגד, בכל הנוגע למרחב לנוסעים, הפיאסטה מקבלת ציונים ממוצעים בלבד. הנהג והנוסע שלצדו נהנים ממושבים נוחים ומרחב מחייה מספק, אך המצב מאחור פחות מזהיר: מרווח הרגליים אינו שופע, וגם המושב עצמו אינו נוח במיוחד.
הבטחותיה של פורד בנוגע ליכולת הדינמית של הפיאסטה נראות מעט מוגזמות: "חווית נהיגה שבה כל נסיעה היא תענוג אמיתי". אלא שכדאי לזכור כי לפיאסטה יש בסיס מצוין: הפלטפורמה פותחה על-ידי מאזדה, שגם עשתה בה שימוש מוצלח מאוד ב-2 הקטנה והזריזה. אבל למרות הקשר המשפחתי, הפיאסטה אינה זהה או אף דומה למאזדה 2. פער ראשון וחשוב נוגע לביצועים: הפיאסטה מצוידת במנוע 1.4 ליטר (96 כ"ס), ושוקלת כ-1,100 ק"ג. לעומתה, ה-2 מצוידת במנוע 1.5 ליטר (103 כ"ס) ושוקלת כ-100 ק"ג פחות.
וזה פער משמעותי ומוחשי: הפיאסטה מרגישה כבדה למדי, וחסרה את ההרגשה הנמרצת והתזזיתית של ה-2. חלק מהרגשת הכבדות הזו נזקף לחובת התיבה האוטומטית: עם ארבעה הילוכים בלבד ופעולה מעט איטית, הפיאסטה מצליחה להציג ביצועים סבירים בלבד - כמעט 14 שניות נדרשות לה להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש.
הכבדות הזו מורגשת במיוחד בזמן נהיגה נמרצת יותר, או בכבישים הרריים. וזה חבל, כי הפיאסטה ניחנה ביכולת דינאמית מצוינת - שגדולה בכמה מידות על יכולתו של המנוע. התגובה להפניית ההגה מהירה ומדויקת, המרכב מרוסן, והאחיזה גבוהה. אמנם ההגה החשמלי קצת מאכזב, עם תחושת ניתוק ומשקל מעט קל מדי, אבל הוא אינו פוגם מהותית בחבילה הדינאמית המוצלחת והמרשימה של הפיאסטה.
_wa.jpg)
הנוחות מרשימה פחות, במיוחד בנסיעה במהירות נמוכה ובכבישים שאינם סלולים היטב. עם זאת, כדאי לזכור שהפיאסטה היא מכונית סופר-מיני, עם בסיס גלגלים קצר ומשקל נמוך יחסית - וככזו, קשה לבוא אליה בתלונות.
וכך נשאר רק עניין המחיר: 107,500 שקלים, שממקמים את הפיאסטה בקצה העליון של קטגוריית הסופר-מיני. אבל זה לא אמור להפריע ליבואנית להצליח עם העולה החדשה: התמורה למחיר מצוינת, ומול מרבית המתחרות - כמו פיז'ו 207 או רנו קליאו - הפיאסטה מציעה חבילה מפתה. למעשה, סביר להניח כי התחרות העיקרית של הפיאסטה תגיע דווקא מקרובת המשפחה, המאזדה 2 המצליחה, אותה ניתן רכוש - בגרסה מאד בסיסית אמנם - במחיר נמוך ב-4,000 שקל.

הבהרה: במקור נכתב כי הפיאסטה יקרה ממאזדה 2 ב-2,000 שקלים, ולא כך הדבר. הפורד יקרה מגרסת הבסיס של מאזדה 2 ב-4,000 שקלים, ועולה מחיר דומה לגרסה המאובזרת של היפנית.