פרופ' אלי שמיר יושב ראש עמותת עוצמה מציין במכתב שנשלח למשרד הבריאות כי מצבם הסוציו-אקונומי של נפגעי הנפש נמוך מאד, משום שאצל רובם פרצה מחלת הנפש בגיל צעיר, עוד בטרם רכשו מקצוע וההוצאה של רבים מהם על תרופות היא כעשירית מגובה קצבת הנכות אותה הם מקבלים.
החולים הפסיכיאטריים נוטלים מספר רב של תרופות ובאופן קבוע. "כמעט כל נכי הנפש נזקקים באופן כרוני לתרופות מכמה סוגים, למניעת הידרדרות למצב פסיכוטי, ולנטרול תופעות לוואי גופניות הקשורות לתסמונת המטבולית, ששכיחותם גבוהה אצל נכי הנפש, גם כתוצאה מהזנחה עצמית וגם מהזנחה של מערכת הבריאות", כותב פרופ' שמיר. "יש הוכחות ברורות בפרקטיקה ובספרות המקצועית לכך שהפסקה, או הזנחה של הטיפול התרופתי מביאה באחוז גבוה של המקרים להידרדרות למצב פסיכוטי המצריך אשפוז חוזר".
לפי הנתונים כ-80 אחוז מהאישפוזים הפסיכיאטריים בישראל הם אישפוזים חוזרים. "מתן פטור מוחלט בהשתתפות עצמית ברכישת תרופות כרונית של נכי נפש יגדיל את הדבקות וההתמדה בטיפול התרופתי ולכן יביא לשיפור בולט ומהותי במצב הרפואי, בעיקר בהקטנת האפיזודות הקשות והמזיקות של אשפוזים חוזרים".
בישראל חיים כ-55 אלף נכי נפש, המקבלים קצבת נכות מהביטוח הלאומי. מדובר בקבוצה הגדולה ביותר מקרב 160 אלף הנכים הכלליים. בעמותת עוצמה עשו הערכה כלכלית לפיה קופות החולים יפסידו 40 מיליון שקלים בשנה מההשתתפויות העצמיות של חולים פסיכיאטריים, אך אם נטילת תרופות תחסוך רק אלף מתוך 17 אלף אישפוזים חוזרים, החיסכון למערכת הבריאות יעמוד על כ-20 מיליון שקל בשנה.
לדברי פרופ' שמיר "בנפרד מהתועלת הרפואית, ההיגיון הכלכלי מציב את נכי הנפש בעדיפות גבוהה ביותר כמועמדים להפחתת השתתפות עצמית לתרופות שבסל למינימום".
בארגון רופאים לזכויות אדם פועלים כבר כמה שנים למעו מתן פטור מתשלום השתתפויות עצמיות. לטענתם הפטור צריך לכלול את כל האוכלוסיה ולא להיות מוגבל למחלות מסוימות או בכפוף להכנסה. שלומית אבני, מנהלת פרוייקט זכויות בריאות תושבי ישראל ברופאים לזכויות אדם מסבירה כי "זה לא צריך להיות צעד בודד אלא חשיבה על כל מערך ההשתתפויות. אנחנו מדברים על מהלך הדרגתי של 5 עד 10 שנים שבו יבטלו בתחילה השתתפויות עצמיות משירותי הרפואה המונעת (אגרת טיפות חלב, הפניות לממוגרפיה וקולונוסקופיה ועוד), בשלב השני יבוטלו ההשתתפויות לחולים כרוניים ובשלב השלישי לכלל הציבור. אם המהלך יהיה רק אוסף של הנחות ופטורים יש לנו בעיה עם זה, משום שזה יצור סטיגמטיזציה של העניים והחולים"
דו"ח של מכון המחקר ברוקדייל שנערך ב-2007 מצא כי אחד מכל שמונה ישראלים (12 אחוז מהציבור) נאלץ לוותר על רכישת תרופה או קבלת טיפול בשל עלותם ו-11 אחוזים ויתרו על תרופת מירשם. עוד נמצא כי 20 אחוז מקרב בעלי ההכנסה הנמוכה ו-10 אחוז מהקשישים ויתרו על תרופה או טיפול.
סקר של ההסתדרות הרפואית, שנערך ב-2008 מצא כי כמעט שליש מהציבור ויתרו בשנה האחרונה על טיפול רפואי או על רכישת תרופות, בשל התשלום הכרוך בכך. שיעור המוותרים על תרופות או טיפולים בשל עלותם גבוה במיוחד במגזר הערבי (42 אחוז), החרדי (41 אחוז), בקרב בעלי הכנסה נמוכה (38 אחוז) והשכלה נמוכה (35 אחוז).
בימים אלו דנה ועדה מטעם משרד הבריאות, בראשות ד"ר דרור גוברמן, ראש המחלקה לרפואה קהילתית, בנושא ההשתתפויות העצמיות שמשלמים חברי קופות החולים עבור רכישת תרופות, ביקור אצל רופאים מומחים או במכונים או בדיקות מתחום הרפואה המונעת.
ממשרד הבריאות נמסר כי: "מסקנות הוועדה תוגשנה תוך כחודש לסגן שר הבריאות".