שליש מהציבור ויתרו על טיפול ותרופות ממצוקה כספית
שיעור המוותרים בשל העלות הכספית היה גבוה בין הערבים, החרדים ובעלי הכנסה והשכלה נמוכה. יו"ר ההסתדרות הרפואית: "מערכת הבריאות היא בבואה של אי השוויון החברתי-כלכלי במדינת ישראל"
13 אחוז מהנשאלים דיווחו שויתרו על רכישת תרופות ושיעור זהה דיווחו שויתרו על טיפול עבור הוריהם המבוגרים. התוצאה היא החמרה במצב הבריאותי: יותר
שיעור המוותרים על תרופות או טיפולים בשל עלותם גבוה במיוחד במגזר הערבי (42 אחוז), החרדי (41 אחוז), בקרב בעלי הכנסה נמוכה (38 אחוז) והשכלה נמוכה (35 אחוז).
עוד נמצא בסקר כי 41 אחוז מהישראלים ממתינים מעל חודש לביקור אצל רופא מקצועי, כאשר באזור ירושלים שיעור הממתינים מגיע כמעט למחצית מהאוכלוסייה. מבוטחים בשירותי בריאות כללית דיווחו על זמני המתנה ארוכים יותר בהשוואה ליתר הקופות.
"מערכת הבריאות היא בבואה של אי השוויון החברתי-כלכלי במדינת ישראל", אמר ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית. "הפערים בין המרכז לפריפריה מתרחבים לאורך זמן".
43 אחוז מהנשאלים הביעו חוסר ביטחון ביכולתם לממן טיפול שלא נכלל בסל השירותים. כאשר בקרב תושבי הדרום ענו כך כמעט 60 אחוז מהנשאלים. ייתכן שמשום כך ישראלים רבים רוכשים ביטוחים פרטיים (29 אחוז) ביטוח משלים משודרג (25 אחוז) או ביטוח משלים רגיל (כמחצית מהנשאלים). פחות מחמישית מהנסקרים דיווחו שאין להם שום ביטוח בריאות נוסף והם מסתפקים בשירותים שמוצעים במסגרת סל התרופות.
הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה וכלל 700 נשאלים.
צמצום הפערים זול מהטיפול בהשלכות הכלכליות
"התוצאה החמורה ביותר של אי שוויון בבריאות היא תמותה, תחלואה ונכות", אמר פרופ' לאון אפשטיין, מנהל בית הספר לבריאות הציבור בהדסה. הוא הצביע על פערים בתוחלת החיים, בתמותת תינוקות, בתחלואה במחלות כרוניות, בנכות ובביצוע בדיקות לגילוי מוקדם, פערים הקשורים למעמד סוציו-אקונומי, השכלה, מוצא, גיאוגרפיה ומגדר. כך למשל הצביע על נתון לפיו בשנת 2006 תוחלת החיים של יהודים היתה גבוהה ב-4.6 שנים משל הערבים. "ההבדל הולך וגדל לאורך השנים", הזהיר.
לדברי אפשטיין, הטיפול בצמצום אי השוויון צפוי לעלות פחות מההוצאות שנגרמות בעטיו. במדינות האיחוד האירופי נמצא כי ההשלכות הכלכליות הנובעיות מאי-השוויון הבריאותי הן כ-9.3 אחוז מהתמ"ג ועלותן בישראל 67 מיליארד שקל מתוכם 12.1 מיליארד שקל רק במערכת הבריאות.
"האחריות - של משרד הבריאות"
במסיבת העיתונאים של ההסתדרות הרפואית ציינו כל הדוברים שהטיפול באי השוויון בישראל חייב להעשות באמצעות כלל המערכות: הרווחה, החינוך והבריאות. לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית: "מטרתנו היא לפעול דרך
הכנסת ומשרדי הממשלה, וגם פנימה בביתנו ולהביא את הנושא למודעות של הרופאים. משרד הבריאות צריך להבין שהוא חייב לקחת את זה על עצמו. זו האחריות שלו".
כדרך לצמצם את אי השוויון ממליצים בהסתדרות הרפואית על שורה של צעדים, ביניהם ביטול דמי ההשתתפות העצמית בשירותי המניעה (כמו טיפת חלב), ביטול או הקטנה משמעותית של דמי ההשתתפות העצמית לתרופות או בדיקות לחולים כרוניים ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים (נכים, ניצולי שואה ועוד), והכללת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 6 ולמבוגרים בני 70 ומעלה בסל הציבורי. בהסתדרות הרפואית מתכוונים להוסיף תוכנית הכשרה למתמחים העוסקת באי-שוויון בבריאות ולכלול את הנושא בבחינות המקצועיות.
