אבישי ברוורמן: תרומה לאחר המוות - ערך עליון
אבישי ברוורמן, השר המופקד על ענייני המיעוטים, חתם מחדש על כרטיס אדי ומסביר: כשזה מגיע לתרומת איברים אין הבדל מיהו התורם ומיהו הנתרם: דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים - האנושיות גוברת על הכל
החתימה
"זכור לי שחתמתי כבר בעבר ועתה לבקשת פרויקט תורמים חיים של ynet חתמתי שוב".
ההתלבטות
"לא הייתה לי כזו. אני פשוט חושב שזה נכון. כולנו חיים תקופה קצובה, מעפר באת ואל עפר תשוב, ואם אנחנו יכולים עם לכתנו מן העולם הזה לתת ולעזור - אין דבר יפה מזה בעיני. גם בעידן המודרני המקדש את החומר אנחנו מגלים כל פעם מחדש שמה שהכי חשוב זה להיות בן אדם. החיים קצרים וסופיים וכל אדם ראוי לו שיחשוב מה הוא יכול לעשות למען אחרים בחייו ולאחר מותו".
הגורמים
"אני מתרגש כשאני רואה משפחות או הורים לילדים שמחכים לתרומה, אני מתרגש כשאני שומע על סיפורי ההצלחה של הרפואה שמצליחה להאריך חיים ולהציל חיים בזכות תרומות של אחרים. יש בזה מגדלות הנפש".
מתרגש כששומע על סיפורי ההצלחה של תרומות. ברוורמן עם כרטיס אדי (צילום: דנה קופל)
כולנו שווים
"בכל פעם שאני שומע על סיפור של תרומה אני מתפעל לראות איך זה מגשר על פערים שכל כך מודגשים אצלנו ביומיום מבחינה חברתית. כשזה מגיע לתרומת איברים אין הבדל מיהו התורם ומיהו הנתרם: דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים - האנושיות גוברת על הכל וערך החיים הוא הערך העליון. אם נבין את זה יותר ביומיום שלנו, בכל התחומים, אני מאמין שנחייה כאן בשלווה גדולה יותר ובהבנה".
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
חינוך
"אני מאמין שאפשר לחנך לחשיבות תרומת האיברים, קודם כל על ידי דוגמא אישית, שזה הדבר החשוב ביותר בחינוך. חשוב להעביר מסר של 'היה בן אדם', תחשוב מה אתה עושה למען ילדיך ולמען החברה שבה אתה חי ואל תתנהג כאילו 'אני ואפסי עוד'".
"צריך להראות את הצד האנושי של בני האדם, את אותם אנשים שעושים מעשיהם בצנעה ובשקט הם שמחזקים את העולם. צריך להעמיק את החשיבות של הדברים הפשוטים, של הנתינה ללא תנאי ולהעצים את התהליך המעודד נכונות לתרומה בכל האוכלוסיות כי הצורך הוא גדול".
"לכן אני חושב שהמפעל הזה, "תורמים חיים", הוא יפה כי הוא מחבר בין אנשים. הרי אנחנו לא אוהבים לחשוב על המוות שלנו או של הקרובים לנו. אבל אני יודע שלפחות לגבי החברים שלי - אם יפנו אליהם הם יעתרו".
התרומה והדת
"כשמעלים היום את הנושא של תרומת איברים על הפרק יש הרבה פתיחות. יש פתיחות גם בקרב מגזרים שנחשבו בעבר שמרנים כמו המגזרים הדתיים היהודיים, הדרוזים והמוסלמים. זה המקום להזכיר את היוזמה של ח"כ עתניאל שנלר שהגדירה שמוות הוא לא רק הפסקת פעילות הלב אלא גם מוות מוחי וזה אפשר גם למגזרים דתיים להצטרף ליוזמה הזו ולעודד תרומת איברים. בעצם ההחלטה נעשה קישור בין יכולות הרפואה המודרנית ובין הדת בשיתוף הרבנות והקאדים בעולם המוסלמי. ואני מוריד את כובעי בפני ח"כ שנלר שעשה שנים רבות במאמץ מתמשך לקדם את ה עניין ה זה ולהוביל לשינוי בקרב אנשים מהחברה הדתית שפתוחים היום יותר לכל התחום של השתלת איברים".
מילה לספקנים
"בסופו של דבר זו החלטה אישית של כל אדם. אני חושב שכשאדם נפטר נשמתו אולי ממשיכה, ואם הגוף שלו שנשאר יכול להציל חיים של מישהו אחר – אז כך רצוי שיעשה. כל אדם צריך להסתכל פנימה ולחשוב. להעמיד עצמו במקום אותם אנשים שממתנים עכשיו בכיליון עיניים לתרומה המתאימה. האם לא היית רוצה שמשהו יתרום לך? אני מאמין שזה נימוק שיכול להשפיע על אחרים. במקרה הזה שכר מצווה הוא מצווה ואני מאחל לכולם בריאות טובה, אריכות ימים ושמחת חיים."
