משתפים ובוכים – נמשך הקרב על שיתוף הקבצים

גם אחרי מאסרם של מפעילי האתר ‭,The Pirate Bay‬ משתפי הקבצים מסרבים להניף דגל לבן: הם נכנסים לפוליטיקה, מנהלים קרבות משפטיים, מסתכנים במאסר, אבל הכל מסכימים: דרך נוחה, מהירה וזולה לרכישת תכנים תפתור את הבעיה

ב‭17-‬ באפריל נפל דבר בממלכת שוודיה: ארבעת מפעילי אתר שיתוף הקבצים ‭The Pirate Bay‬ הורשעו בהפרת חוק זכויות היוצרים המקומי, נידונו לשנת מאסר בפועל ולתשלום פיצויים בסך ‭3.6‬ מיליון דולר לתעשיית הבידור. אתרי שיתוף קטנים יותר כמו ‭,TorrentSpy‬ נבהלו והתנדבו לסגור את שעריהם בטרם יגיעו עורכי הדין. אחרים, כמו IsoHunt או ‭,Mininova‬ עדיין פעילים, אבל לא ידוע לכמה זמן.

 

אתר ‭,The Pirate Bay‬ סמל המאבק, עדיין מציע קישורים להורדת קובצי טורנט של סרטים, סדרות, שירים ותוכנות, אבל מדובר רק בעניין של זמן: לפני כשבועיים הודיעה חברת התוכנה השוודית ‭Global Gaming‬ על רכישתו תמורת סכום של כ‭7.7-‬ מיליון דולר, במטרה להפוך אותו לשירות חוקי, שיאפשר תשלום לבעלי הזכויות על יצירותיהם. במקביל להודעת הרכישה הושק ה‭,VideoBay-‬ מתחרה פיראטי ליוטיוב, שנמצא בגירסה נסיונית ולא פעילה.

 

לא נכנעים

אף שהפיראטים למיניהם עדיין מסרבים להרים דגל לבן, ההשפעה של גזר הדין המחמיר עוררה ומעוררת דיונים סוערים ברחבי העולם. היו שתהו האם הדבר מסמל את סוף עידן הפיראטיות. אחרים, מעשיים יותר, ניסו לנחש האם ‭The Pirate Bay‬ באמת ייסגר, ואם כן - מי ימלא את מקומו.

 

מפעילי The Pirate Bay - הקרב ממשיך

 

הרי ההיסטוריה הוכיחה, שלפחות בכל הנוגע לשיתוף קבצים, הריק מתמלא במהירות; נאפסטר הפך לשירות מוזיקה חוקי? קיבלנו את קאזה. קאזה נרכש והפך גם הוא לשומר חוק? אפילו לא הספקנו להתאבל עליו מפני שמייד התרגלנו לאי-מיול. תאגידי המדיה רדפו את אתרי השיתוף והפיצו תכנים מזויפים? טכנולוגיית ביטורנט הגיעה ו‭The Pirate Bay-‬ עלה לגדולה.

 

אז לאן נושבת רוח השיתוף - לכיוון של אתרי הווידאו Hulu ויוטיוב, שמספקים תכנים חוקיים אך לא מצליחים לייצר רווחים? או שמא בקרוב נשמע על הביטורנט החדש, טכנולוגיה או אתר שיתוף קבצים שיקשה עוד יותר את אכיפת חוקי הקניין הרוחני וזכויות היוצרים הנהוגים בעולם? ואולי הפתרון יגיע דווקא מכיוונם של בתי משפט או ממשלות, שיבחרו להתמודד עם הקריאות הגוברות לבחינה מחודשת של מערכת זכויות היוצרים כולה?

 

כוח פוליטי

חוקי זכויות היוצרים בשוודיה נחשבו עד לא מזמן למתירניים במיוחד בהשוואה למדינות אחרות. במהלך משפטם של מפעילי ‭The Pirate Bay‬ נטען, כי התביעה הוגשה בלחץ הממשל האמריקאי. זמן קצר לאחר הכרעת הדין הצליחה מפלגת הפיראטים השוודית להגדיל את כוחה בצורה ניכרת, ושני נציגים מטעמה נכנסו לפרלמנט האיחוד האירופי. המפלגה אמנם אינה קשורה לאתר, אבל נאבקת במרץ לביטול חוקי זכויות היוצרים והפטנטים. נסיונות להקים מפלגות דומות מתבצעים מזה זמן גם במדינות אירופיות נוספות, כדוגמת צ'כיה, גרמניה וצרפת, ואפילו בארה"ב ובקנדה פועלות תנועות פוליטיות דומות.

 

אלא שבינתיים, מלחמת החורמה שמנהלים ממשלות וגופים עסקיים נגד אתרי השיתוף - ובהם גם שירותי מוזיקה חוקיים, שמציעים האזנה מבוססת הזרמת מדיה - רק מתגברת. בצרפת ניסה הנשיא ניקולא סרקוזי להקים רשות למעקב אחר הורדות בלתי חוקיות, שתהיה רשאית לנתק משתפי קבצים מהאינטרנט. בית המשפט קבע, כי הצעת החוק מנוגדת לחוקה. בתחילת החודש אישר הסנאט הצרפתי גירסה מרוככת, שמעבירה את ההכרעה הסופית לבתי המשפט. לא ברור אם החוק יאושר.

 

גם בארה"ב התקבלו לאחרונה החלטות משפטיות תמוהות. התאחדות המלחינים, הסופרים והמו"לים האמריקאית ‭(ASCAP)‬ עתרה לבית המשפט בתביעה שיגדיר את הרינגטונים כפעולה של "השמעה בפומבי‭,"‬ המחייבת את מפעילי הסלולר לשלם תמלוגים. במקביל, חייב בית משפט במינסוטה את הגולשת ג'יימי תומאס לפצות את חברות המוזיקה בלא פחות מ‭1.9-‬ מיליון דולר. במה חטאה תומאס? היא הורידה 24 שירים, זה הכל.

 

במשך השנים, ובלחצם של תאגידי ענק, הוכנסו בחוקי הקניין הרוחני המקוריים שנהגו בארה"ב שינויים, שהפכו אותם מכלי פרגמטי לקידום הכלכלה והתרבות לשורה של איסורים דרקוניים, שמכבידים על הציבור ואפילו לא מסייעים ליוצרים. בחוק המקורי, למשל, נקבעה תקופת הבעלות על קניין רוחני ל‭28-‬ שנה; כיום היא תקפה למשך כל חייו של היוצר ולמשך 70 שנים לאחר מותו. רק אז הופכת היצירה לנחלת הכלל.

 

מלחמת תרבות  

הטענה המרכזית כלפי תעשיית הבידור, חברות התוכנה, יצרניות התרופות והמוציאות לאור, היא, שהן מתקשות להכיר בכך שהמציאות השתנתה. כמה עשרות שנים נהנו החברות הללו מתור זהב, שאיפשר להן להרוויח מיליארדים מיצירות ומרעיונות של אחרים. הודות לחוקי הפטנטים והקניין הרוחני, ומאחר שטרם הומצאו דרכים קלות לעקוף את הממסד, הצליחו חברות שעשו את כספן מהחיבור בין היוצר או הממציא לבין הקהל לגזור קופון נאה. כל זה נגמר.

 

עם זאת, המלחמה אינה רק כלכלית אלא תרבותית. היא נוגעת להבדלים בגישה כלפי רעיונות ויצירה, ולהבנה שבעולם שבו לא ניתן לעצור עוד את שטף המידע, קשה להמשיך ולאכוף אותם חוקים. ומאוחר מדי לכבות את האינטרנט.

 

גם התומכים העיקשים ביותר של מערכת זכויות היוצרים הנוכחית, וגם אלה המצדדים בביטולה או בשינויה הרדיקלי, מסכימים על דבר אחד: אם יציעו לאנשים דרך נוחה, מהירה וזולה לרכוש תכנים באופן חוקי - הם יעדיפו אותה על פני הסתכנות בעבירה על החוק ובפגיעה ביוצרים החביבים עליהם. סקר שנערך לאחרונה בבריטניה גילה, כי רבים יסכימו לזנוח את שיתוף הקבצים אם יוכלו לרכוש שירים, סרטים, תוכנות ומשחקים במחירים נמוכים מאלה המוצעים כיום.

 

מחקרים ומקרי מבחן אחרים מוכיחים, שפיראטיות אפילו מועילה לעתים - ליוצרים ולתרבות. ענקית המשחקים ‭,EA‬ למשל, מעלימה עין מהפצת המשחק ‭The Sims 3‬ ברשתות השיתוף משום שאת הרווחים היא גורפת בעיקר ממכירת שירותים מקוונים. גישה דומה נוקטים מוזיקאים, קולנוענים עצמאיים או סופרים, שמציעים את יצירותיהם להורדה חינם ומתפרנסים מהופעות, ממכירת מוצרים משלימים או מהרצאות.

 

ויש עוד חלופות ומודלים עיסקיים מצליחים. בין השאר ניתן למנות את חנות המוזיקה המקוונת iTunes של אפל ולצידה את ה‭,App Store-‬ חנות היישומים הסלולריים הפופולרית שלה; או שירות המוזיקה ‭,Spotify‬ שמציע האזנה חינם תמורת צפייה בפרסומות; ואפילו פתרונות חד-פעמיים, כמו זה של להקת רדיוהד, שמכרה דיסק-און-קי מעוצב וממותג שמכיל את כל אלבומיה.

 

אם מרחיבים מעט את היריעה, אל מוצרים פיזיים, ניתן למצוא דוגמאות כמו יצרנית התרופות "נובארטיס‭,"‬ שהפיצה תרופה למניעת לוקמיה בחינם בתאילנד, וכך נהנתה מיחסי-ציבור מצויינים ומנעה זיופים. או חברת "נייקי‭,"‬ שהתירה לאמנים לעצב נעליים ממותגות המבוססות על דגם ‭Air force One‬ שלה.

 

והדוגמה האולטימטיבית: חברות שמשווקות בהצלחה מים מינרליים, אף שמי ברז ראויים לשתיה מוצעים חינם. מה הסוד שלהן? לדברי מאט מייסון, מחבר הספר הפופולרי ‭ The Pirate's Dilemma, הנקודה היא ש"הם לא מוכרים מים - הם מוכרים את הרי האלפים‭."‬