השבוע האחרון של יולי מאופיין בכמה מטרות מטאורים, שכל אחד בנפרד אינו מטר עשיר במיוחד, אך השילוב של שלושת מטרי המטאורים החלים בסמיכות רבה זה לזה, הופך את השבוע לשווה צפייה בשמים מאזור חשוך.
שיאם של שני המטרות הראשונים חל בלילה שבין ה-28 ביולי וה-29 ביולי (בין יום שלישי ליום רביעי). המטר הראשון דליל מאוד וקרוי מטר דג-דרומי, על שם קבוצת הכוכבים הדרומית ממנה הוא נובע (פיסקיס אוסטרינוס).
בשעת השיא (החלה בסביבות חצות) מספר המטאורים עשוי להגיע לכ-5 מטאורים בשעה (המספר התיאורטי, המחושב למקרה שנקודת המוצא של המטר היתה בדיוק מעל הראש בתנאי תצפית אידיאליים), והוא מאופיין במטאורים חיוורים ואיטיים יחסית.
קבוצת דג דרומי זורחת לקראת חצות בכיוון דרום מזרח, מעט מזרחה לכוכב הלכת הבוהק, צדק, והכוכב הראשי בה קרוי פום-אל-ח'ות (פי הלוויתן). אין הרבה מידע על מטר זה והוא עשוי אף להיות דליל יותר מהקצב הדלוח שציינתי קודם לכן.
אולם, באותו יום (וכנראה גם ביומיים שלאחריו) יחול שיאו של מטר דלתא אקווארידים (על שם נקודת המוצא הסמוכה לכוכב דלתא בקבוצת דלי). בשיא, עשוי להגיע קצב המטאורים התיאורטי לכ-20 מטאורים בשעה.
גם אלה מטאורים שמהירותם בינונית והם נכנסים לאטמוספרה במהירות של כ-40 ק"מ לשניה. כמו קבוצת דג-דרומי, גם קבוצת דלי זורחת לקראת חצות בכיוון דרום מזרח, מעט מצפון לקבוצת דג-דרומי וממזרח לכוכב הלכת צדק (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
המטר השלישי, חל יומיים מאוחר יותר, ב-30 ביולי, בין יום חמישי לשישי (עשוי להמשך גם יום למחרת) והוא מטר המגיע מאזור קבוצת גדי וקרוי בהתאם – קפריקורנידים. למרות שהקצב הצפוי של מטר זה הוא כמה מטאורים ספורים לשעה בשעת השיא, הוא נחשב, בעיני לפחות, כאחד המטרות היפים.
מטר זה מאופיין במטאורים איטיים מאוד (מהירות כניסתם לאטמוספרה היא כ-20 ק"מ לשניה "בלבד") שמאופיינים בבהירות גבוהה מאוד, בצבע צהבהב, ולעתים קרובות גם בכדורי אש בהירים. בכל שלוש המטרות הירח מצוי לקראת הרבע הראשון שלו ושוקע בסביבת חצות, כך שאורו אינו מפריע לצפייה במטאורים. את הרדיאנט של מטר הקפריקורנידים קל לזהות בזכות כוכב הלכת צדק המצוי בקבוצת גדי.
מלבד מטרות המטאורים, יש עוד כמה אירועים מעניינים מאוד המתרחשים השבוע. כוכב הלכת צדק, שמתאושש מהמכה שקיבל מגרם השמים שפגע בו בתחילת השבוע, נראה היטב מעל האופק הדרומי בשעת חצות, כשהוא העצם הזוהר ביותר בשמי הלילה (עד זריחתו של נוגה ועקבות הפגיעה נראים, בקושי רב, מבעד לטלסקופ, אם כי יש לדעת בדיוק את השעה שאזור הפגיעה מופנה אלינו.

עקבות הפגיעה של גרם השמים בצדק - הכתם הכהה בצד שמאל למטה (צילום: רויטרס)
ביום שבת, יחלוף הירח מעט מדרום לכוכב הלכת שבתאי. שבועות אלה הן ההזדמנות האחרונה לצפות בכוכב הלכת היפהפה על טבעותיו המתמעטות, בטרם יתקבץ עם השמש. שבתאי מצוי בקבוצת אריה ונראה מעל האופק המערבי מיד עם רדת החשיכה, מעט מעל הכוכב הבהיר בקבוצת אריה – רגולוס.
באותו היום, שבתאי ימצא כרבע מעלת קשת מצפון לכוכב השבת סיגמא בקבוצת אריה. כוכב זה הוא ענק כחול, המצוי 200 שנות אור מאיתנו, וצבעו הלבן-תכול מהווה ניגוד יפהפה לצבע הצהבהב של שבתאי. באותו שדה בשימוש בטלסקופ קטן, אך איכותי, אפשר יהיה לראות גם את ירחו הגדול של שבתאי טיטאן, המצוי בהמשך הקו שיוצרות הטבעות.
יום למחרת, מבצע גם כוכב הלכת הבהיר נוגה התקבצות מעניינת; הוא ייראה באותו שדה ראייה עם ערפילית הסרטן המפורסמת, שהיא השריד של הסופרנובה המפורסמת שנצפתה בידי הסינים בשנת 1054 לספירה. נוגה ייראה מעל האופק הדרומי ממש כשעה בלבד לפני הדמדומים ולכן הצפייה בו ובערפילית קשה ביותר (כדי להבחין בערפילית נדרשים תנאים אידיאליים לצפייה וטלסקופ בגודל בינוני ומעלה).
מדרום לשבתאי אפשר יהיה לראות, באותו שדה הראייה, את הכוכב זיטא בקבוצת שור, שנקרא בפי הסינים – שער השמים. באותו יום, יחלוף כוכב הלכת מאדים, המצוי מעט ממערב לנוגה והניכר בגונו הכתום-אדום, כ-5 מעלות מצפון לכוכב השבת אלדברן, הכוכב הראשי בקבוצת שור. כוכב זה הוא ענק כתום המצוי במרחק של 65 שנות אור מאיתנו, שצבעו ובהירותו מזכירים מאוד את מאדים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.