יאיר דורי התפוטר מתפקיד מנכ"ל הרשות

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יאיר דורי, התפטר הבוקר מתפקידו. לפני כחודש ימים המליצה מועצת הרשות להדיחו מתפקידו, ושלשום (ב') נערך לו שימוע בעניין אצל שר התחבורה, אשר קיבל הבוקר את ההתפטרות. בכירים במשרד התחבורה: המהלך זכה לברכת הדרך של השר. שר התחבורה בתגובה: אין לשר כל קשר להתפטרות

ההדחה הצליחה: מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הודיע היום (ד') בבוקר לשר התחבורה על התפטרותו. חודש לאחר שמועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים המליצה על הדחתו, התפטר הבוקר מתפקידו מנכ"ל הרשות, יאיר דורי. התפטרותו מגיעה יומיים בלבד לאחר שימוע שערך שר התחבורה, ישראל כץ. שר התחבורה קיבל את התפטרותו של דורי באופן מיידי, והנחה את מנכ"ל המשרד, יעקב גנות, לקדם במהירות את בחירתו של מנכ"ל חדש לרשות.

מנכ"ל הרשות שהתפוטר, יאיר דורי (צילום: אילן לוין)

 

לא מפתיע, כן תמוה

התפטרותו של דורי אינה מגיעה כהפתעה עבור מרבית המעורבים בפרשת המלצת המועצה להדיחו. רבים העריכו מיד עם פרסום ההמלצה, כי דורי ייבחר להתפטר - ולא יחכה עד לתוצאות השימוע שערך שר התחבורה. הרקע להמלצת מועצת הרשות להדיחו לא הובהר פומבית, למעט טענה כי יש "כשלים בתפקודו". עם זאת, גם במועצת הרשות וגם בלשכת שר התחבורה סירבו באופן תמוה לפרט מה הכשלים לכאורה בתפקוד המנכ"ל.

 

• מדוע מדיחים את מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות?
• המלצה להדיח את מנכ"ל הרשות לבטיחות בדרכים

 

יש לציין כי מאז המליצה מועצת הרשות להדיח את המנכ"ל, העריכו בכירים בצמרת משרד התחבורה כי המהלך זכה לברכת הדרך של השר הנכנס. לדבריהם, המלצה של מועצה ציבורית להדיח מנכ"ל מכהן לא הייתה מתממשת ללא ברכתו של השר - ואולי אף הייתה פרי יוזמתו. להערכה זו הצטרפה הערכה נוספת, לפיה יבקש כץ למנות במקום דורי את אחד ממקורביו. בלשכת השר הכחישו נמרצות את ההערכות, וטענו כי לא היה לשר כל קשר להחלטת מועצת הרשות על ההדחה. עוד אמרו שם כי אין לשר כל כוונה למנות את אחד מקורביו לתפקיד מנכ"ל הרשות. 

 

המתיחות עם יו"ר מועצת הרשות

הדוחפת העיקרית להמלצה להדיח את המנכ"ל - וכך גם להתפטרותו - היא יו"ר מועצת הרשות, זיוה פתיר. זה חודשים ארוכים שוררת בין השניים מתיחות. לפתיר ביקורת רבה כנגד דורי, ולמנכ"ל הרשות המתפטר הייתה לא מעט ביקורת כנגדה. עם זאת, מכתב שנשלח ללשכת שר התחבורה על-ידי פתיר, והגיע לידי ynet, מעיד כי עיקר הטענות שמעלה פתיר נוגעות דווקא למאבקי כוח ביניהם.

 

כך למשל, טוענת פתיר כי דורי לא התייעץ מספיק עם מועצת הרשות. כך כותבת פתיר במכתבה לשר: "המנכ"ל אינו רואה במועצה גורם הקובע מדיניות, מתווה דרך, גורם שנועצים בו ומקיימים עמו דיון בסוגיות מהותיות. המנכ"ל אינו רואה במועצה גורם המייצג את המועצה כלפי הרשות, אלא גורם המנהל את הישיבות, שאליהן מעביר המנכ"ל מידע תמציתי בלבד". גורמים המקורבים למועצת הרשות, אומרים ל-ynet כי פתיר לא קיבלה את העובדה שדורי אינו סר למרותה, ומחפש לעצמו מידה רבה של עצמאות.

 

סעיף אחר, אותו מגדירים כמה בכירים בתחום הבטיחות כתמוה, מתייחס ל"קיפאון במימוש רעיונות חדשניים". לדברי פתיר, דורי לא מימש "רעיונות בהיקף וכנדרש ממנהל תאגיד ברמה כזו, בניהול של תקציב כל-כך גדול, והיעדר מיצובה של הרשות כגורם מרכזי בקידום הבטיחות במדינת ישראל".

 

מומחים בכירים בתחום הבטיחות מבטלים ביקורת זו של פתיר ומועצת הרשות, ומציינים כי דורי דווקא תרם רבות למיצוב מעמדה של הרשות. כדאי גם להזכיר כי מאז תחילת השנה ניכרת מגמה של ירידה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות, שמגיעה ל-20%. אין כמובן לייחס את הירידה באופן בלעדי לפעילות הרשות, אך לאור נתון זה קשה להבין מה עומד בבסיס טענתה של פתיר.

 

החוק שסירס את הרשות

בנוסף, עיקר הליקויים כיום בעבודת הרשות, כך טוענים מרבית העוסקים בתחום הבטיחות, נובעים מחוק הרשות, שאושר בממשלה ובכנסת ב-2005. חוק זה, אומרים ל-ynet מומחי תחבורה, סירס את כוונת ועדת שיינין, שקבעה תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים, והמליצה להקים מחדש את הרשות כגוף עצמאי ובלתי תלוי, שירכז את הפעילות בתחום הבטיחות בדרכים, וייקבע תוכנית רב-תחומית ורב-שנתית.

 

אלא שהחוק, במתכונת שאושרה בממשלה ובכנסת, הפך את הרשות לגוף מוחלש ובעל סמכויות מעטות בלבד - ולכן התקשתה באכיפת מרותה של גופים אחרים בתחום הבטיחות. מאחורי החלשתה של הרשות עמדו רבים, ובראשם בכירי משרד התחבורה - שהתנגדו להעברת סמכויות לאחריות הרשות.

 

ראוי לציין כי נגד פתיר עצמה נשמעת מזה תקופה ארוכה ביקורת חריפה מצד רבים בתחום הבטיחות והתחבורה. הביקורת נוגעת לכך שלצד פעילותה כיו"ר הרשות, משמשת פתיר גם כסמנכ"ל תקינה בחברת "בטר פלייס" - מיזם טעינת הרכב החשמלי של שי אגסי ומשפחת עופר.

 

לדעת רבים בתחום התחבורה, יש בכך ניגוד אינטרסים מובהק. שכן מחד משמשת פתיר בתפקיד בכיר בממסד השלטוני, ומאידך היא מתפקדת כבכירה בגוף פרטי הנדרש לשיתוף פעולה של אותו ממסד. כנגד ביקורת זו, אומרים פתיר, הרשות ובטר פלייס כי מינויה לתפקיד אושר בכל הוועדות הרלוונטיות, שלא מצאו חשש לניגוד עניינים בפעילותה.