ירון החליט להציע לשרון, חברתו מזה 4 שנים, נישואים. הוא הזמין להם צימר, הודיע לבוסית שלה מראש, וביום חמישי לקח אותה בהפתעה מהעבודה לפני הצהריים. כשהגיעו לצימר היוקרתי חיכו להם בלונים בכל החדר, עלי ורדים על המיטה, יין משובח, סלסלת פירות ושלט ענק: "שרון וירון - ברוכים הבאים".
לאחר ששמחה, בעלת הצימר, נכנסה ובידיה ביצים טריות שהוטלו זה עתה, הודו לה השניים ובילו את יתרת היום בג'קוזי. בסיום ארוחת הערב ביקש ירון משרון להביא לו את הקופסה מהמקרר. כששרון פתחה אותה, מצאה עוגת קצפת ועליה כיתוב בשוקולד: "התינשאי לי אהובה?" שרון המאושרת צווחה בהתלהבות, ולאחר שנרגעו התקשרו השניים להורים ועדכנו אותם בבשורה המשמחת.
כשנכנסו למיטה וכיבו את האורות, שרון אמרה לירון שהיא שומעת רחש מוזר. ירון, שלא שמע דבר, קם להדליק את האור, אמר לה שהיא מדמיינת, וחזר למיטה. אחרי דקה אמרה לו שרון שוב שהיא שומעת רעש. הפעם ירון חידד את אוזניו, ולפתע שמע מעין משק כנפיים מתקרב...כשפתחו את האור גילו שהזמזום הצורמני מגיע מכיוונו של זוג יתושים החג סביבם.
ירון מחא כפיים בעוז, תוך ניסיון לכלוא את היתושים בין כפותיו, אך הם חמקו ממנו; הוא נופף מולם ב"מדריך למטייל בצפון" שמצא ליד המיטה, ללא הועיל; ולבסוף התיז עליהם בושם שמצא בשירותים... אמנם החדר הסריח עד מאוד, אך הזוג המעופף הצליח להימלט החוצה, וירון מיהר להגיף את הרשתות, וחזר למיטה.
אחרי דקה החלו השניים להתגרד בכל גופם. הם הדליקו שוב את האור וגילו שהזוג היתושי חזר לחדר, דרך חור צדדי שהיה באחת הרשתות...ירון כבר לא ידע מה לעשות, אז הוא זרק על היתושים כריות, ובטעות התנפצה מנורה שעמדה על שולחן הכניסה. ירון נלחץ, התעצבן, והתחיל לצעוק ולקלל. שמחה בעלת הצימר, ששמעה דברים מתנפצים וקללות, חשבה שירון מכה את שרון, ומיהרה להיכנס.
כששמעה את הסיפור, הציעה לירון שהיא תרסס את המקום ותסדר קצת, ושהם ייצאו לשעה להתאוורר. ירון הסכים, אך ביקש לקבל אלתוש למריחה ואלוורה להרגעה. כשאמרה שאין לה, הוא צעק עליה שהיא חסרת אחריות, שזה "שירות מינימלי", ומה הוא אמור לעשות עכשיו עם כל העקיצות – "על מלריה את שמעת?!" שמחה, שנפגעה עמוקות (זה היחס שמגיע לי?) קראה לבעלה. ניסים, שהתעצבן שהעירו אותו, ושהעליבו את אשתו, אמר לירון שהוא "ילדה מפונקת", שככה זה בטבע, ואף שאל אותו איפה הוא בדיוק ציפה לישון - בממ"ד??
כשירון צעק עליו שהם הרסו לו את כל ההצעה, שרון, שהייתה עד אז בשקט, כבר לא יכלה להתאפק, והיא צעקה - על ירון - שבלי שום קשר ליתושים, אם כבר משהו הרס לה את הצימר זו ההתנהגות המזעזעת שלו...ירון התחיל לארוז והודיע שהם עוזבים עוד הלילה, שרון אמרה לשמחה שהיא מצטערת ושמזל שכל זה קרה לפני שהם התחתנו, וניסים אמר לירון שהוא מוזמן לעוף מפה רק שישאיר תשלום על 2 הלילות שהם הפסידו עליו.
ירון אמר לו שיחלום לקבל ממנו שקל, שרון שאלה בבכי לאן הוא מתכוון ללכת "בשעה כזו", שמחה התחילה לצעוק שזו המנורה שסבתא שלה הורישה לה, ניסים צעק על ירון שהם ייפגשו בבית משפט, וירון צעק עליו בחזרה שהם הרסו לו את הנישואין והם עוד ישלמו על זה...
מה עכשיו?
לפעמים אתה מרגיש שנעשה לך עוול, ואתה רוצה פיצוי. בדיוק בשביל זה קיים בית המשפט לתביעות קטנות, הפתוח בשבילך בכל רגע נתון. השאלה היא רק, האם כדאי לך להתחיל הליך של תביעה, מה הסיכויים שלך, ואיך עושים את זה הכי נכון שאפשר.
רבים עושים שימוש בהליך זה, שהוא מהיר יחסית, זול ונגיש גם למי שכלל אינו בקי ברזי הדין. כיום ניתן להגיש תביעה כספית בסכום שעד 30,100 אלף, בכל נושא שתחפצו, חוץ מתביעות בנושאים מאוד ספציפיים כמו פינוי שוכר, שכר עבודה או ענייני מזונות, למשל, שידונו בבתי המשפט הספציפיים להם, גם אם הסכום קטן. בתביעות קטנות נדונות גם תביעות צרכניות להחלפת מוצר או תיקונו, והכל בטווח הסכום המקסימלי לתביעה.
על מנת שתביעתכם תתקבל ותצאו מרווחים (נכון שכיף ללמוד מניסיונם של אחרים?) להלן ריכוז של "לקחים" קטנים וטיפים בצידם:
אורחת הגישה תביעה נגד בית מלון וחברת הביטוח שלו בטענה שאזעקת כיבוי אש שהופעלה במלון הזרימה מים, שחדרו לחדרה, והרטיבו את המזוודות שלה שהיו מונחות על הרצפה. התובעת טענה כי כל המטען שהביאה עימה לסופשבוע (כמויות עצומות של בגדים, תיקים ונעליים) נהרס, כך שפשוט נאלצה להשליך את כל התכולה לפח... מאחר ולא היו לה תמונות של הבגדים או של הנזקים, היא פשוט הגישה לשופט קבלות שונות וקטלוגים, וכך קיוותה להוכיח את סכומי הגרדרובה שהלכה לעולמה.
המלון טען להגנתו, כי גם אם המים הציפו את הרצפה, הרי שסביר להניח כי רק החפצים שהונחו בתחתית התיקים נפגעו, אם בכלל. בית המשפט קיבל טענה זו, ואף הביע תרעומת על כך שהתובעת לא ניסתה כלל להקטין את הנזק: מסתבר, שהתובעת אפילו לא ניסתה לכבס את הבגדים שנדף מהם "ריח רע מאוד", או לייבש את הנעליים האיכותיות והיקרות (שמן הסתם נועדו לשרוד גשמים)... בהתאם, התביעה ה"מופרזת ומוגזמת" נדחתה, והתובעת לא רק שלא זכתה בשקל, היא גם חויבה לשלם הוצאות משפט למלון ולחברת הביטוח שלו.
כלה וחתן שהגישו תביעה נגד האולם בו נערכה חתונתם, הלינו, בין השאר, על כך שסוכם כי יגישו להם לחדר הייחוד מזון מסויים, אך המזון שהוגש לא היה לרוחה של הכלה הצמחונית. כך למשל, הובטח לה בורקס מסויים, שלא הגיע בסוף, והיא גם הזמינה שניצל "טבעול", אך הוגש לה טבעול עם ירקות, ואת זה "איננה אוהבת". התביעה, על שלל הדוגמאות הצבעוניות הנוספות שהובאו להמחשת אכזבתם של החתן והכלה מהשירותים שניתנו להם (למשל, זמני הגשת האוכל, סוג המחיצות שהותקנו בין ריקודי הנשים והגברים ועוד) - נדחתה, בין השאר מאחר והוכח שהשירותים שסוכם עליהם, אכן ניתנו.
כבוד השופט (המנוח) רפי שטראוס, תיאר כבר בשנת 2001 את המצב בתחום, באופן הבא: "תביעות נגד סוכני נסיעות ומארגני טיולים הפכו, כך נראה, "ספורט לאומי" ורבות מהן מתגלות, למרבית הצער, כנסיונות שווא לעשות רווחים קלים ולהכין תשתית לטיול נוסף לחו"ל".
בעונת הנופש מוגשות תביעות קטנות רבות מספור, של נופשים שונים, ביעדים שונים, כאשר לכולן מכנה משותף אחד: לנופש-ששב-הביתה נגרמה עוגמת נפש מרובה, למראה תיקן/ עכבר/ זיקית בחדר האוכל; ממגע הכתם המהוה בצד המיטה: או בשל היעדרו של הנוף המרהיב שהובטח בתמונות.
בכל אותם מקרים, עוגמת הנפש האדירה הרסה לחלוטין את חופשתו של הנופש ושל כל משפחתו, מחקה מזיכרונו את כל הנאות הטיול, והדבר היחיד שישיב לו את שלוות נפשו הוא החזר מלא של כל כספו פלוס פיצויים.
עם כל הסימפטיה לנופשים שבאמת "נפלו" (ואני אעיד שגם לי זה קרה פעם, וזה באמת מבאס), צריך להבין שדעתם של בתי המשפט אינה נוחה, בלשון המעטה, מתביעות חצופות, והם לא יהססו לחייב נופש לשלם בעצמו את הוצאות המשפט של סוכן הנסיעות האומלל, הנסחב זו הפעם הרביעית השבוע לבית המשפט להילחם על חפותו...
חשבת והחלטת להילחם ולהוציא את הצדק לאור? להלן מספר עצות פרקטיות:
השופט/ת שקורא עשרות תיקים ביום ישמח אם תעזרו לו להתמצא בבליל העובדות והמסמכים (וגם אתם מעדיפים שהם יבינו בדיוק למה התכוונתם). לכן:
מטרתי במאמר זה כמובן אינה חלילה "להוריד" אתכם מהעניין, אך כן חשוב לי שתדעו מראש, שההליך הקטן אינו קליל כפי שזה נשמע.
הפיצויים שנפסקים בתביעות קטנות אינם גבוהים כלל, תלוי כמובן במקרה, והוצאות המשפט שייפסקו לזוכה הן במקרים רבים 300 שקל או מעט יותר. בהתחשב בהוצאות האמיתיות שתוציאו, שכוללות את ריכוז החומר, כתיבת התביעה, הכנת העדויות, טלפונים, פקסים, ריצות, ימי עבודה ועוד – הרי שאם אתם לא משוכנעים לגמרי בצדקתכם, ובחוזקתן של הראיות שבידיכם - לא תמיד שווה לכם כלל להתחיל את התהליך. שאלו את עצמכם, מראש: האם הייתי מוכן לקבל את הסכום שאני מאמין שאקבל, בניכוי אלף שקל (או יותר, תלוי מהי העלות האמיתית של התהליך עבורכם)?
רק אם התשובה היא כן, או לחילופין מדובר בעניין עקרוני שאין לו מחיר מבחינתכם – לכו על זה, רק תעשו את זה נכון. בהצלחה.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא