אם אין אני לי, אניילי. יובנטוס חוזרת לחיים

הבעלים של ה"גברת הזקנה" שינסו מותניים ופתחו כיסים כדי להאיר מאחור את טראומת ה'קלאצ'ופולי' ולהשיב את קבוצתם למרכז הבמה. עם מאמן צעיר כצ'ירו פרארה, כוכב ותיק כדל פיירו ורכש מאסיבי שכולל את דייגו ופליפה מלו, מרשים לעצמם היובנטינים לפנטז על אליפות

שימי ששון פורסם: 21.08.09, 22:39

שלוש שנים חלפו מאז התפוצצה פרשת ה'קאלצ'ופולי' ונדמה שיובנטוס, שספגה מכה אנושה בדמות הורדה לליגת המשנה והצליחה להתאושש, חוזרת לעצמה רק העונה. בשנתיים האחרונות ה'ביאנקונרי' לא הזכירו את יובה הגדולה שלפני המפץ, ושחקני הרכש הבינוניים שנחתו בטורינו (ע"ע סרחיו אלמירון) לא הספיקו כדי לעקוף את אינטר ולחזור לפסגה.

 

 

הקיץ מדובר ביובה אחרת לגמרי. צ'ירו פרארה הצעיר החליף את קלאודיו ראניירי השמרן בעמדת המאמן, ומסע הקניות של הגברת הזקנה בשוק ההעברות הסתכם ביותר מחמישים מיליון יורו. הפעם, זה יותר מסתם הצהרות. עם הברזילאים החדשים והאיטלקים הוותיקים, יובה באמת מסתערת על כל התארים.  

דייגו עם החברים החדשים סלהמידז'יץ' וקמוראנסי (AFP)

 

כשמשפחת אניילי מתעצבנת

הקיץ של יובה החל בשלהי עונה שעברה, עת מונה צ'ירו פרארה לתפקיד המאמן במקומו של קלאודיו ראניירי, שני מחזורים לסיום. עם תום העונה צצו שמועות על כך שמאמנים מנוסים יותר עשויים לרשת את מקומו, אך צ'ירו, שקפץ ממחלקת הנוער, קיבל לבסוף את המושכות. פרארה, שגדל ושיחק בנאפולי עם דייגו מראדונה (חבר טוב של הארגנטיני עד היום), הפך במרוצת השנים דווקא לסמל יובנטיני, ועליו מוטלת המשימה להחזיר את יובה לימים הגדולים של מרצ'לו ליפי ופאביו קאפלו.

 

אלו היה השאיפות גם של קודמיו בתפקיד, אלא שהוא הראשון שמקבל את הכלים המתאימים. בתום העונה שעברה הצהירה משפחת אניילי כי בכוונתה להתערב יותר בנעשה בקבוצה ולהשקיע סכומים בלתי מבוטלים. ואכן, מאז, נצפים צמד היורשים, ג'ון ולאפו אלקן, לעיתים תכופות יותר במשחקים ואירועים הקשורים לקבוצה, וגם הארנק נפתח.

פאבל נדבד. הוא כבר לא איתנו (רויטרס)

 

הסגל של יובה לפני ה'קאלצ'ופולי' היה שופע כוכבים, אלא שמאז עברו כמעט ארבע שנים ורובם, מלבד זלאטן איברהימוביץ', נעלמו או פרשו. הקיץ החלה 'הגברת הזקנה' בבניית קבוצה נוצצת אחרת המסמלת תחילתו של עידן חדש, כשבמוקד שלושה ברזילאים שהופכים לסממן המזהה שלה, בדומה לאינטר והגרמנים בשנות השמונים ולמילאן עם ההולנדים בתחילת העשור הקודם.

 

לקרבליו אמאורי, שנקנה בקיץ שעבר, הצטרפו דייגו (ורדר ברמן) ופליפה מלו (פיורנטינה), קשר קדמי וקשר אחורי, שהציבו את ארץ הסמבה במקום הראשון ברשימת המדינות שייצאו זרים ל'וקיה סניורה'. הראשון, פנטזיסטה בן 24 שכיכב בזמנו עם רוביניו בסנטוס, נקנה ב-24.5 מיליון יורו ויסתום לפרארה את החור שבין הקישור לחוד. יובה תהנה סופסוף משחקן שייקח על עצמו את ניהול המשחק ויזין את החלוצים, והוא צפוי להלהיב את הקהל עם היכולות הוירטואוזיות שלו. 

פליפה מלו. באמת כדאי שישמור על הפה (רויטרס)

 

מלו, שפרץ אשתקד בפירנצה, כבר הפך לשחקן הרכב בנבחרת ברזיל וניחן בתיקולים חזקים (ולעיתים גם חסרי אחריות, שעולים לו בהרחקות מיותרות), כדורים ארוכים ומדויקים, וגם בלשון חריפה.

 

רכש בולט נוסף הוא פאביו קנבארו, מה'בוגדים' שנטשו את הספינה הטובעת ב-2006. הוא חתם לעונה, והאולטראס מבטיחים למרר לו את החיים. בינתיים הם לא מפריעים יותר מדי, אך על הדשא קנבארו מאכזב ולא מזכיר במאומה את היכולת המדהימה מהמונדיאל בגרמניה. להגנה הצטרף גם מרטין קסארס, האורוגוואי של ברצלונה, שלא קיבל הזדמנות בקאמפ נואו.

 

היו גם כאלו שעזבו את ה'אולימפיקו' הקיץ, ובראשם כריסטיאנו זאנטי. הקשר האחורי הוותיק, שאהוב מאוד על פרארה כמו גם על אוהדי יובה, עבר לפיורנטינה. מצבת השחקנים בקישור נזקקה לדילול, ולאור סירובו של כריסטיאן פולסן לעזוב, החליטה הקבוצה לגזור קופון על זאנטי, לו נותרה עונה אחת בחוזה.

זכרונות נעימים. זלאטן ונדבד לא כאן, קנבארו דווקא חזר (AP)

 

איתו נחת ב'ארטמיו פרנקי' גם מרקו מרקיוני, שנשלח לויולה במסגרת עסקת מלו. עם העוזבים נמנים, בין היתר, גם אולוף מלברג השבדי שעבר לאולימפיאקוס והבלם דאריו קנז'ביץ' שחזר בהשאלה לליבורנו. כמו כן, יובה ממשיכה להשאיל עשרות שחקנים לקבוצות שונות ברחבי המגף, ביניהם מיקלה פאולוצ'י (סיינה) ורפאלה פלאדינו (ג'נואה).

 

השלד הוותיק מהעונה שעברה נשאר, למעט פאבל נדבד שפרש. הקפטן, אלסנדרו דל פיירו, האריך את חוזהו עד 2011 ואוהדי יובה כבר מחכים בקוצר לרוח לשיתוף הפעולה בינו ובין דייגו. הנסיך כבר הצהיר כי העונה הוא מכוון לכל התארים, ומקווה לזכות לזימון לנבחרת איטליה לקראת גביע העולם בדרום אפריקה.

 

הממונה על הרכש, אלסיו סקו, שאף לחזק מספר עמדות נוספות, ביניהן כנף שמאל, אלא שהמו"מ עם פאביו גרוסו ואנדראה דוסנה לא עלה יפה. נותר רק לתהות מדוע דומניקו קרישיטו, מהמגנים המוכשרים במגף שכבר זומן לסקוואדרה אזורה, נשאר כמושאל בגנואה ולא חזר לטורינו.

אלסנדרו דל פיירו. המלך הבלתי מעורער (AP)

 

ובחוד: החבר הכי טוב שלי

כמו לאונרדו במילאן, גם עבור פרארה מדובר בעונה ראשונה על הקווים. אלמלא ההצלחה המסחררת של פפ גווארדיולה בבארסה, שיצרה טרנד של מאמנים צעירים, ספק אם השניים היו זוכים להזדמנות כזו, שעשויה להזניק להם את הקריירה או מאידך לחרב אותה.

 

צ'ירו גילה רצינות כבר במחנה האימונים בוינובו, כשהחיל על חניכיו משמעת נוקשה, שכללה התייצבות לאימון חצי שעה טרם הזמן, קוד לבוש ואיסור על אלכוהול וסיגריות. עם זאת, המבחן הגדול שלו יהיה בהמשך, מול חבריו.

 

פרארה, בן 42 סך הכל, שיחק בעבר לצד כמה מאלה שהיום כפופים לו. דל פיירו, הנמנה עם חבריו הטובים ביותר, סיפר: "הוא חבר, אבל עכשיו אני קורא לו מיסטר". חרף ההבהרה הזו, במשחקי ההכנה המיקרופונים לצד הדשא קלטו לא פעם את הסנאטורים (הוותיקים) קוראים למאמן בשמו הפרטי.  

וינצ'נזו יאקווינטה. הוותיקים מלפנים (AP)

 

השאלה היא, האם יחסיו הקרובים עם כמה מחניכיו לא תפגע בשיקול הדעת שלו, כשירצה לספסל אחד מהם, למשל. הצעירים, מנגד, מעודדים ממינויו של פרארה, לשעבר מנהל מחלקת הנוער. בניגוד לראניירי השמרן, המאמן הנפוליטני צפוי לתת במה לחברים הצעירים בסגל, ביניהם סבסטיאן ג'ובינקו ופאולו דה צ'לייה.

 

גם שיטת המשחק של פרארה תהיה שונה מזו של קודמו. ה-4-4-2 עם שני קשרים אחוריים ושני שחקני בצדדים יוחלף ב-4-3-1-2, עם דייגו כטרקוורטיסטה. בחוד יועדפו אמאורי ודל פיירו על טרזגה ויאקווינטה, והודות להגעתו של הברזילאי 'הנסיך' יוכל להתמקד במלאכת ההבקעה ולא לקחת על עצמו את ניהול המשחק מעמדה אחורית יותר. בהיעדרו של דייגו, שהקיץ התגלה כמועד לפציעות, עמדת הפליימייקר תאויש על ידי דל פיירו או ג'ובינקו.

 

פליפה מלו ינהל את המשחק מאחור, מאורו קאמורנזי יהיה הקשר בימין ומומו סיסוקו בשמאל. לאחרון צפויה תחרות על מקום בהרכב עם טיאגו, שהרשים במשחקי ההכנה. כדאי לשים לב גם לחסן סאליהמידז'יץ' הוורסטילי, שהיכולות ההתקפיות שלו יקנו לו דקות משחק הן בעמדת המגן והן בעמדת הקשר.

סבסטיאן ג'ובינקו. גם לו יש מה להציע העונה (AFP)

 

ג'ורג'ו קייליני הוא המניה הבטוחה בחלק האחורי, כשלצידו צפוי לפתוח במרכז ההגנה קנבארו. עם זאת, נוכח היכולת הירודה שקנבארו מציג, לא מן הנמנע כי בתוך זמן קצר הוא יאבד את מקומו לניקולה לגרוטלייה. כריסטיאן מולינרו יפתח באגף שמאל, ובכנף הנגדית יועדף ג'ונתן זבינה המנוסה, שנמצא בכושר מצוין, על פני זדנייק גריגרה. בין הקורות יעמוד, כרגיל, ג'אנלואיג'י בופון.

 

והרי התחזית

החיים הם אולי לא שחור ולבן, אבל העונה הקרובה באיטליה דווקא כן. בהתחשב בכך שזכייה בליגת האלופות זו משימה קשה במיוחד, חובה להמר כי יובנטוס תוסיף סקודטו נוסף לארון 4 שנים אחרי האליפות האחרונה, פשוט כי אין, אין סיכוי שעונה נוספת תיגמר בלי תואר.