שני הירחים של אוגוסט: האמת שמאחורי האגדה

כל שנה מגיעים המיילים שמספרים כי ב-27 באוגוסט מאדים יהיה כה קרוב לכדור הארץ שאנו נראה שני ירחים בשמיים. מסתבר שכמו כל אגדה, גם זו מבוססת על תמהיל בין אירועים אמיתיים לבורות והגזמה. הכל התחיל בערב אחד בקיץ 2003

אם יש לכם דואר אלקטרוני, סביר להניח שקיבלתם את ההודעה המרעישה בדבר שני הירחים שייראו בשמיים ב-27 באוגוסט. אם הודעות המייל שלכם נשמרות למעלה משנה, סביר להניח שתראו את אותה הודעה עצמה גם לפני שנה ובעצם בכל השנים אחורה עד שנת 2003.

 

• ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן
• שנת האסטרונומיה העולמית: עמוד מיוחד ב-ynet מדע

 

ההודעה עוסקת בידיעה המרעישה לפיה מאדים כה מתקרב לכדור הארץ עד שב-27 באוגוסט הבא עלינו לטובה הוא ייראה גדול כמו הירח שלנו, ואנו נראה שני ירחים תלויים בשמיים: האחד, הירח הטוב והותיק שמלווה אותנו בנאמנות במיליארדי השנים האחרונות, והשני מתחרה חדש שזה עתה הגיע, והוא לא אחר מהמאדים שבדרך כלל רועה במחוזות מרוחקים ונראה כאחד הכוכבים.

 

מהו הבסיס של האגדה האורבנית ומדוע נשלחת אותה הודעת דואר אלקטרוני מדי שנה, לקראת שלהי חודש אוגוסט ומלהיבה את דמיונם של כה רבים בארץ ובעולם? מסתבר, שכמו בכל אגדה אורבנית, יש בסיס לסיפור ובסך הכל מדובר בתמהיל של חוסר הבנה באסטרונומיה, תום לב ורצון לפרסם חדשה אסטרונומית באמת ובתמים.

 

מאדים הוא כוכב לכת הנע במסלול מעט אליפטי ביחס למסלולו של כדור הארץ. כמו כל כוכבי הלכת הוא סובב סביב השמש בזמן מחזור שנגזר ממרחקו ממנה; ככל שכוכב הלכת רחוק יותר מהשמש, הוא ישלים הקפה סביבה בפרק זמן ארוך יותר.

 

משילוב של זמני ההקפה של כדור הארץ ומאדים, יוצא שמדי 26 חודשים בערך, שני כוכבי הלכת מצויים במרחק הקטן ביותר ביניהם. המרחק הקטן ביותר בין כל המפגשים האלה מתרחש בעת ניגוד שבו מאדים מצוי כמעט בקרבה המרבית לשמש במסלולו וכדור הארץ נמצא כמעט במרחק המרבי מהשמש במסלולו.

 

גם תופעה זו מחזורית והפעם האחרונה שהיא התרחשה אירעה ב-27 באוגוסט 2003 והיא תחזור שוב מדי 15 שנים בקירוב. אלא מה, כיוון שבעת הניגוד מאדים לא מצוי בדיוק בנקודה הקרובה ביותר לשמש וכדור הארץ לא היה מצוי בדיוק בנקודה הרחוקה ביותר, אזי גם המרחק בין כוכבי הלכת בעת המרחק המינימלי ביניהם משתנה. בשנת 2003 הגיעו שני כוכבי הלכת למרחק הקטן ביותר ביניהם שהיה בעשרות אלפי השנים האחרונות, וזו כמובן היתה סיבה למסיבה, אם כי עדיין לא ברור הקשר לירח.

 

ובכן, בהודעת הדואר האלקטרוני הנרגשת שהופצה כדי לבשר על האירוע צוטט האופן שבו ייראה המאדים – דומה לירח. אולם, כאן הושמטו בסך הכל כמה מלים. הכוונה היתה, שמי שיביט במאדים מבעד לטלסקופ בהגדלה של x70 בערך, יראה – מבעד לטלסקופ (!) – את המאדים באותו גודל זוויתי שבו נראה הירח ללא הטלסקופ.

 

ובכן, השמטה קטנה של הפרט הזניח הזה, שכדי לראות את מאדים בגודל זוויתי של הירח יש להביט בו מבעד לטלסקופ, היא המקור לאגדה האורבנית החוזרת בדיוק של שעון שוויצרי מדי שנה.

 

מי שבכל זאת מתעקש להאמין באגדות נחמדות ויצא לצפות בשמים ב-27 באוגוסט, לא יראה שני ירחים מלאים, ואפילו לא ירח מלא אחד, מהסיבות הבאות: הירח יהיה קרוב לרבע הראשון ורק חציו ייראה. הירח המלא הבא יהיה רק ב-4 בספטמבר. מאדים עדיין רחוק. הוא יגיע לניגוד הבא שלו רק בחודש ינואר 2010. לא רחוק, אבל לא ב-27 באוגוסט.

 

אבל, בכל הסיפור הזה יש שתי אמיתות וודאיות: האחת היא שאני אצטרך שוב להסביר את העניין של שני הירחים גם בשנה הבאה וגם בשנים שלאחריה. השנייה היא שאם באמת נראה שני ירחים בשמים, שאחד מהם הוא אכן גרם שמימי, זה יהיה כנראה הדבר האחרון שנראה...

מאדים גדול כמו הירח - רק דרך הטלסקופ (צילום ויז'ואל פוטוס)

 

מאדים: ומה בכל זאת אפשר לראות?

כאמור, מאדים הולך ומתקרב אל כדור הארץ עד לניגוד שיהיה בתחילת בתחילת 2010. בימים אלה הוא זורח בשעה 1 לאחר חצות כשהוא מצוי בקבוצת תאומים (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). קל לזהות את המאדים הודות לגונו האדמדם-כתום. אף-על-פי שהוא עדיין לא בניגוד, הוא בולט יחסית, אם כי יש כוכבים זוהרים ממנו בשמים. בטלסקופים קטנים מאדים ייראה כדיסקה קטנטנה, פגומה, שמזכירה מופע של ירח כמעט מלא.

 

רצה המקרה ומאדים אכן מספק חדשה השבוע – בין יום שלישי ליום רביעי ה-26 בחודש לאחר חצות, יחלוף מאדים צפונית לצביר כוכבים קטן בקבוצת תאומים. קל מאוד לראות את מאדים והצביר באותו שדה ראיה מבעד לטלסקופ קטן. אולם ביום שבת, 29 באוגוסט, יחלוף מאדים כחצי מעלה מדרום לצביר הפתוח M35, אחד הצבירים היפים והגדולים בשמים. קל יהיה לראות את מאדים ומצפונו עשרות כוכבים גם במשקפת שדה.

 

אירוע נוסף, הקשור בעקיפין למאדים, מתרחש אף הוא בתחילת הערב של ה-27 בחודש; הירח ימצא סמוך מאוד לכוכב אנטרס, הכוכב הראשי בקבוצת עקרב. מעניין הדבר ששמו של אנטרס, על-ענק אדום שיכול להכיל בנפחו את כל מערכת השמש עד מסלולו של מאדים, נגזר משמו היווני של המאדים – ארס. הוא קרוי כך כיוון שגונו האדום הזכיר ליוונים את צבעו של מאדים. אז בסופו של דבר, יש לנו את הירח, יש כוכב הדומה בצבעו ובשמו למאדים, שניהם קרובים זה לזה ב-27 באוגוסט. גם זו סוג של נחמה פורתא למאוכזבים.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.