סוכנות החלל של הודו (ISRO) דיווחה היום (ש') כי אבד הקשר עם החללית צ'נדריאן-1 (Chandrayaan-1) המקיפה את הירח. החללית שוגרה באוקטובר 2008 ותוכננו לה משימות עד לאוקטובר 2010.
הצוות המפעיל את החללית, מבסיס הסוכנות בעיר בנגלור שבדרום הודו, הודיע בשעות הצהרים כי הוא איבד כל יכולת לשגר הוראות לחללית. צ'נדריאן-1 עסקה בשנה האחרונה בצילום של מבנה הקרקע של הירח ובאיסוף נתונים באמצעות גשושית חלל ששוגרה אל אדמתו.
בין מטרותיה היו הפקת אטלס של הירח, הממפה את מבנה הקרקע שלו ואת הרכב המינרלים. כמו כן, קיוו בסוכנות החלל ההודית כי באמצעות משימה זו יעלה בידיהם לזהות מצבורים של הליום-3 על פני הירח. איזוטופ זה, המצוי בריכוז נמוך על פני כדור הארץ עשוי לשמש להפקת אנרגיה נקייה יותר וטענותיהם של מדענים על הימצאות ריכוזים גבוהים שלו על הירח מעוררת בשנים האחרונות עניין מחודש ביעד זה בקרב מעצמות החלל.
עוד מוקדם להעריך האם הסוף המוקדם מהצפוי של המשימה מלמד על כישלונה המדעי. בהודעה רשמית, התייחס דובר סוכנות החלל ההודית להישגיה של צ'נדריאן-1 וטען כי היא עמדה ברוב יעדי המשימה. "החללית הקיפה את הירח יותר מ-3,400 פעמים ב-312 ימי משימה וסיפקה כמות נכבדת של מידע מדעי כגון מיפוי קרקעי של הירח, דימות היפר-ספקטרלי, מיפוי מינרולוגי וכיוב'", נכתב בהודעה הרשמית. עתה, נותר רק לראות האם יצליחו ההודים לתרגם את המידע הרב שנצבר להישגים מדעים מוחשיים יותר.
דבר אחד בטוח - החללית צ'נדריאן-1 עמדה ביעדיה האסטרטגיים של המשימה והציבה את הודו בשורה הראשונה של מעצמות החלל, הכוללת מדינות השולחות בכוחות עצמן לוויינים לירח. כרגע מקיפים את הירח לוויינים של ארה"ב, רוסיה, סין, סוכנות החלל האירופאית ויפן. בקרוב עתידות גם גרמניה ובריטניה לשגר לוויינים אליו אך הן יעשו זאת דרך בסיס השיגורים שבבייקנור, קזחסטן, ולא משטחן שלהן.