שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    גשושית החלל ההודית מצלמת בירח
    תמונות ראשונות של אדמת הירח, פרי מצלמותיה של גשושית החלל ההודית, שהגיעה בסוף השבוע ללוויין הטבעי שלנו. הגשושית שוגרה על ידי החללית "צ'אנדריאן-1" ומטרתה לגלות מחצבים ואוצרות טבע על הירח

    לפניכם תמונות ראשונות של קרקע הירח מהמצלמה המותקנת על גשושית החלל, ששלחה הודו אל הלוויין הטבעי של כדור הארץ. הגשושית נשלחה על ידי רכב הסיור החללי Chandrayaan-1, ששוגר לעבר הירח לפני פחות מחודש.

     


    הירח מבעד לעדשת המצלמה של גשושית החלל ההודית (צילום: איי. פי)

     

    "צ'אנדריאן-1" מקיף את הירח מזה כמה ימים וימשיך לעשות זאת למשך שנתיים. ב-22 באוקטובר שוגר רכב החלל מבסיס שיגורים בדרום הודו, על גבי משגר הלוויינים של סוכנות החלל ההודית PSLV-C11. בשיגור הראשוני שלו הגיע "צ'אנדריאן-1" למסלול הקפה סביב כדור הארץ. בחודש האחרון הפעיל רכב החלל מערכות שיגור מיוחדות שהותקנו בו מבעוד מועד, אשר "הקפיצו" אותו בכל פעם כמה אלפי קילומטרים לכיוון הירח. לבסוף, לפני כמה ימים, "נלכד" הרכב בכוח המשיכה של הירח ומאז הוא סובב אותו.

     

    עם כל "הקפצה" של "צ'אנדריאן-1" קפצו גם מניותיה של תכנית החלל ההודית. הודו, מהגדולות והמאוכלסות שבמדינות העולם, נחושה בדעתה להפוך למעצמת
    חלל בסדר גודל של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופאי וסין. מטבע הדברים, עיניה נשואות בעיקר לסין, הכוח הגדול במזרח הרחוק, שמקדימה אותה כרגע ברשימת ההישגים בחלל. הסינים שיגרו זה מכבר גשושית לירח וב-27 בספטמבר ביצעו שני טייקונאוטים סינים הליכת חלל. עתה, משהציבו הודים גשושית על הירח, הם מתקדמים בפיתוח יכולות השהייה של האסטרונאוטים שלהם, כשהיעד הסופי הוא להציב הודי על הירח בשנת 2020.

     


    "צ'אנדריאן-1" ממריא לעבר הירח. ההודים רוצים להציב אדם על הירח ב-2020 (צילום: רויטרס)

     

    הגשושית שמביאה לנו את הצילומים הללו, נחתה ב-14 בנובמבר בשעות הערב (שעון ישראל) על הירח ומיד החלה לעבוד. מטרה לאסוף ולבחון דגימות קרקע כדי לקבוע את כמויות ההליום-3 המצויות באדמת הירח. הליום-3 הוא איזוטופ המצוי בכמויות קטנות על פני כדור הארץ. מדענים סבורים שעם כמויות מספיקות מהחומר ניתן להקים כור גרעיני שיספק אנרגיה בלתי מזהמת וחסכונית. כמו כן, גשושית החלל תספק צילומים ומדידות של הירח, עבור אטלס תלת ממדי של הלוויין הטבעי, עליו שוקדים מדעני סוכנות החלל ההודית.

     

    תכנית "צ'אנדריאן-1" היא יקרה ביותר (קרוב ל-80 מיליארד דולר), אך בהודו מקווים כי בסופו של דבר היא תשתלם עבור המדינה, שרבע מ-1.14 מיליארד תושביה חיים מתחת לקו העוני. בשנים האחרונות מתחילות מדינות העולם להבין את הפוטנציאל של הירח בכל הקשור למחצבים המצויים עליו. זו הסיבה לעניין המחודש שמגלות בו סוכנויות החלל השונות, המתחרות זו בזו בניסיון להרחיב את שליטתן על הלוויין הטבעי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים