הַפִּרְסוֹמוֹת הֵן הַבְּגָדִים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל הַבִּנְיָן.
נָמוּךְ מִזֶּה, בְּחַלּוֹן רַאֲוָה מְפֹאָר
מִשְׁתַּקֵּף קַבְּצָן
חָנוּט בְּשָׁחוֹר-לָבָן.
אֲנִי שָׁקוּעַ בָּאָפֹר הַסְּתָמִי. מִפְלֶצֶת
הָרֵייטִינְג מִתְעַלֶּמֶת מִמֶּנִּי, אַךְ
הָאֶגוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂבְעָה, קוֹרֵא לָהּ
לֶאֱכֹל מִתּוֹכוֹ אֶת רְסִיס הַנֶּפֶשׁ שֶׁשָּׁכַחְתִּי
בַּגּוּף שֶׁהֻשְׁאַל לִי לִפְנֵי כָּךְ וְכָךְ
תְּכָנִים וְתָכְנִיּוֹת.
זְמַן צְפִיַּת שִׂיא. אֲנִי כְּמוֹ חָתוּל
שָׁחֹר בָּעֲלָטָה גְּמוּרָה –
רוֹאֶה וּבִלְתִּי נִרְאֶה. הַצֵּל שֶׁלִּי
מִתְגַנֵּב אֶל הַמִּרְקָע, יוֹדֵעַ
כִּי מֵאֲבַק-כּוֹכָב בָּאתִי וּבְמַאֲבָק אָשׁוּב.
זִנּוּק –
וְשׁוּב אֲנִי
דבי סער היא משוררת, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים ולמשוררים עבריים ליצירה ספרותית לשנת תשס"ח. פרסמה את ספר השירים "תופרת מילים" (הוצאת כרמל, 2006). לשירים נוספים של סער לחצו כאן
לכל כתבות המדור לחצו כאן