שמי ישראל בחג הסוכות

במוצאי שבת יכסה הירח איו את הירח אירופה סביב כוכב הלכת צדק, בלילה שבין רביעי לחמישי הירח שלנו יכסה כמה כוכבים מקבוצת הפליאדות וביום שישי צפויה ההתרסקות של החללית LCROSS על אדמתו. תצפית אסטרונומית לחג

במאמר הקודם עסקנו בקבוצת קשת, אחת משנים עשר המזלות. השבוע נעסוק במה שטומנים בחובם השמיים לחול המועד סוכות והתוכנית, מסתבר, עשירה ומגוונת.

 

נתחיל בכוכבי הלכת ובראשם כוכב הלכת נוגה, גרם השמיים הבהיר ביותר אחר השמש והירח. נוגה נראה בימים אלה לפני זריחת החמה בכיוון מזרח, כשהוא בוהק בגוון לבן-צהבהב מעל האופק המזרחי.

 

השבוע נוגה מצוי בקבוצת אריה (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה), וב-4 בחודש יגיע נוגה לנקודת הפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו). אולם, לגבי צופה מכדור הארץ נוגה מצוי בצד המרוחק של מסלולו ומי שיביט בו בטלסקופ קטן יוכל לראותו כדיסקה קטנה וחסרה מעט, מזכיר מאוד את הירח אחר המילוא.

 

מזרחית לנוגה אפשר יהיה להבחין בכוכב חמה החמקמק שב-6 בחודש, יום שלישי, יהיה במרחק הזוויתי הגדול ביותר מהשמש בתקופה זו – כלומר, פרק הזמן שיהיה אפשר לצפות בו לפני הזריחה יהיה הארוך ביותר – אם כי עדיין מדובר בכוכב חמה שממהר להיעלם בשמי הדמדומים זמן קצר לאחר זריחתו. גם כוכב חמה מצוי בקבוצת אריה, סמוך לגבולה המזרחי.

 

מי שיצפה בכוכב חמה באמצעות הטלסקופ יוכל לראות שצורתו צורת חצי עיגול. מי שממש יתאמץ, יוכל לראות סמוך לאופק המזרחי, ממש לפני עלות השחר, את כוכב הלכת שבתאי ההופך בימים אלה לכוכב בוקר ומדי יום מקדים את השמש בזריחתה, כשהוא מצוי בגבול המערבי של קבוצת בתולה עם קבוצת אריה.

 

כיוון שכדור הארץ חצה את מישור הטבעות של כוכב הלכת שבתאי לפני כחודש, טבעותיו יראו כחוט השערה. ביום חמישי, 8 באוקטובר לפנות בוקר, יחלוף כוכב חמה כשליש המעלה בלבד מדרום לשבתאי ושני כוכבי הלכת ייראו בשדה אחד במשקפת שדה בדמדומי הבוקר מעל האופק המזרחי. התקבצות נדירה ומומלצת ביותר אך בתנאי שאתם משכימי קום.

 

מאדים הולך ומתקרב אל כדור הארץ ובימים אלה הוא מצוי בתחומיה של קבוצת תאומים, כאשר הוא מצוי בקו אחד כמעט דרומית לשני הכוכבים הבהירים בקבוצה – קסטור ופולוקס. קל מאוד להבחין במאדים הודות לבהירותו הגבוהה יחסית ולגונו הכתום-אדמדם. כיוון שמאדים עדיין רחוק יחסית מכדור הארץ, הוא ייראה כדיסקה קטנה בטלסקופים וקשה להבחין בפרטים על פניו.

 

לעומתו, כוכב הלכת צדק, הגדול בכוכבי הלכת, נראה היטב מעל האופק הדרומי כמעט כל שעות הלילה ואי אפשר לטעות בו הודות לבהירותו הגבוהה, כאשר למעט הירח ונוגה צדק הוא גרם השמיים הבהיר ביותר. קל מאוד להבחין בחגורות העננים על פניו ובארבעת ירחיו גם בטלסקופים קטנים.

 

במוצאי שבת, 3 באוקטובר, יכסה הירח איו את הירח אירופה בשעה 20:30, גם כאן רצוי להתחיל את התצפית כשעה קודם לכן. את תופעות ירחי צדק והתופעות ההדדיות ביניהם אפשר לראות גם בטלסקופים בינוניים בהגדלה של x100 ומעלה.

 

הירח יהיה במילואו ב-4 בחודש, חג הסוכות ושבוע לאחר מכן יתמעט ויהיה ברבע האחרון, כשהוא זורח לקראת חצות הלילה. בלילה שבין ה-7 באוקטובר (יום רביעי) ל-8 באוקטובר, הירח יכסה כמה כוכבים בהירים בצביר הכוכבים "כימה", ששמו הלועזי הוא הפליאדות והוא מוכר דווקא בשמו היפני – סובארו.

שבע האחיות, או סובארו (צילום: גטי אימאג'בנק)

 

צביר הכימה הוא צביר כוכבים צעיר יחסית שגילו "רק" כמה עשרות מיליוני שנים בלבד. במשקפת שדה קטנה אפשר להבחין בכמה עשרות כוכבים המאכלסים את הצביר אך בעין אפשר להבחין ב-6 כוכבים אם כי היוונים מנו 7 כוכבים בצביר ומכאן שמו – 7 האחיות (בנותיהן של אטלס ופליאונה). גודלו הזוויתי של הצביר כמעלה אחת (גודלו הזוויתי של הירח הוא כמחצית המעלה) ובצורתו מזכיר את קבוצת העגלה הקטנה.

 

צביר הכימה מצוי בקבוצת שור ומציין את כתפו של השור. קבוצת שור זורחת בשעות הערב בימים אלה ולקראת חצות היא כבר מצויה גבוה מעל האופק המזרחי. ההתכסויות של כוכבי הכימה בירח יחלו בשעה 22:44 בערב עת יכוסה הכוכב הראשי בצביר – אלקיונה - בירח. בסך הכל הירח יכסה 5 כוכבים בהירים בצביר באותו הלילה.

 

מומלץ להתחיל את התצפית כשעתיים לפני ההתכסויות כדי לאתר את הצביר שימצא ממזרח לירח (תנועת הירח על כיפת השמים היא ממערב למזרח ביחס לכוכבים). התגלות של הכוכב האחרון – פליאונה – תראה בשעה 0:32. כיוון ששולי הירח המוארים הם בכיוון מזרח, קל יותר להבחין בהתגלות של הכוכבים מאחורי השולים המזרחיים, האפלים, של הירח.

 

הירח יהיה במרכז החדשות האסטרונומיות השבוע כאשר ב-9 באוקטובר, תתרסק על פניו, בכוונת מכוון, החללית LCROSS. החללית תתרסק אל מכתש המצוי סמוך לקוטב הדרומי של הירח ומטרתה העיקר היא בדיקת היתכנות של קיום מים על הירח.

 

פגיעת החללית (מתוכננות 2 פגיעות של שני רכיבי החללית והמשגר בירח) תיצור מכתש גדול ותעיף עשרות טונות של חומר מאדמת הירח לחלל, כאשר המדענים מקווים למצוא שם אדי מים שמקורם בקרח מים המצוי במכתש ומוסתר מקרינת השמש. אתר הפגיעה נבחר בקפידה כיוון שבמכתשים של הירח המצויים סמוך מאוד לקוטב, יש אזורים המוצלים בצל עד שלעולם לא חשופים לקרינת השמש, מה שמאפשר לקרח מים להישאר במצב עמיד ולא להתנדף.

 

לצערנו, ההתרסקות לא תראה מישראל בגלל שהירח ימצא מתחת לאופק בעת ההתרסקות, אלא תראה בעיקר מצדו השני של כדור הארץ ומהאוקיינוס השקט, שם יעקבו המדענים אחר הפגיעה טלסקופים המוצבים בהוואי. אנו כמובן נעדכן על תוצאות ההתרסקות המסקרנת.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.