קבוצת בתולה
קשורה קשר ישיר לחג השבועות כיוון שהיא סימלה עבור היוונים את האלות דמטר או פרספוני הקשורות למחזור השנה – האביב וקציר החיטים החל בחג השבועות. הכוכב הבהיר בקבוצה – ספיקה, קרוי בעברית בשם שיבולת, והתרגום המדויק מיוונית לשמו, הוא אלומת חיטים.
במאה ה-17 התפתחה באירופה אסכולה של אסטרונומים שקבוצות השמיים ייצגו עבורם דמויות מהתנ"ך ומהברית החדשה. אלה ראו בקבוצת בתולה את נעמי ואת רות המואביה, כמו גם את חווה שלא בדיוק קשורה לחג השבועות, אך מייצגת אף היא דמות נשית. קבוצת בתולה היא אחת מתוך שלוש, המיוצגות על ידי דמוית נשיות (האחרות הן קסיופיאה ואנדרומדה). לזיהוי קבוצת בתולה בשמיים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת
המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה.
צורתה של קבוצת בתולה הוא כצורת מלבן מוארך כאשר ספיקה מצוי בקצה הדרומי שלה. היא ידועה בעיקר הודות לצביר הגלקסיות הגדול המצוי בתחומיה, עליו ארחיב באחת הרשימות הבאות. צביר זה מונה כמה אלפי גלקסיות המצויות במרחק ממוצע של כ-50 מיליון שנות אור מאיתנו, חלקן נראות גם במשקפת שדה ובטלסקופים קטנים.
מצפון מערב לספיקה ישנם שני כוכבים המתווים יחד עם ספיקה מעין קו שאורכו כ-15 מעלות (ראו מפה).
המערבי בהם הוא גמא, הקרוי גם פורימה, שמה של אלה רומית קדומה. לכוכב יש שם ערבי מוזר – זווית אל-עווה שפירושו – הזווית של הנובח.
ייתכן שכמו במקרים רבים, שובש השם הערבי המקורי; הערבים הנוודים, שבינם ובין בתולות יווניות המפזזות באחו ואוחזות תפרחות של שיבולים אין ולא כלום, ראו בצורה המלבנית של הקבוצה מלונה של כלב וכנראה שבמקרה לפנינו מדובר בכוכב שציין את הזווית של מלונת הכלב.
פורימה הוא כוכב כפול יפהפה ששני הכוכבים המרכיבים אותו כמעט זהים זה לזה - כוכבים צהבהבים שדי דומים לשמש בגודלם ומסתם הסובבים זה סביב זה בזמן מחזור של 171.37 שנים, כאשר הפריאסטרון (הנקודה בה המרחק ביניהם היה מינימלי) האחרון חל בשנת 2007.
קוטר כל אחד מהכוכבים הוא 1.5 קוטרי שמש והם מרוחקים מהשמש 38.6 שנות אור. בגלל המרחק המינימלי ביניהם בימים אלה, נדרש טלסקופ שקוטרו כ-15 ס"מ לפחות להפריד בין שני בני הזוג.
בין גמא לבין ספיקה מצוי כוכב נוסף – תטא, שהוא מערכת מרובת כוכבים, שרכיביה האופטיים נראים היטב בעזרת טלסקופ קטן. צבעו של הכוכב הראשי לבן וסמוך אליו יש שני כוכבים שנראים גם בטלסקופ קטן. הכוכב הראשי עצמו הוא מערכת של שני כוכבים כה צמודים שאי אפשר לפהריד ביניהם באמצעים אופטיים. מרחק המערכת מהשמש 415 שנות אור. (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
נקנח במעבר בהיר נוסף של תחנת החלל שייראה מישראל במוצ"ש, 30 במאי. תחנת החלל תזרח מעל האופק הצפון מערבי בשעה 20:24:10 והיא תחצה את כיפת השמים עד שתגיע לרום מרבי של 73 מעלות בשעה 20:29:05 כשהיא חוצה את העגלה הגדולה. תחנת החלל תכנס לצל של כדור הארץ בשעה 20:31:16 סמוך לאופק הדרום מזרחי, בתחומי קבוצת עקרב,
מעט מערבית לאנטרס.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
