בכירי בנק ישראל יחזירו מיליוני שקלים

בשבועות הקרובים יקבלו 40 בכירים לשעבר דרישה להשיב עשרות מיליוני שקלים שקיבלו שלא כדין. בין הבכירים: הנגיד לשעבר דוד קליין, המשנה לנגיד מאיר סוקולר וחבר ההנהלה אפרים גרוס. גם גמלאי הבנק יידרשו להשיב כספים

אחרי שנים ארוכות של מחלוקות וויכוחים סביב שכרם של עובדי בנק ישראל, מתקרבת בימים אלה לסופה הפרשה המסעירה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות הקרובים יקבלו כ־40 מנהלים בכירים שפרשו מהבנק מכתב מההנהלה המורה להם להשיב עשרות מיליוני שקלים שקיבלו במשך שנים שלא כדין. בולטת במיוחד בקבוצה זו השלישייה המובילה לשעבר בבנק ישראל - הנגיד ד"ר דוד קליין, המשנה לנגיד ד"ר מאיר סוקולר וחבר הנהלת הבנק אפרים גרוס, ולצדם חבר הנהלה נוסף, צבי תדמור.

 

הדרישה להשבת הכספים מהבכירים לשעבר מתאפשרת בעקבות מכתב ששלח בימים האחרונים הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, למנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, שבו הוא מורה לו ליישם את הסכם העבודה בבנק גם על הגמלאים ולדרוש מהם להשיב כספים שונים שקיבלו וחורגים מהמקובל במגזר הציבורי.

 

בעקבות מכתבו של לוין ישלח בנק ישראל בקרוב מכתבים לכ־300 גמלאים נוספים, שבהם יורה להם להשיב את הכספים. במקביל, כאמור, ישלח הבנק מכתבים דומים גם לכל הבכירים לשעבר שהסכם השכר הקיבוצי אינו חל עליהם. על הטיפול בפועל בהשבת הכספים תופקד יחידת האכיפה באגף השכר באוצר בראשות שמואל נחמני.

 

40 שנות ותק פיקטיביות  

הכספים שיידרשו בכירי בנק ישראל לשעבר להשיב לקופת הבנק כוללים, בין היתר, כספים שקיבלו בזכות תוספות שכר ייחודיות ומקוממות במיוחד, שמהן נהנו במשך שנים. בין היתר מדובר בקבלת רכיב ותק של 40 שנה, אף שהוותק שלהם בפועל היה נמוך יותר; קבלת 4% פנסיה לכל שנת ותק במקום 2% גם אחרי אמצע שנת 1996 (המועד שבו הופסק הנוהל להעניק פנסיה בשיעור כזה למנכ"לים בשירות המדינה); קבלת דרגת פרישה ייחודית שהגדילה את הפנסיה שלהם בשיעור חד, דרגה שאינה מקובלת בקרב המנכ"לים בשירות המדינה; וקבלת דמי החזקת רכב נוסף על הרכב הצמוד שקיבלו מהבנק. 

 

בתקופה הקרובה יתמקד כאמור בנק ישראל בדרישה להשבת הכספים העודפים מכ־300 הגמלאים שההסכם הקיבוצי חל עליהם ואשר פרשו מהבנק אחרי מרץ 1998, ולאחר מכן בכוונתו לטפל במנהלים. על פי הערכות אגף השכר באוצר, סכומי הכסף העודפים שיידרשו להחזיר כלל עובדי בנק ישראל בהווה ובעבר (עובדי הבנק הפעילים שיפרשו בעתיד, הגמלאים שכבר פרשו ובכירי הבנק לשעבר) צפויים להסתכם בכמה מאות מיליוני שקלים. 

 

כיום חלה השבת הכספים רק על עובדי הבנק הפעילים, שיידרשו להשיב את הכספים העודפים שקיבלו עם פרישתם לגמלאות, והיא כוללת שלושה סעיפים. הסעיף המרכזי מפרט חמישה רכיבי שכר (חופשות שונות וימי מחלה) שעל כספי הפדיון שלהם יוטל "קנס" מדורג, בהתאם למועד הפרישה, בהיקף של עד 71% מהיקף הסכומים ששולמו. סעיף נוסף קובע כי ללא קשר לקנס המדורג, יוגבלו כל פדיונות הכספים של עובד בנק ישראל הפורש לגמלאות לתקרה של 1.6 מיליון שקל בלבד. הסעיף השלישי מפחית את תוספת הפרישה שמקבל עובד שפורש בדרגה הגבוהה ביותר מ־18% כיום ל־10%. 

 

גמלאי הבנק יקבלו הקלות

להבדיל מהעובדים הפעילים, החליט הממונה על השכר באוצר להעניק לגמלאי בנק ישראל הקלות מסוימות בהשבת הכספים העודפים. בין היתר ייהנו הגמלאים מפטור בהיקף של 50%–5% בסכומי ההשבות, בהתאם למועד הפרישה לגמלאות. הטבה אחרת שתינתן להם תהיה קביעת תקרת כספי הפדיון לסכום של 1.6 מיליון שקל, בדומה לעובדים הפעילים וזאת למרות העובדה שהאוצר היה רשאי להקטין סכום זה על פי שנת הפרישה של העובד.  

 

גם בנושא דרגת הפרישה תינתן לגמלאים הקלה בדמות פטור מהשבת הסכומים העודפים שקיבלו בזכות הדרגה החריגה עד 1 בספטמבר 2008 ולא מהיום שבו קיבלו את הדרגה כפי שניתן היה לדרוש מהם. מלבד זאת, תינתן לגמלאים אפשרות לפרוס את השבת הכספים על פני כמה שנים (עד 72 חודשים). גמלאי שסך הכספים שפדה אינו עולה על 400 אלף שקל יהיה פטור לחלוטין מהשבת כספים. את הכספים העודפים שישיבו הגמלאים ינכה בנק ישראל מהגמלה החודשים המשולמת להם על ידו.  

 

ממכתבו של הממונה על השכר למנכ"ל בנק ישראל עולה כי כל גמלאי יידרש לבחור בתוך 30 יום בין שתי אפשרויות: לקבל עליו גרסה משופרת של הסדר השבת הכספים במודל הקיים בנוגע לעובדי הבנק הפעילים, או להתנגד לקבלת ההסכם. במקרה כזה יזומן הגמלאי לשימוע פרטני ביחידת האכיפה של אגף השכר באוצר.