עירוני נהריה דיברה בקיץ שעבר על שאיפות גבוהות בצמרת, אבל בפועל קיבלה הקבוצה שנה רוויית הסתבכויות וכעת כל מה שרוצים בגעתון הוא לעבור את העונה הקרובה בשלום, מבחינה כלכלית ומקצועית.
קבוצה ביום:
חוסר הוודאות לגבי עתיד הקבוצה השתלב היטב עם הערפל שנוצר סביב מספר שחקנים, כמו יוגב אוחיון ועודד שעשוע. אם לא הספיקו התחזיות הקודרות, הגיעה גם פרישתו המפתיעה של הגארד המבטיח קייל מקלריני. למה? לא בטוח שגם הוא יודע.

אלא שתסמכו על יעקב ג'ינו שבנהריה תהיה בסופו של דבר קבוצה אשר תוציא מעצמה כל מה שאפשר. עם זרים טובים, ישראלים רעבים וציפיות נמוכות, יכולים בצפון להיות מופתעים רק לטובה. וחוץ מזה, ברק פלג חזר, אז בכל מקרה כבר היה שווה.

מאמן: יעקב ג'ינו (מאזן 'ספסל' בליגת העל: 36:38, עם נהריה: 12:10)
+ דימרקו ג'ונסון הוא עדיין מנייה בטוחה, פול דלייני צורף, מארק אגרסון וטאשיד קאר מסתמנים כזרים סולידיים לליגת העל. אז למה לא בעצם?
- אין לנהריה שחקנים ישראלים בכירים ורוב הזרים עדיין צעירים (ארבעה מתוך החמישה הם בוגרי קולג' טריים). לפלייאוף זה כנראה יספיק, לא בטוח שליותר מזה.

עירוני נהריה היא קבוצה צבעונית, למרות שלא בטוח שהיא מודעת לזה. הקבוצה, שהחלה דרכה כהפועל נהריה ובמדים אדומים, עברה לאחר מכן לשחק בכתום, לבשה גם סגול והעונה תשחק בכחול. ממש קשת בענן.
נהריה היא אחד הפספוסים הגדולים בכדורסל הישראלי, כאשר הסיבה העיקרית לכך נעוצה בניהול. לקבוצה היו הצלחות ספורטיביות כבירות כבר מתחילת דרכה. היא קיבלה תמיכה כלכלית מספונסרים מכובדים, כולל תמיכה עירונית רחבה, ומשום מה, הכספים ירדו לטמיון והקבוצה הגיעה אל סף פירוק.

גם השנה היו גמגומים במהלך הקיץ והסיפור של העונה הקרובה יהיה יציבות כלכלית. אם בנהריה יצליחו במשימה, הקבוצה תשרוד מקצועית ותתחיל שוב את הבנייה כלפי מעלה. במהלך העונה שעברה הם נאלצו לשחרר נכסים, ורק עזרה ממכבי תל אביב בקליטת רביב לימונד וארון מגי, ובמימון ג'יסון וויליאמס עזרה להם לסיים בצורה מכובדת.
ג'ינו מאמן טוב ויסודי. אני משוכנע שיידע להוציא מהסגל שלו את המקסימום. יהיה מעניין לראות כיצד ישתלב פול דלייני, שששוחרר מחולון והוחתם בקבוצה רגע לפני פתיחת העונה.