בעקבות הכתבה אש בצנצנת, שעסקה בממרחים חריפים ממטבחי עדות, קיבלתי פניות רבות שכללו בקשות למתכונים מיוחדים ולהסברים מעמיקים על מטעמים ממטבחים אתניים שונים. בעקבות הפניות החלטתי שמדי פעם אעסוק בנושאים ובבקשות ספציפיים ואנסה לתת להם מענה. אחת הבקשות שקיבלתי הייתה להתייחס לפשטידות.
פשטידות מופיעות באינספור טעמים ובמגוון צורות. הרעיון הגאוני בהן לדעתי הוא שאפשר להכינן מכמעט כל דבר - לחם, אטריות, אורז, גבינות, דגים, בשר וירקות - הכל הולך, כמו כן אפשר לנצל שאריות מזון לצורך הכנתן. פשטידות הן מאכל זול, קל להכנה שממש פשוט לגוון בדרכים רבות. הפשטידה יכולה לשמש כמנה עיקרית או כמנה אחרונה מתוקה, אפשר לאפות אותה בתנור, בסיר פלא או במחבת, היא ניתנת להקפיאה וקל לחמם אותה מחדש - בגריל, בתנור, במחבת או על רדיד אלומיניום.
במטבחי צפון אפריקה קיים דמיון רב בין מאכלי העדות השונות והפשטידות הן דוגמה טובה לכך. הפשטידות במטבחים אלה כמעט זהות באופן הכנתן ובטעמן ונבדלות רק בשמותיהן. כך למשל, פשטידת הבשר החגיגית המיועדת לשמחות חגים ואירועים חגיגיים (כמו בר מצווה, טקסי חינה, חתונות ועוד) נקראת "מנינה" בעדה התוניסאית (הצליל בהיגוי כמו - פנינה) ואילו המרוקנים והאלג'יראים קוראים לה "מגינה". מרכיבי הפשטידה שונים במקצת מאלו שמאפיינים פשטידות של ימי חול. המנינה היא פשטידה שחומה, מתובלת ומשביעה, שאפשר לאפות או לבשל. באירועים חגיגיים היא מכילה גם מוח, לפעמים מוסיפים לה אפונה וגזר ולפעמים חלקי פנים של עוף.
במטבח הטורקי יש את ה"מינה", גרסה מיוחדת לפסח של פשטידת שכבות תפוחי אדמה, שמוסיפים לה מצות בין השכבות. המינה מגיעה בגרסה חלבית או בשרית ואז היא מוגשת כמנה עיקרית. במטבח הרוסי ליטאי יש גרסה של קוגל תפוחי אדמה השונה מהקוגל שמבוסס על אטריות. קוגל זה מזכיר מאוד את אחיותיו הצפון אפריקאיות וגם אותו מכינים בחנוכה.
הפשטידה שמיועדת לימי חול במטבח הצפון אפריקני פשוטה מאוד להכנה והיא מבוססת על ירקות ועל ביצים, לעיתים בתוספת בשר. כשהפשטידה מכילה גם בשר היא משמשת כמנה עיקרית, וכשאין בה בשר היא מוגשת כתוספת או כמנה ראשונה. פשטידה זו נקראת בעדה התוניסאית והטריפוליטנית "מעקוד" או "מעקודה", בתוספת שם הירק, למשל מעקוד בטטא (פשטידת תפוחי אדמה, מעקוד שפנריה (פשטידת גזר) וכו'.
במטבח האלג'יראי יוצרים מאותה עיסה שמשמשת למעקוד תפוחי האדמה דווקא לביבות תפוחי אדמה שנקראות גם הן מעקוד ולפשטידה הפשוטה מתפוחי אדמה מוסיפים אפונה וגזר ואז היא נקראת "פטה". בעדה המרוקנית פשטידה זו נקראת "מחמאר" ואילו בעדה התוניסאית אותו שם מתייחס לחצילים ממולאים. במטבח הצפון אפריקני תופסות ה"מעקוד "או ה"מחמאר", מקום מרכזי והן מופיעות על שולחן בכל אירוע לצד הפשטידות החגיגיות והעשירות.
השבוע בחרתי להציע מתכונים לגרסאות היומיומית ומהירות הכנה ומכאן נתקדם ונכיר פשטידות מורכבות יותר .
המעקוד היא הפשטידה הנפוצה ביותר במטבחי צפון אפריקה ויש לה גרסאות רבות. מספר הביצים בפשטידה נקבע לפי מספר הסועדים. צורתה עגולה כשל עוגה עגולה שחומה וגבוהה, בעת פריסתה מקבלים חתך נאה של ירקות, בשר וביצים. בתוניס מגישים את הפשטידה הזו בפורים.
את המעקוד מגישים כפתיח לארוחה, או כמנת ביניים. במקור נוהגים להכינה על הכיריים, וצריך לפתח מיומנות מסוימת על מנת להפוך אותה בדייקנות כך שהיא שתהיה שחומה ונאה משני צדדיה. ניתן להתחיל את הכנתה על הכירה הביתית ולסיים באפייה בתנור.
במידה ורוצים להכין את המחמאר המרוקני מוסיפים לעיסה הבסיסית 3-4 כפות אפונה וגזר (משומרים ומסוננים) וביצה קשה קלופה וחתוכה לקוביות או לשמיניות.
המרכיבים (ל-8-6 מנות):
6 תפוחי אדמה, מבושלים וקלופים
6 ביצים
1/2 כפית מלח
1 כף מיץ לימון (לא הכרחי)
1/4 כפית כורכום
1/4 כפית פלפל שחור
4 כפות שמן

(צילום: חגית גורן)
אופן ההכנה:
פשטידה אהובה עלי שמגיעה מהמטבח התוניסאי. לפניכם הגרסה הצמחונית אך אפשר בהחלט להעשירה בבשר עוף או בקר. אני אוהבת להתחיל את הבישול על הכירה, עד שהפשטידה נקרשת בחלקה, ואז להעביר אותה לתנור לצורך השחמה. אפשר כמובן מראש לאפות בתנור בלבד, במשך 50-45 דקות.
המרכיבים (לסיר 24-22 ס"מ):
5 גזרים גדולים, קלופים
מעט שמן
1 בצל בינוני, קצוץ
1 ו-1/2 כפיות מלח
4 גבעולי פטרוזיליה, קצוצים דק
1 ביצה קשה, קצוצה
1 פרוסת לחם, שרויה במים וסחוטה
5 ביצים
1/2 כפית פלפל שחור, גרוס
1/2 כפית כורכום
2 כפיות מיץ לימון
5 כפות שמן

(צילום: דרור כץ)
אופן ההכנה:
קוגל תפוחי האדמה מהמטבח הליטאי מזכיר את אחיותיו מהמטבח הצפון אפריקני. יש המעשירים את הקוגל בחופן צימוקים בהירים.
המרכיבים (ל-10 מנות):
8-10 תפוחי אדמה בינוניים
2 בצלים גדולים
מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם
4 כפות קמח מנופה
2 בצלים בינוניים
100-50 גרם שומן עוף או 1/2 כוס שמן קנולה
4 ביצים בינוניות
1/2 כוס צימוקים בהירים (לא הכרחי)
אופן ההכנה:
לאתר הבית של פסקל לחצו כאן