אובססיה קיצונית לנקמה

דמיאן קרליק פירש את הפגיעה בו באופן שהובילו להיפרע מכל מה שאושרנקו סימל. אם הרצח היה מתבצע בשנות ה-50, ספק אם היו מבטלים את עונש המוות

אבי דוידוביץ פורסם: 02.11.09, 15:04

מעצר החשוד ברצח משפחת אושרנקו בראשון לציון, מספק הצצה לקרקע שאיפשרה לדמיאן קרליק לפעול. במישור הסובייקטיבי, נראה שהוא פירש את מעשיו של מעסיקו כפגיעה מכוננת, ובצירוף של בסיס אישיותי מסויים, תמצית חייו הופנתה כדי להיפרע מאלה שפגעו בו במסע נקמה.

 

לכל אחד יש סרגל סובייקטיבי לגבי מהו עלבון מכונן. ברמה האובייקטיבית, ככל שישנן יותר סיבות אפשר לחפש יותר הסברים למעשה. אך גם אם התעורר בו חשד שאשתו ניהלה רומן וגם אם לאו, העיקר הוא איך הוא עצמו תפס את הפגיעה.

 

דפוס האישיות והדרך בה מקבלים את המציאות, מובילים במקרים דומים לאובססיה לנקמה, ואגב כך יש שמוכנים להיפרע מהאיש שפגע בהם ובתוך כך גם מכל מה שהוא מסמל - החברה, הקבוצה או אפילו המדינה שאליה הוא שייך.

 

אחרי השואה היו יהודים שנקמו בנאצים ובעוזריהם. להבדיל אלף אלפי הבדלות, זה היה מסע נקם שהתקבל אצלנו בהבנה. תכלית קיומם של אותם ניצולים היתה נקמה, וזה נראה לנו לגיטימי. העניין הובא רק כדי להמחיש את העוצמה של האובססיה שאליה נכנס הנפגע, ולא בכדי לגזור גזירה שווה.

 

ככל שההפרעה הנפשית יותר חמורה, המצפון קטן יותר. אם בכל זאת קיים מצפון, בעת המעשה או לאחריו הפושע משתמש בטכניקות לניטרולו. הרי גם הנאצים ביצעו את פשעיהם ובסוף היום שבו לביתם. את מצפונם הם היו מרגיעים באותם מנגנונים של הכחשת הנזק או הכחשת הקורבן או האחריות. לאדם מנגנוני הגנה רבים שעומדים לרשותו.

 

בקשת הסליחה של החשוד נדמית כבקשה אינסטרומנטלית שמטרתה להשיג תועלת או שהיא מגיעה עקב "רצייה חברתית" (האופן שבו היחיד קולט את מה שהחברה מצפה ממנו שיעשה). הוא רוצה להיטיב את מצבו ויכול להיות שאולי תועלות נוספות יצמחו לו מכך בעתיד - אולי ביום מן הימים ימתיקו את עונשו בעקבות כך. זו לא בקשת "סליחה מהבטן" אלא מהראש, והיא מהווה חלק מדפוס התנהגות קר ושקול.

 

כמובן שמעורבת כאן גם הפרעה אישיותית. להבדיל מחולי נפשי, שיכול ברמה חמורה מאוד לפטור אדם מאחריות פלילית, הפרעה נפשית בדרך כלל אינה פוטרת מאחריות כזו, להיפך - היא אפילו מחדדת במקרים מסויימים את מידת המסוכנות של האדם, ועד כמה צריך לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח ואולי אף להעניש בעונש מוות.

 

עונש זה בוטל בארץ מתוך תפיסה של חמלה וערכי מוסר עליונים, גם על רקע המשפט האנגלי שאימצה המדינה. אבות האומה חשו להט מצפוני לבטל את העונש לגבי עבירות פליליות. אפשר לתהות אם מקרה קיצוני כזה היה עומד מול עיניהם, היו מבטלים את עונש המוות בעוון רצח פלילי בשנת 1954.

 

נצ"מ בדימוס אבי דוידוביץ, התוכנית ללימודי תעודה בפרופילאות, המחלקה לקרימינולוגיה אונ' בר אילן.