המאגר הביומטרי: חקיקה שקופה? / דעה

מקרה החוק הביומטרי הוא דוגמה לכך שתהליך החקיקה הפך שקוף ונגיש יותר לאזרח ועם זאת נותר פגום ולא דמוקרטי. המאגר הביומטרי צפוי לעלות מחר (ב') לאישור סופי של הכנסת

חוק המאגר הביומטרי, הצפוי לעלות מחר (ב') לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, עשה הרבה רעש יחסית לחוק טכנולוגי. תהליך החקיקה במקרה זה מציג מצד אחד התקדמות מדהימה בנגישות המקוונת אליו במסגרת תוכנית הממשל הזמין, אך במקביל מדגים באופן ניהולו חוסר דמוקרטיות ואף עסקנות פוליטית.

 

ממשל זמין

בתהליך החקיקה יכלו אזרחים ואורחים להשתתף בישיבות ועדת הכנסת, ואף ניתנה האפשרות להעיר על הצעת החוק באמצעות אתר האינטרנט של הכנסת. מאידך, התנהלותו של ראש הועדה חבר הכנסת מאיר שטרית, אשר הצביע לבדו ואישר את כל סעיפי החוק בשם הוועדה כולה, העיבה על ההליכים.

 

בזמן הדיונים, תומכי החוק העלו טיעונים פרגמאטיים למדי, שהתרכזו בצרכים ותחומי אחריות. הן גורמי בטחון והן תקני אבטחה בינלאומיים דורשים פיתוח של דרכונים ביומטריים. כמו כן, נטען שהגידול לכאורה בפשעי גניבת זהות בישראל מחייב טיפול ותגובה, והפיכת תעודות הזהות בישראל לביומטריות תקל על הלחימה באיום זה.

 

לא שמים אצבע

תנועת ההתנגדות, שכללה את הרוב המוחלט של מומחי אבטחת המידע בארץ, נוטה להסכים שפתרון ביומטרי אכן דרוש. נקודת המחלוקת בין המחנות באופוזיציה זו היא סביב הסעיף העשירי בחוק: בניית מאגר מרכזי להחזקת טביעות אצבעות ותמונות של כל אזרחי המדינה, רעיון אשר מחריד את העולם המערבי כולו וכפי שנאמר בעבר, אינו נהוג באף מדינה מערבית בעולם.

 

המתנגדים עומדים על כך שהחסרונות בקיומו של מאגר נתונים ביומטריים של כל תושבי המדינה ואורחיה עולים על היתרונות. הטענה היא שהאיום על זכויותיהם הבסיסיות של האזרחים, אם ידלוף המאגר, אינו מוצדק. לדבריהם, הקמת המאגר תפגע בדמוקרטיה, בפרטיות האזרחים, ביטחונם האישי ואף בביטחון הלאומי של ישראל.

 

מאגר שרצים

הגישה למאגר, או לפחות למידע ממנו, צפויה להתאפשר לכמה וכמה ארגונים ממשלתיים וביטחוניים. אם להתחשב בהיסטוריה של ישראל בכל הקשור לשמירה על הנתונים האישיים של אזרחיה (כמו למשל דליפתו של בסיס נתוני מרשם האוכלוסין), עולות שאלות מדאיגות.

 

אחת ההצעות של מתנגדי הסעיף הייתה הפקת תעודות זהות בהן המידע הביומטרי מוצפן באופן שיאפשר אך ורק להשוותו עם נתוניו של אדם (לצורך זיהוי). אפשרות זו תבטל את הצורך במאגר מרכזי יחיד.

 

מישהו מקשיב לך 

הדיון בחוק הדגיש את ההתקדמות בשיתוף הציבור בתהליך וחקיקה ומתן קול לאזרח בתהליכי ממשל שעד כה היו ברובם נסתרים מהעין עבור אזרחים. ועדת המדע והטכנולוגיה פעלה בשיתוף עם ועדת הפנים, תחת ועדה משותפת ייעודית לדיון בחוק הביומטרי - לפחות על פי הכוונה המקורית - מה שיכל להביא בעלי עניין רבים אל שולחן הדיונים בחוק.

 

אזרחים בעלי מומחיות רלוונטית שרצו להשמיע את דעתם יכלו לעשות כן. כל שנדרשו לעשות זה לשלוח דואר אלקטרוני למזכירות הועדה, וזימון להשתתף בדיון היה נשלח אליהם. יתרה מכך, לאזרחים הייתה אפשרות לשלוח הערות לוועדה באמצעות דואר אלקטרוני. הערות המתקבלות באופן זה נלקחות לרוב ברצינות רבה בועדות השונות בכנסת ומוקראות בדיונים.

 

הנגישות המוצעת לאזרח הישראלי היא מרשימה למדי, ולמרבה המזל הפכה לנוהל קבוע מאז תקופת כהונתו של חבר הכנסת מיכאל איתן, כיום שר בממשלה.

 

ועדה של אחד 

עם זאת, תהליך החקיקה עצמו הוא דוגמא מובהקת לעסקנות פוליטית מאחורי הקלעים. לאורכו של התהליך יושב ראש הועדה, ח"כ מאיר שטרית, שהחל לקדם את החוק עוד בתקופת כהונתו כשר הפנים וטיפח אותה כרואה צאן נאמן, היווה את המשתתף היחיד ברוב הדיונים. נדמה שגם תזמון הדיונים, הן מבחינת צפיפותם והן מבחינת התנגשות עם ישיבות של ועדות אחרות לא היה מקרי. רבים מבעלי התפקידים וחברי הועדה כלל לא יכלו להגיע לדיונים אלו מסיבות שונות.

 

כמו בקומדיה, שטרית הרים את ידו לבד ואישר לבדו ובשם הוועדה כולה את כל סעיפי הצעת החוק מבלי להיתקל בהתנגדות כלשהי, מן הסתם. וכמובן שהכול חוקי למהדרין - הרי, אם שתי הוועדות מהן הורכבה תת-הוועדה הייעודית הצביעו ואישרו את הצעת החוק, אזי זה דמוקרטי. או לפחות זו מראית העין.

 

לא פיצוי

למרות התשבחות המגיעות לפרויקט ממשל זמין ומנהלו הפורש בועז דולב על הוספת שקיפות ונגישות עבור האזרח לתהליך החקיקה בכנסת, הוא אינו מפצה על מחדלים אחרים. תהליך החקיקה במקרה זה אולי נחשב תקין, אך לא היה דמוקרטי כלל ולא מן הנמנע שמעורבים כאן אינטרסים אחרים של בעלי תפקידים.

 

הצעת החוק תעלה מול הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ככל הנראה כבר מחר, ובשל הרוב האוטומטי של הממשלה ככל הנראה גם תתקבל כחוק במדינתנו. השאלות האמיתיות והמדאיגות בנושאי זכויות בסיסיות, פרטיות ואבטחה, כמו גם צורת העבודה בפוליטיקה דספוטית ומדכאת, ככל הנראה לא יזכו לתשובות בזמן הקרוב.

 

כעת נראה שנותר לנו להתנחם בכך שישראל מתקדמת לפחות בתחום שיתוף האזרח בתהליכים הפוליטיים.

 

גדי עברון הוא מומחה אבטחה ולשעבר מנהל אבטחת המידע של תהיל"ה ומקים ה-CERT הממשלתי.