האם חבר הכנסת מאיר שטרית יחזור להיות אחראי על טיפול בחוק המאגר הביומטרי? ועדת הפנים של הכנסת דנה היום (ב') בנושא הקמת ועדה משותפת של ועדות הפנים והמדע בכנסת בראשות חבר הכנסת שטרית.
הוועדה המשותפת תהיה ועדה בעלת מספר חברים נמוך, כדי שתוכל להמשיך ולדון בחוק ולקדם אותו במהירות.
בחודש אוקטובר האחרון התקבל בקריאה ראשונה
חוק המאגר הביומטרי, הקובע כי כל אזרח יחוייב לשאת תעודת זהות עם מידע ביומטרי (טביעות אצבע
וצילום ממוחשב של הפנים), וכן יוקם מאגר שיכלול את כל הנתונים הללו של כל תושבי המדינה. לפני כחודש עבר החוק הצבעת רציפות וכעת
אמורים להתריים עליו דיונים לקריאה שניה ושלישית.
הצעתו של ח"כ דוד אזולאי, יו"ר וועדת הפנים, שהתקבלה ברוב של 4 חברי וועדה (מול שני מתנגדים), היא להקים וועדה משותפת בראשו של ח"כ מאיר שטרית, שר הפנים לשעבר שיזם את הצעת החוק בכנסת הקודמת. על פי הצעתו של אזולאי, הוועדה תכלול שלושה חברים מכל וועדה, שישה חברים בסך הכל.
הקמת הוועדה המשותפת תאפשר לזרז את הטיפול בחוק. למרות שהצעת החוק הנוכחית עברה קריאה ראשונה רק בחודש אוקטובר 2008, הצעות חוק העוסקות בתעודות זהות ביומטריות נדונות כבר שנים רבות בממשלות שונות, ומטרתו המוצהרת של אזולאי היא לגרום להתקדמות משמעותית בנושא, זאת על ידי כך שח"כ שטרית, שכבר בקיא בהצעה, ימשיך לטפל בה ולא יהיה צורך ללמוד אותה מחדש.
המתנגדים להצעה, ח"כ ניצן הורוביץ (מרץ) וח"כ דב חנין (חד"ש) שגם הצביעו נגד החוק במליאה, טענו שמדובר בנושא כבד וחשוב, וראוי שיתדיין בועדה רחבה ככל הניתן. בנוסף, מכיוון שהנושא הוא בתחום השיפוט הבלעדי של וועדת הפנים, אין הם רואים טעם להעבירו גם לוועדת המדע, שהנושאים הנדונים בה הם לא המשמעותיים בחוק הביומטרי.
ח"כ הורוביץ, אף התנגד בצורה ישירה למינויו של ח"כ שטרית לעמוד בראש הוועדה: "היות ושר הפנים לשעבר, ח"כ שטרית, היה מעורב בצורה מאוד עמוקה למען ההצעה, זה לא נכון שהוא יעמוד בראש וועדת המשנה, משום שמראש אפשר להגיד שהכיוון ברור והדרך סלולה וזאת תהיה מעין חותמת גומי, בלי לקחת בחשבון באמת את ההתנגדויות כבדות המשקל שיש אל מול החוק הזה."
ח"כ חנין הסכים עם דברי הורוביץ, והוסיף: :ההצעה היא הצעת חוק מאוד משמעותית, לגבי משטר ההתנהלות של ענייני הפנים של המדינה. הנושאים המדעיים שנשארים פה הם לא העיקר של המערכת, אנחנו בעצם קובעים פה משטר חדש של ניהול נתוני האזרחים".
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי, אמר שבתחילה חשב לנהל דיון בוועדת הפנים ורק אחריו לחשוב על העברת הטיפול לוועדה המשותפת, אך לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לוועדה הגיע למסקנה שהדבר לא יעיל: לפי היועץ המשפטי, ברגע שוועדה מסוימת החלה לדון בחוק מסויים, יהיה קשה מאוד להעביר אותו לוועדה אחרת.
החוק, שיזם משרד הפנים, נועד להנהיג בישראל "תעודות זהות חכמות" אשר כוללות את אמצעי זיהוי הביומטרים. כמו כן, החוק מורה על הקמת מאגר שיכלול נתונים ביומטריים על כל תושבי המדינה. על פי ההצעה תושב שיסרב למסור את הנתונים של עצמו צפוי לעונשי מאסר.
המצדדים בחוק טוענים, בין השאר, כי הוא יסייע בבעיית זיוף תעודות זהות ודרכונים על ידי כך שיאפשר לאדם שאיבד תעודה להזדהות מול המאגר על מנת להפניק תעודה חדשה, ועל מנת למנוע גניבת זהויות.
המתנגדים לחוק, לעומתם, טוענים כי החוק יגרום להפרת פרטיות של האזרחים, כי רשויות החוק לא באמת צריכות אותו
וכי אין באף מדינה מערבית בעולם מאגר ביומטרי כזה לתושבי המדינה.
עוד אומרים המתנגדים כי יהיה קשה עד בלתי אפשר למנוע ממאגר כזה לדלוף, זאת גם בהתחשב בדו"ח מבקר המדינה שקבע
כי "יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי המדינה". המבקר כתב את הדברים לאור העובדה שקובץ מרשם האוכלוסין דלף לרשת, ושלא נמצאו אשמים בדליפה.
