חמין הוא מאכל שנולד מתוך פרדוקס, כשיהודים ברחבי העולם נאלצו להתמודד עם שמירת השבת ובה בעת להכין ארוחה חגיגית לכבוד השבת. למרות שכל תפוצה הושפעה מהטעמים המקומיים, יש בכל זאת איזה חוט מקשר בין החמין של כל היהודים ברחבי העולם.
כמו בכל דבר, גם בחמין יש טעם אישי ולכל משפחה יש את החמין שלה. סבתי סיפרה לי בילדותי, שבמרוקו היתה כל משפחה מפקידה את סיר החמין בתנור השכונתי – ה"פאראן", שהיה מוסק בפחמים. "איך ידע האופה מה החום בתנור?", שאלתי, והיא הסבירה שהוא היה זורק פנימה פיסת נייר ולפי מהירות שריפתה ידע מה החום. "ואיך הוא ידע לזהות איזה טאג'ין של חמין שייך לאיזו משפחה?". "לפי הפרצוף!", היא ענתה. "איך?", הקשתי והיא אמרה שסיר דומה לפרצוף בעליו, בדיוק כמו שהרבה אנשים דומים לבעלי החיים שלהם או למכוניות שלהם. השתכנעתי.
חמין זה לא דבר קל. תרתי משמע. לא קל להכנה ולא קל לעיכול. בישול ארוך זה לא עניין פשוט – התבשיל לא תמיד מצליח ונוטה להתייבש. יש גבול דק בין חמין נימוח, שזוף ומעודן לבין ביצת יובש, אחידת טעם ומשעממת עד מוות. יש כאלה שחושבים שמספיק לזרוק לסיר מרכיבים שונים ולהניח להם להתבשל במשך לילה בתנור כדי לקבל חמין. לעומתם יש את אלה המסדרים סיר בקפידה תוך בחירת מרכיבים ונתחי בשר משובחים ובעיקר מקפידים שמי שהרכיב את הסיר הוא זה שיפרק אותו, אחרת תתקבל תערובת בלתי מזוהה ולא טעימה.

(צילום: ירון ברנר)
אודה ואתוודה שעד שפגשתי את שרי אנסקי, הכוהנת הגדולה של החמין, חשבתי שחמין מזרח ארופאי (או כמו שנהוג לכנותו, חמין יהודי) הוא לא טעים, תפל ויבש, מאחר שכך הכרתיו בבתים בהם טעמתי אותו. בזמן ששרי עבדה על ספרה המדהים והמקורי "חמין" ביקשתי ממנה שתגיע לביתי כדי להכין לי חמין ירושלמי בנוסח אשכנז.
כמו תמיד ששרי ניצבת לפני משימה וברצונה לכבוש, לנצח ולהוכיח, היא נכנסה למטבח כששתי ידיה מאוגרפות ומונחות בצידי מותניה, כמי שיוצאת לקרב או מתריסה "בוא נראה אתכם גברים!", ומיד ניגשה לעניינים. כשניגשתי לעזור לה היא דחפה אותי הצידה בחוזקה ואמרה: "היום אתה עומד בצד – רק תסתכל". נכנעתי מרוב פחד. "תפרוס בצל" אמרה לי במבט מנחם. פרסתי. "עכשיו מכניסים לסיר אווירת חמין", אמרה והזהיבה את הבצל בשומן אווז. אחר כך היא ניגשה להכנת קציצות לחם. "עם מעט בשר, אבל ממש מעט" קבעה והיא צדקה, זאת קציצת לחם. היא הוסיפה שעועית ונתח של שפונדרה, הכינה שקית אורז והתקינה את הסיר בקפדנות ובביטחון של מי שיודעת בדיוק מה היא עושה. היא השגיחה על החמין מספר שעות ואז הכניסה את הסיר לתנור ונפרדה לשלום, אחרי שקבענו שלמחרת, בצהרי שבת, נאכל את החמין יחד עם עוד כמה חברים. במהלך הלילה התחרפנתי מהריח וגנבתי כמה קציצות לחם שהיו מהמדהימות ביותר שטעמתי.
למחרת שרי התקשרה ואמרה שהם מתארחים אצל איזה איש עשיר ששמע על החמין וביקש שאביא את הסיר ואת עצמי אליו. סירבתי בתוקף ואמרתי לה "החמין לא יוצא מביתי!". וכך קרה שאני ועוד עשרה חברים זללנו את סיר החמין הטעים ביותר שטעמתי.

(צילום: אלכס ליבק)
הסיר: מומלץ להשתמש בסיר כבד וגבוה. ככל שהחלל בין המפלס העליון של תכולת הסיר לבין המכסה גדול, כך החמין "ישתזף" יותר.
הקטניות: חשוב להשרות את הקטניות בהרבה מים למשך הלילה בטמפרטורת החדר. וחשוב עוד יותר לא לשים יותר מידי קטניות בסיר, מקסימום 10 אחוז מתכולת הסיר – בערך 2 כוסות לסיר ביתי.
הבשר: אני ממליץ לבחור בנתח בשר שמן, רצוי עם העצם.שפונדרה או שריר קדמי עם עצם יתאימו, גם צוואר פרה מבורך והכי טעים זה לשלב גם כרעיים של עוף. חשוב מאוד שהבשר יהיה בתחתית הסיר בכדי שלא יתייבש, וכדאי שהעוף שיהיה בראש הסיר בכדי שישתזף. כדאי להוסיף רגל בתחתית הסיר ועצמות מח בראשו כדי שיטפטפו על כולם.
הביצים: מומלץ להשתמש בביצים לא טריות מידי, כי אז נוצר חלל בתוך קליפת הביצה שאוגר בתוכו את נוזלי החמין והביצה הופכת שחומה ונותרת לחה. מומלץ לבשל את הביצים במי מלח כ-10 דקות ורק אז להוסיפן בראש הסיר.
תפוחי אדמה: מומלץ להשתמש בתפוחי אדמה בגודל בינוני והכי כדאי לשתמש ב"בלאדים" שעכשיו העונה שלהם. גם את תפו"א כדאי לשים בראש הסיר בכדי שישתזפו ויהפכו להיות כמו "ערמונים מסוכרים" ולא סמרטוטיים. כדאי למרוח אותם בשומן אווז מומס ולפזר עליהם מלח ופלפל שחור טחון.
תיבול: לא כדאי להפריז בכמות התבלינים, לא משנה איזה סגנון של חמין אתם מכינים. קחו בחשבון שהטעמים מתפתחים בזמן הבישול הארוך ומעצימים את עצמם.
נוזלים ובישול: כדאי להתחיל את הבישול כשהנוזלים בסיר מגיעים ל-3/4 גובה של המרכיבים ולבשל את החמין על הכיריים כשעתיים ורק אז להעביר לתנור או ל"פלטה".

(צילום: ירון ברנר)
המרכיבים:
1 כוס גרגירי חומוס שהושרו במים למשך לילה, מחוץ למקרר
1 כוס שעועית לבנה או בובעס שהושרתה במים למשך לילה, מחוץ למקרר
4 ראשי שום שלמים שטופים
8 תפוחי אדמה בינוניים קלופים ושטופים
8 ביצים שבושלו במי מלח למשך 10 דקות
6 עצמות מח
2 פרוסות רגל של בקר
800 גרם בשר שפונדרה על העצם
6 כפות שומן אווז
1 כף פפריקה מתוקה
1 כפית כורכום
1 כפית כמון
1/2 כף פלפל שחור טחון
1 כף מלח
2 כרעי עוף
3 שזיפים יבשים מגולענים
מים
אורז ובשר במעיים או בשקית:
30 ס"מ מעיים עבות של עגל, מנוקות היטב, או שקית בד או שקית קוקי
2 כוסות אורז שהושרה במים פושרים למשך חצי שעה
2 כוסות בשר בקר חתוך לקוביות של 2X2 ס"מ
1 כוס פטרוזליה קצוצה
1 כוס כוסברה קצוצה
1 כוס בצל לבן קצוץ דק
1 כוס בצלי פנינה טריים קלופים (לא הכרחי)
1 כפית פלפל אנגלי
1/2 כף פלפל שחור
1/2 כף מלח
2 כפות שמן תירס
לחיטה:
2 כוסות חיטה שלמה
3 כוסות מים
1/2 כף פפריקה מתוקה
8 שיני שום
1/2 כף מלח
1 כפית כמון
1/4 כוס שמן תירס

אופן ההכנה:

להכנת הקציצה, אפשר למלא מעיים עבות של עגל בתערובת הבשר ולסגור את הקצוות עם חוט קשירה משני הצדדים, ואפשר להכין "רולדה" בתוך מגבת מטבח מבד או חתיכה של סדין ששומנו קלות, לגלגל לגליל ולסגור את הקצוות עם חוט קשירה. את הקציצה אפשר להוסיף לכל חמין שרוצים להעשיר. כשמגישים את הקציצה פורסים אותה לפרוסות.
המרכיבים:
הירקות:
10-15 קישואים קטנים מרוקנים
10-15 חצילונים קטנים מרוקנים
אפשר: עלי כרוב או עלי גפן או בצל
למלית:
3 כוסות אורז בסמטי שהושרה לחצי שעה במים פושרים וסונן היטב
1 עגבנייה קצוצה
1 בצל קצוץ
2 שיני שום
1 כוס קוביות גדולות של כתף כבש
3 כפות שמן זית
1 כף מלח
1 כפית אגוז מוסקט
1 כפית פלפל אנגלי
1 כפית פלפל שחור
לחמין:
600 גרם כתף כבש או טלה חתוך לנתחים של 5X5 ס"מ, עם העצם
1 כף מחית תמרהינדי
1 כף דבש
1/2 כוס שמן זית
1 כף מלח
1 כף פלפל שחור
מרק עוף צח או מים לבישול
לקציצה:
1/2 ק"ג בשר טחון לא שמן מידי
1/2 כוס אגוזים טחונים
1/2 כוס שקדים טחונים
5-4 תמרים קצוצים
1/2 כוס פירורי לחם
1 ביצה
3 כפות שמן
שפע של פלפל שחור, פלפל אנגלי, אגוז מוסקט (יש שמוסיפים גם קצת קינמון)
מלח

אופן ההכנה:

מתכון של שרי אנסקי מתוך הספר "חמין"
אם נפח המרכיבים גדול מנפח הסיר שברשותכם, יש לחלק אותם בין שני סירים (זה מאפשר גם להכין באחד הסירים מרכיבים צמחוניים שיכולים להתאים לסועדים שאינם אוכלים בשר).
תוספת תיבול: יש המפזרים על השכבה העליונה של תפוחי האדמה גם מעט פפריקה ואגוז מוסקט מגורר. אחרים מוסיפים לשעועית שבתחתית 2 פלפלים חריפים יבשים.יש המוסיפים 5-3 שזיפים יבשים מגולענים (טוענים שהם מקלים את העיכול), אחרים מעדיפים חצי כוס סילאן (דבש תמרים) או תרכיז רימונים או דבש דבורים, לחילופין קצת סוכר מושחם בשמן קרמל. ויש גם מי שמוסיפים כמהין.
המרכיבים:
2 כוסות שעועית לבנה מושרית לילה במים
2-1 בצלים חצויים וחתוכים לרצועות דקות
4 עצמות בקר עם מח
1 - 1 ו-1/2 ק"ג בשר שריר או שפונדרה או אונטר ריב. אפשר גם חוליות זנב שור או רגל עגל
כ-6 תפוחי אדמה בינוניים קלופים וחצויים
6 ביצים
קוקלה טריפוליטאית (קציצות סולת לחמין):
חופן קטן שומן עגל או טלה קצוצים, או 200 גרם בשר פלדה בקר שמן טחון
כ-1/2 כפית פפריקה חריפה
כ-1/2 כפית פלפל שחור
קמצוץ כורכום (לא הכרחי)
כ-1 ו-1/2 כוסות סולת
1 ביצה
יש שמוסיפים בצל קצוץ דק וחופן עלי פטרוזיליה
קציצות לחם:
2 בצלים קטנים, קצוצים
שמן חמניות או תירס
1/2 חלה (לא טרייה במיוחד)
כ-200 גרם בשר פלדה של טלה, או בקר טחון (לא הכרחי)
1 ביצה טרופה
מלח ופלפל שחור
קמח

(צילום: אלכס ליבק)
אופן ההכנה:
מסירים ומרחיקים מהחלה את רוב הקרום הקשה. מרטיבים בקערה עם מים, מחכים דקה, מוציאים וסוחטים היטב. מוסיפים לחלה סחוטה מחצית מתערובת הבצל המטוגן עם השמן וביצה טרופה, מתבלים במלח ופלפל שחור לפי הטעם. ניתן להוסיף 2 כפות עלי פטרוזיליה קצוצים, אך אין זה הכרחי.
קוקלה: לשים את חתיכות השומן עם התבלינים, הסולת והביצה. מוסיפים מלח לפי הטעם ויוצרים מהבצק כופתאות קטנות מוארכות בגודל של תמר גדול.
מפזרים את הקמח בצלחת שטוחה. צרים מהתערובת קציצות בינוניות שטוחות, מגלגלים בקמח ומטגנים בכ-3 כפות שמן עד שישחימו בשני הצדדים. מוציאים ומניחים על מגבת נייר.

סלט פלפלים שרופים באש. למתכון (צילום: ירון ברנר)
3-4 עגבניות בשלות וקלופות
4 שיני שום קצוצות
1 פלפל ירוק חריף
1/2 כוס כוסברה קצוצה
1 כפית פלפל לבן גרוס
1/2 כוס שמן זית
מלח

(צילום: ירון ברנר)
אופן ההכנה:
המרכיבים:
3-4 לפתות טריות קלופות, חצויות לשניים ופרוסות לפרוסות דקות
1 כף לימון כבוש קצוץ
1/2 כוס מיץ לימון
1/2 כף הריסה או פלפלצ'ומה או פפריקה מתוקה
מלח
3 כפות שמן זית
פלפל לבן גרוס

אופן ההכנה:
רפי כהן הוא השף של מסעדת "רפאל"