מחקר: כך תזהו אלטרואיסט מבלי להכירו

לנכונותו של אדם להקריב למען הכלל יש חשיבות גבוהה להישרדות בחברות הציידים-לקטים שמהן התפתחנו. לכן, טוענים חוקרים, מוטבעת בנו היכולת לזהות אלטרואיזם אצל הזולת ממבט ראשון. הנה מחקר שמנסה להוכיח זאת

יופי חיצוני נותן לנו מידע לגבי הפוריות והבריאות של בני האדם (סימטריה בפנים ובגוף, יחס מותניים ירכיים נמוך, עור חלק ומראה צעיר אצל בחורה, וכו') בהיותו חלק חשוב מהברירה המינית. יש היגיון אבולוצוני רב בכך שמראה אטרקטיבי יתן רמזים לגבי איכות בן או בת הזוג הפונטציאליים מכיוון שבחירת בני זוג היא משימה מורכבת, ובחירה לא מוצלחת יכולה לעלות ביוקר רב (בעיקר אצל נשים). אבל האם המראה החיצוני יכול לתת לנו מידע גם על האישיות של הבן אדם? מחקר חדש מראה שכן.

 

בעבר הראו חוקרים כיצד בני אדם פיתחו כנראה מנגנון אבולוציוני שעוזר לתפיסת רמאים. זיהוי רמאים היא משימה רבת ערך בעולם של הציידים-לקטים שמהם התפתחנו. בחברות הללו, שרבות מהן חיות על סף רעב, שיתוף פעולה בין אנשים הוא הכרח קיומי, וחשוב לזהות אנשים שמנסים להתנהג באנוכיות גמורה על חשבון אחרים.

 

הצד השני של המשוואה הוא כמובן זיהוי משתפי פעולה, או אנשים שמתנהגים בצורה אלטרואיסטית (זולתנית). הגיוני להתחבר לאנשים אלו שיכולים לעזור לנו בשעת צרה. נכון שהתנהגות אלטרואיסטית טהורה קיימת כנראה הרבה פחות ממה שחושבים אבל זה לא ממש משנה לצורך העניין. אנחנו רוצים להיות בחברת אנשים טובים שעשויים לעזור לנו, יהא המניע שלהם אשר יהא.

 

המחקר כלל 69 סטודנטים יפנים, כולם גברים, שמילאו שאלון שבודק את מידת האלטרואיזם שלהם. השאלון מכיל 56 התנהגויות אלטרואיסטיות שהסטודנטים התבקשו לדרג עד כמה הם מבצעים אותם בפועל, בסולם של 5-1. דוגמאות להתנהגויות הללו כללו תרומה לצדקה, עזרה לסטודנט לא מוכר בלימודים, או קבלת אשמה של עובד אחר שהתרשל בתפקידו כדי למנוע פגיעה בו מצד המעסיק.

 

לאחר מכן לקחו את 10% מהאנשים שהניקוד שלהם היה הגבוה ביותר, ו-10% מהאנשים עם הניקוד הנמוך ביותר כמייצגים את קבוצות האלטרואיסטים והלא אלטרואיסטים בהתאמה. אחרי הסינון נותרו 6 אלטרואיסטים ו-4 לא אלטרואיסטים שהסכימו להשתתף בשלב הבא של הניסוי. בשלב הזה, התבקשו כל אחד מהעשרה להצטלם לסרט וידאו קצר שבו הם סיפרו על עצמם, תחביביהם וכו' (הצילומים נעשו מהכתפיים ומעלה לפני מסך לבן).

 

לאחר מכן, לקחו החוקרים את ה-30 שניות הראשונות מכל וידאו והציגו אותם בפני 166 נבדקים (108 גברים ו-58 נשים) שצפו בקליפים שהוצגו בצורה אקראית וללא קול. הנבדקים היו מאוניברסיטה המרוחקת מאות קילומטרים מהאוניברסיטה שמהן נלקחו המטרות, על מנת למנוע את האפשרות שהם יכירו את האנשים במקרה.

 

כל 166 הנבדקים נשאלו עד כמה הם חושבים שהאנשים שהוצגו בפניהם בוידאו מתנהגים בצורה אלטרואיסטית. התוצאות הראו בצורה מובהקת שהנבדקים שפטו את מידת האלטרואיסטיות של האנשים בוידאו בצורה מדויקת (אם כי לא מושלמת) שחורגת בהרבה מניחוש אקראי. לא היה שום הבדל בין הניבוי של גברים או נשים. מעניין לציין גם שלמרות שנבדקים אלטרואיסטים (שמילאו שאלון אלטרואיזם דומה לאלו שמצולמים בוידאו) נטו לתת ציונים גבוהים יותר באופן כללי לאנשים, לא היה הבדל בין מידת הדיוק שלהם לזו של אלו שהיו פחות אלטרואיסטים.

 

ניסוי המשך שכלל 73 נבדקים (49 גברים ו-24 נשים) בחן אלו אסוציאציות מעלים האנשים המצולמים אצל הנבדקים. תוצאות הניסוי הראו שאנשים אלטרואיסטים נתפסו כפעילים יותר, נדיבים יותר, אחראים יותר, ידידותיים יותר, טובי לב יותר ומוחצנים יותר מהלא אלטרואיסטים.

 

המסקנות מהניסויים מראות שאפשר לזהות אלטרואיזם גם על סמך הכרות חטופה עם אנשים שמעולם לא ראינו קודם, ועל סמך רמזים לא מילוליים בלבד. לא ממש ברור המנגנון שבעזרתו אנשים מזהים אנשים אחרים כאלטרואיסטים, אבל הניסויים מראים שאנשים אלטרואיסטיים מקרינים כנראה צדדים שונים של אישיותם ולא רק אלטרואיזם.

 

אחד הגורמים שהבדילו בין אלטרואיסטים ללא אלטרואיסטים היה שאלטרואיסטים נטו לחייך יותר. מאוד יתכן שחיוך אמיתי, הבעת פנים שאינה ניתנת לשליטה מודעת, הוא המפתח לתעלומה. אנשים אלטרואיסטים נוטים כנראה לחייך יותר בשיחות רגילות ונותנים רמז לגבי אישיותם. מה שברור הוא, שזיהוי אלטרואיסטים מהווה גורם חשוב ביחסים בין בני אדם ולאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. לחצי הברירה הטבעית גרמו לכך שנהיה רגישים לרמזים שיעידו על אלטרואיסטים ואגואיסטים כאחד.

 

המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז, אנתרופולוג אבולציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו