הקשר בין יכולת אתלטית ליופי חיצוני
אין ספק שיכולות אתלטיות גבוהות היוו יתרון ניכר בחברות ציידים לקטים שמהן התפתחנו ולכן הן גם קיבלו ביטוי ביופי הפנים. אך האם גם בעידן המודרני מראה מצודד מעיד על יתרונות פיזיים? חוקרים ניסו לבדוק זאת על ידי השוואה בין האטרקטיביות החיצונית של שחקני פוטבול אמריקניים, לבין ביצועיהם על המגרש
זיהוי מאפיינים חיצוניים שיכולים להעיד על כשירות כוללת (בריאות ופוריות) מהווה מרכיב חשוב בבחירת בני זוג. יופי חיצוני מהווה אינדיקציה חשובה לקיומם של מאפיינים אלה. למשל, סימטריות בפנים נתפשת כאטרקטיבית מכיוון שהיא נמצאת במתאם גבוה עם בריאות כללית ופוריות, במיוחד אצל נשים.
עבור נשים, מראה אתלטי של הגבר מהווה את אחד מגורמי המשיכה הגדולים ביותר. מחקרים שונים מראים שלגברים בעלי מראה אתלטי יש רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מהממוצע. נשים המקיימות יחסי מין עם גברים בעלי מראה אתלטי חוות אורגזמות רבות יותר מה שעשוי להעלות את הסיכוי להריון. גברים אלו נתפשים גם כדומינטטים יותר, והינם חזקים יותר פיסית.
אין שום ספק שיכולות אתלטיות גבוהות היוו יתרון ניכר בחברות ציידים לקטים שמהן התפתחנו. גבר אתלטי היה מן הסתם צייד טוב יותר ויכל להתמודד טוב יותר עם פגעי הסביבה. למשל, בשביל לצוד עם חץ וקשת או בעזרת כידון יש צורך בקוארדינציית עין-יד מפותחת שתגביר את הסיכוי לפגיעה בחיה. יכולת אתלטית גבוהה הייתה הכרחית גם במאבקים פיסיים בין אנשים, בעיקר גברים.
אך בעידן המודרני, עצם זה שלגבר יש מראה האתלטי לא מחייב שהוא אכן יהיה בעל יכולות אתלטיות גבוהות. אנשים הרי יכולים להשיג מראה כזה על ידי עבודה בחדר כושר. השאלה היא, האם יש דרך להעריך את היכולת האתלטית של הגבר מבלי להדרש לבחינה מדוקדקת של הביצועים הפיסיים שלו? האם יש אינדיקטורים חיצוניים שיכולים להעיד על היכולת הזו?
יופי חיצוני ומסירה מושלמת
באופן כללי, אתלטיות היא תכונה שמועברת לפחות באופן חלקי בתורשה. ילדים להורים אתלטיים מפגינים יכולות אתלטיות גבוהות מהממוצע, אפקט שמתווך דרך רמות טסטוסטרון גבוהות מהממוצע. כאמור, רמות גבוהות של טסטוסטרון באות לידי ביטוי גם בפנים והופכות אותן לאטרקטיביות יותר. מתבקש עם כך לבחון, האם יכולת אתלטית נמצאת במתאם גבוה עם יופי חיצוני אצל גברים? אם זה נכון, מספיק לאישה להעיף מבט חטוף בגבר והיופי החיצוני שלו יכול להוות סממן חיצוני ליכולות אתלטיות גבוהות שכאמור היו נחשקות מאוד בסביבה האבולוציונית שבה התפתחנו.
מחקרים קודמים מצאו שיש מתאם גבוה בין יופי חיצוני לעמדות בספורט שדורשות רמת אתלטיות גבוהה כמו שוערי כדורגל, או שחקני הוקי. הבעייה במחקרים הללו שהם התייחסו לכל עמדה באופן כללי, והשוו אותה לעמדות אחרות במגרש, מבלי לבחון הבדלים אישיים ביכולת בין השחקנים באותה עמדה. מחקר חדש עושה בדיוק את זה, ובוחן את הקשר בין יופי חיצוני ליכולת אתלטית על המגרש של קווטרבקים בליגת ה-NFL.
אולי המקבילה המודרנית הטובה ביותר למסעות הצייד של האדם הקדמון ולמאבקים הפיסיים שגברים היו מעורבים בהם, נמצאת במשחק הפוטבול המודרני. משחק הפוטבול הוא הספורט הפיסי ביותר (אחוז הפציעות בו הוא הגבוה ביותר מכל ענפי הספורט), והעמדה במגרש שאולי מגלמת בצורה הטובה ביותר את האיכויות הנדרשות מצייד היא הקווטרבק.
למי שאינו בקיא במשחק הפוטבול אומר שעמדת הקווטרבק היא כנראה התפקיד הקשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת בכל ענפי הספורט הקיימים. על הקווטרבק להחליט בשבריר שנייה מה לעשות עם הכדור ולנסות ליישם את זה בדיוק מושלם. קואורדינציית העין-יד של הקווטרבק חייבת להיות מושלמת בשביל לשחרר מסירה מדויקת בשבריר השנייה הנכון. הגנת היריב שוחרת לטרף ומקווה להגיע לקווטרבק ישירות ולהפילו לקרקע, או לנסות ולחטוף את הכדור במקרה של מסירה.
באופן כללי, קווטרבקים נחשבים לאנשים עם אינטליגנציה גבוהה. הם צריכים לזכור בעל פה מאות מהלכי משחק (לפני כל מהלך התקפי הם מרכזים את השחקנים סביבם ומיידעים אותם לגבי המהלך הבא). ההשפעה של הקווטרבק על המשחק עצומה. קווטרבק טוב לא יסולא בפז לקבוצה, וקווטרבק גרוע יכול לגרום לנזק רב.
היכולת האתלטית של הקווטרבקים נמדדה על פי מדד שנקרא Passer rating. זהו מדד שנחשב לאובייקטיבי מאוד ולוקח בחשבון את אחוזי השלמות המסירה של הקווטרבקים, המרחק שבו הם ניסו לזרוק את הכדור, מספר המסירות לטאצ'דאון, ומספר המסירות שנחטפו על ידי שחקני ההגנה של היריב.
המדד הזה מתמקד ביכולתו של הקווטרבק ולא מתחשב בנתונים סטטיסטיים כמו מספר הנקודות הכללי של הקבוצה, מספר הנצחונות וכו', מדדים שמושפעים במידה רבה מהיכולות של שחקנים אחרים בקבוצה. ה-passer rating שנלקח בחשבון חושב על פי ממוצע הקריירה של הקווטרבקים במחקר.
במחקר מקדים הציגו החוקרים תמונות פנים של 30 קווטרבקים ששיחקו בליגת ה-NFL לפני יותר מעשור בפני 30 סטודנטיות מאוניברסיטת כרוניגן בהולנד. הסטודנטיות דירגו עד כמה אטרקטיביות התמונות (בסקאלה של 1 עד 10) ונמצא מתאם חיובי בינוני (0.31) בין הרייטינג של השחקנים לאטרקטיביות שלהם. השימוש בסטודנטיות מאוניברסיטה בהולנד נועד להקטין את האפשרות שאותן סטודנטיות יכירו את הקווטרבקים מכיוון שמשחק הפוטבול פופולרי בעיקר בצפון אמריקה והרבה פחות באירופה.
במחקר המשך, הציגו החוקרים תמונות של 58 קווטרבקים שמשחקים כיום ב-NFL בפני 30 סטודנטיות שונות מהמחקר המוקדם, ששוב העריכו עד כמה הם יפים. הייתה הסכמה גבוהה מאוד בין הסטודנטיות למי נחשב יפה ומי לא.
בנוסף, אספו החוקרים נתונים שונים על השחקנים. הנתונים כללו משתנים כמו גובה, משקל, גיל, מוצא אתני וכו', משתנים הידועים כבעלי השפעה על מידת האטרקטיביות של גברים. הם אפילו מדדו האם הקווטרבקים חייכו בתמונה או לא, מכיוון שלחיוך יש השפעה חיובית על הערכת האטרקטיביות של אדם.
תוצאוות המחקר הראו שגם לאחר שלוקחים בחשבון את המשתנים הדמוגרפיים השונים, ליופי החיצוני הייתה תרומה ייחודית לניבוי של דירוג הקווטרבקים. כלומר, קווטרבקים מוצלחים נחשבו לאטרקטיביים יותר בלי קשר לגילם, גובהם, משקלם וכו'.
תוצאות שני המחקרים מראות שיופי חיצוני יכול לשמש מדד להערכת יכולות אתלטיות של אנשים שמשחקים באותה עמדה במגרש. מכיוון שגם יופי חיצוני (כפי שהוא בא לידי ביטוי בפנים) וגם יכולות אתלטיות מושפעים במידה רבה מרמות גבוהות של טסטוסטרון, ומכיוון שטסטוסטרון עובר בירושה בצורה חלקית (אצל גברים ונשים כאחד), אפשר לראות איך הברירה הטבעית והמינית יחזקו את הקשר בין השניים. מחקרים נוספים יצטרכו לבדוק אם הקשר קיים גם בין מאפיניי יופי שונים (למשל סימטריה בפנים ובגוף) ויכולות אתלטיות שונות.
המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז, אנתרופולוג אבולציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו
