האפשרות השנייה היא, שבנימין נתניהו, מתברר בקדנציה השנייה שלו בלשכת ראש הממשלה כאופרטור פוליטי לא רע, שמצליח לפייס גם את הימין וגם את השמאל, גם את ליברמן וגם את בוז'י הרצוג. גם את האמריקנים וגם את האירופים, ולעצבן רק את הפלסטינים ואת המתנחלים. עם זה הוא יכול לחיות. אריאל שרון שרד כך שנים, שבוי בזרועות המחבקות של המרכז הפוליטי. ויש עוד אפשרות, שצריך לקחת בחשבון: שמשהו גדול, נסתר מעינינו, קורה - אולי ברגעים אלו ממש - שגרם לשרים להתרצות ולהסכים להקפאת הבנייה.
צריך היה לשמוע את בני בגין מתראיין מול כל מיקרופון כדי להאמין שזה אמיתי. איש הימין השורשי, נצר אחרון אולי לתומכי מדיניות ה"אף שעל" - עמד לאחר ישיבת הקבינט במשרד ראש הממשלה, וסיפק הסברים להקפאת הבנייה בהתנחלויות. ומי שלא הצליח לעכל את בגין, מוזמן לשאול את שרי הליכוד כיצד הרגישו כשזכו לשיחה מפתיעה מהרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, שטילפן כדי לעודד את השרים "לגבות את ראש הממשלה", ולהסביר את יתרונות ההקפאה.
לנוכח התופעה המוזרה הזו שמתגלה בקרב אנשי הליכוד והימין, נתניהו יכול לטפוח לעצמו על השכם. מלבד כמה חברי כנסת ושרים זוטרים בליכוד, מהומה רבה לא תהיה. המתנחלים אומנם מארגנים כנסי חירום וכנסי זעקה למיניהם, אולם עמוד השדרה הפוליטי של התנועה לא יזדעזע. בלי בגין, יעלון, ישראל כץ, גדעון סער ואחרים - קשה להאמין שיש מי שיצליח לעורר סערות פוליטיות אמיתיות, לפרק לנתניהו את הקואליציה או לפגוע ביציבות הממשלה.
באיבחה אחת, באמצעות ההקפאה, נתניהו ביצע שני מהלכים פוליטיים נוספים: במפלגת העבודה, הוא הרחיק את דניאל בן סימון מה"מורדים". אם לפני כמה שבועות איים בן סימון לתת יד בעוד כשלושה שבועות להקמת תנועה פוליטית חדשה אם תימשך הבנייה בהתנחלויות, עכשיו הוא נשמע אחר לגמרי, ממש מאוהב בראש הממשלה. "זו החלטה דרמטית, הכי חשובה שהתקבלה מאז 1993", אמר. "אולי עכשיו כל אלה שלגלגלו עליי כשאמרתי שרק ביבי יכול, יתחילו להאמין לי. אם הוא רוצה, הוא יכול. אני מאוד מאוד מרוצה. התנאי שלי היה מהלך משמעותי בהתנחלויות. עכשיו זה קורה".
המהלך הפוליטי השני שצריך לשים אליו כתוצאה מהקפאת הבנייה, הוא זה שיתגלגל,
אם מוסיפים לכל הנתונים הללו גם את האפשרות שתיחתם עיסקה עם חמאס וגלעד שליט יוחזר - יוכל נתניהו להרוויח עוד נקודות בדעת הקהל הישראלית. בסוף עוד יצליח לפצח את הסוד של המרכז האדיש. ממש כמו שרון.