אזהרת עסק חי: כשחברה לא מתלוצצת עם רופאיה

כשחברה מצרפת לדו"חותיה אזהרת עסק חי הכוונה היא שקיים ספק ביכולת הישרדותה. מהם הסימנים המקדימים? מהן הסיבות לאזהרה? והאם לכל חברה בקשיים תצורף אזהרה שכזו? המדריך לקריאת דו"חות

"הערת העסק החי" או "אזהרת העסק החי" מתריעה, למעשה, על חשש להמשך קיומה של חברה. בימים אלה פרסמה חברת אפריקה ישראל להשקעות את דוחותיה הכספיים. בדוחות אלה כוללת החברה ביאור רחב המסביר את הסיכונים המעמידים בספק את יכולתה של החברה להתקיים כעסק חי.

 

• המדריך לקריאת דו"חות כספיים 
 

 

גם רואי החשבון המבקרים מפנים את תשומת לב קוראי הדוחות ואומרים בחוות דעתם : "... קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי" ".עם זאת, אפריקה ישראל בהחלט אינה היחידה, ובצל המשבר חברות רבות נאלצות להוסיף הערה זו לדו"חותיהן.

 

מה משמעות הנחת ה"עסק החי"?  

הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. כללי חשבונאות אלה מבוססים על מוסכמות, הנחות ועקרונות, שאחת מהן היא הנחת ה"עסק החי". הנחת המוצא בעת עריכת הדוחות הכספיים שהחברה תמשיך להתקיים בטווח הזמן הנראה לעין, לא נוצרו תנאים המסכנים את המשך קיומה של החברה ואין כוונה יזומה להפסיק את פעילותה.

 

האם יש כללים חשבונאיים ל"עסקים בחיסול"?

 

כן. במקרה ובו ברור שהתאגיד לא יוכל להמשיך להתקיים או אם הוחלט לפרקו, יערכו הדוחות הכספיים לפי ערכי מימוש. לדוגמא, מלאי חומרי גלם יוערך לפי "מחירי חיסול". בעסק חי יוערך מלאי חומרי הגלם, בדרך כלל, לפי העלות.

 

האם סוגית ה"עסק החי" חלה רק בחברות ציבוריות?

 

כללי החשבונאות המקובלים אינם מבחינים בסוגית ה"עסק החי" בין חברות ציבוריות לבין חברות פרטיות. כללים אלה חלים אף בגופים ללא מטרות רווח. לדוגמא, בחודשים האחרונים נקלעה עמותה ציבורית "אומנות לעם" לקשיים שהביאו לבקשה לפירוקה. סביר להניח כי אם העמותה לא תמצא מקורות למימון פעילותה, דוחותיה הכספיים יכללו הערה בדבר הנחת ה"עסק החי", או שיערכו לפי כללי חשבונאות של "עסקים בחיסול".

 

על מי חלה החובה לתת גילוי על סוגית ה"עסק החי"?

 

החובה הראשונית חלה על החברה.

 

מה תפקידו של רואה החשבון המבקר?

 

רואה החשבון המבקר חייב לבדוק קיום הנחת ה"עסק החי" בעת ביקורת וסקירת דוחות הכספיים של חברה. אם התגלה כי יש סיכון להמשך קיומה של החברה כעסק חי קיימים שני מצבים:

 

א. החברה מסכימה עם רואה החשבון וכוללת באור ובו אזהרת "העסק החי" , רואה החשבון יפנה בחוות דעתו את תשומת לב קוראי הדוחות לנושא זה.

 

ב. החברה אינה מסכימה עם רואה החשבון בדבר סיכון לקיומה כעסק חי ולא כוללת ביאור בנושא. במקרה קיצוני זה רואה החשבון מסתייג מהדוחות הכספיים וכולל בחוות דעתו הסבר מדוע קיים ספק באשר להמשך קיומה של החברה כעסק חי.

 

האם חוות דעת רואה חשבון "חלקה" ללא הערות היא ערובה להמשך קיומה של החברה ?

 

לא בהכרח. בגילוי דעת מספר 58 של לשכת רואי חשבון בישראל בדבר "העסק החי" נאמר: "דוח המבקר מסייע לביסוס אמינות הדוחות הכספיים. יחד עם זאת, אין דוח המבקר מהווה ערובה להמשך קיומו של העסק המבוקר בעתיד הנראה לעין."

 

מהו טווח הזמן לגביו צריך לבדוק את סוגית ה"עסק החי"?

 

הנחת ה"עסק החי" מתייחסת, בדרך כלל, לתקופה של עד שנה ממועד הדוחות הכספיים. לדוגמא, בחודש אפריל 2009 התפרסמו דוחות כספיים של דצמבר 2008. במקרה זה הנחת ה"עסק החי" מתייחסת לתקופה עד לסוף שנת 2009. כמובן, שאם יש מידע ספציפי לפי קיים סיכון לקיום החברה והיא צפויה להיקלע לקשיים חמורים רק בשנת 2010 יש לתת לכך גילוי נאות בדוחות הכספיים.

 

האם יש סימנים שמעידים על בעיית ה"עסק החי"?

 

כן בהחלט. רק לעיתים רחוקות מפסיק עסק לפעול כעסק חי מבלי שהיו סימני אזהרה שהצביעו על כך. קריסת עסק היא, בדרך כלל, תולדה של תהליכים ומאורעות מתמשכים בחיי העסק, כגון: כשל ניהולי, כשל עסקי, קשיי נזילות, ירידה ברווחיות, תחרותיות קשה בענף וכד'.

 

במקביל יתכן כי בצד סימני אזהרה יתקיימו סימנים מקלים. לדוגמא, עסק נמצא מזה מספר שנים בהפסדים. במקביל, עומדים לרשות העסק מקורות מימון טובים בערבות בעלי מניות. קיום מקורות מימון זמינים מקהה את חומרתם של סימני האזהרה ויש בהם כדי להצביע על סיכוייו של העסק להמשיך ולפעול כעסק חי.

 

דוגמאות נוספות לסימני אזהרה העלים חשש לקיומו של העסק:

• גירעון בהון העצמי.
• גירעון בהון החוזר – עודף התחייבויות שוטפות על נכסים שוטפים.
• פיגורים בפירעון התחייבויות שמועדן הגיע.
• מימוש מהותי של נכסים קבועים תפעוליים לצורך פירעון ההתחייבויות.
• הסתמכות נמשכת על אשראי לטווח קצר למימון רכוש קבוע.
• תביעות משפטיות תלויות נגד החברה אשר עם פסיקת בית המשפט כנגדה יגרמו לכך שהחברה לא תוכל להמשיך בקיומה כעסק חי.
• הפסדי הפעלה כבדים.
• תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת.
• אובדן שוק ראשי, אובדן סוכנות או אובדן ספק ראשי.
• אי עמידה ב"קובננטס" - יחסים מאזניים להם התחייבה החברה בפני בנקים.

 

האם יתכן שלחברה עם הון עצמי חיובי תהיה אזהרת ה"עסק החי"?

 

כן בהחלט. הנזילות של העסק, יכולתו לשלם את התחייבויותיו השוטפות, חשובה לעיתים יותר מקיום הון עצמי. הדוחות הכספיים שפרסמה לאחרונה חברת אפריקה ישראל, מצביעים על הון עצמי בסך של 4.3 מיליארד שקל. בצד הון עצמי חיובי עולה כי ההון החוזר של החברה במצב עגום: התחייבויות שוטפות של 17.2 מיליארד שקל לעומת רכוש שוטף של 9.3 מיליארד שקל בלבד.

 

האם יתכן כי לחברה יהיה גרעון בהון העצמי ולא מתעורר חשש להמשך קיומה כעסק חי?

 

בהחלט כן. ההון העצמי החשבונאי במקרים רבים אינו מבטא את ההון העצמי הכלכלי. בחברות רבות בעלי המניות מממנים את החברה על ידי הלוואות בעלים. הלוואות אלו מוצגות בסעיפי ההתחייבויות במאזן ולא בסעיפי ההון העצמי. כל זמן שהלוואות אלא אינן עומדות לפירעון הן מהוות, למעשה, הון עצמי כלכלי והחברה אינה נתקלת בבעיה לקיומה כעסק חי.

צורת מימון בעלים מקובלת נוספת בחברות רבות היא קבלת אשראי בנקאי המגובה בערבויות אישיות ובטחונות של בעלי המניות.

 

הכותב, אלישע סער, הוא רו"ח ויו"ר הנהלת קבוצת אליוט ישראל.