מהי הערכת שווי ולמה אנחנו צריכים אותה?

כמה פעמים חשבתם לעשות הסבה מקצועית, לרכוש חנות או חברה או בית עסק קיים כדי לעורר עניין בחייכם. מלבד בדיקת כדאיות לעסק רצוי במקרים אלו לערוך גם הערת שווי לחברה. הערכה זו כוללת בתוכה בדיקת נאותות וכיום עם התרחבותן של שיטות החשבונאות החדשות, נערכות בדיקות נוספות מלבד בדיקת הנאותות (ניו דיליג'נס) עבור החברה.

מטרת הערכת שווי היא לספק חוות דעת על הערך ההוגן או השווי הכלכלי של הנכסים והתחייבויות המוחשיים והבלתי-מוחשיים נכון ליום מסוים, כאשר הכוונה היא להערכת השווי הרלבנטית לאותו יום ממש.

בדו"ח הערכת שווי קיים תיאור של החברה וסביבתה העסקית. כמו כן, היא כוללת סקרים אם התבקשו או אם קיים צורך להבנה וקבלה של נתוני מקרו. דו"ח הערכת שווי לא נועד אך ורק לצורכי המידע והשימוש של הנהלת החברה והמבקרים הבלתי תלויים שלה.

ממצאי הדו"ח עשויים לשמש את הנהלת החברה לצרכים שונים, בהם הקצאת מחיר רכישה שייקבע בעסקה ספציפית לנכסים וההתחייבויות המוחשיים והבלתי-מוחשיים שנרכשו וזאת למטרות דיווח פיננסי במסגרת עקרונות החשבונאות המקובלים בישראל.

ניתן להשתמש בדו"ח הערכת שווי למטרת דיווח פיננסי, ולמטרת דיווח הוגן אודות מצב של נכס מוגדר כסכום שבו ניתן לרכוש או למכור את הנכס במסגרת עסקה בין קונה/קונים מרצון למוכר/מוכרים מרצון, להבדיל ממקרה של מכירה כפויה או פירוק חברה.

מחירי שוק המוצעים בשווקים פעילים הם העדות הטובה ביותר לערך הוגן וישמשו כבסיס למדידה, אם יהיו זמינים. אם לא יהיה מחיר שוק זמין, צריך אומדן של הערך הקרוב למחיר שבו מצפים כי הנכס ייקנה או יימכר במסגרת עסקה עכשווית בין קונה ומוכר מרצון, והמחיר יתבסס על המידע הטוב ביותר הזמין בנסיבות אלו.

שלוש גישות להערכת שווי

בהתאם לתקנים החשבונאים, קיימות שלוש גישות מתודולוגיות עיקריות לביצוע הערכת השווי של הנכסים וההתחייבויות המוחשיים והבלתי מוחשיים. על מנת ליישם את הגישה הנאותה ביותר להערכת נכס, יש לשקול את אופיו של הנכס המוערך, טרם יישום כל אחת משלוש הגישות הבאות:

• גישת השוק - בהתאם לגישה זו, השווי ההוגן מתחשב במחירים ששולמו לאחרונה תמורת נכסים דומים, עם התאמות
  

שנעשו במחירי השוק הנקובים על מנת לשקף את המצב והשימושיות של הנכס המוערך באופן יחסי לנכסים המקבילים בשוק.

• גישת ההכנסה - בהתאם לגישה זו, השווי ההוגן תלוי בערך הנוכחי של תועלות כלכליות עתידיות שייגזרו מן הבעלות על
  

הנכס. מקום מרכזי בגישה זו תופס הניתוח של פוטנציאל הרווחים שמייצג הנכס ושל הסיכונים הבסיסיים הקשורים בקבלת הרווחים הללו.

השווי הכלכלי של תועלת כלכלית עתידית זו מוערך על ידי היוון תזרימי המזומנים הנקיים על פי שיעורי התשואה המקובלים בשוק לנכסים דומים. לצורך כך יש לקבוע את שער ההיוון אשר צריך לכלול את מידת חשיפת הנכסים והתזרים העתידי לסיכונים.

• גישת העלות - בהתאם לגישה זו, השווי ההוגן מוערך בהתבסס על עלות יצירתו של נכס כזה בניכוי פחת המבטא
  

התיישנות פונקציונאלית, כלכלית או טכנולוגית של הנכס הקיים ביחס לחדש.

את תוצאות ההערכה שנבעו משימוש בגישת העלות ניתן לראות כגבול העליון של הערך במקרים שבהם הנכס ניתן בקלות להחלפה או לחידוש, שכן אף משקיע זהיר לא ירכוש נכס קיים במחיר יקר יותר מכפי שיעלה לו ליצור נכס שווה לו.

מוחשיים ובלתי מוחשיים

בקביעת הערך ההוגן לכל נכסים והתחייבויות מוחשיים, כל הערכה חייבת להתחשב בגורמים ספציפיים לנכס, לרבות אך ללא הגבלה, התועלת הכלכלית הנובעת ממנו ואורך חייו הכלכליים הנותרים.

באופן כללי, התקינה החשבונאית בנושא מציינת דוגמאות לנכסים העומדים בתנאים להכרה כנכסים בלתי מוחשיים בנפרד ממוניטין כדלקמן:

• טכנולוגיות בסיס או ליבה, וטכנולוגיות בתהליך.
• נכסים בלתי-מוחשיים הקשורים ללקוחות בד"כ בסיס לקוחות.
• מותג, סימנים מסחריים, שמות מסחר והקניין הרוחני הקשור אליהם.
• הסכמים מסחריים שאינם בתנאי שוק רגילים.
• הסכמי אי-תחרות.
  

הכותבים הם רואי חשבון מקבוצת אליוט ישראל