הורתם ולידתם בחטא, הפלטפורמה שבה הם פועלים טמאה, אבל באתרי האינטרנט החרדים לא ממהרים להרים ידיים נוכח מתקפת הרבנים. בעקבות גילוי הדעת הראשון והחריף במיוחד שפרסמו בכירי רבני המגזר נגדם, מבהירים הבוקר (יום א') ראשי האתרים כולם: אנחנו מחויבים ל"גדוילים". מנגד, מול הניסיונות הכמעט נואשים ליישר קו, נרשם במערכות עצמן סוף שבוע סוער במיוחד: ב"בחדרי חרדים" המיתולוגי התפטר לאלתר אחד המנהלים, כתבים ועורכים מתחרים שוקלים גם הם את המשך דרכם, ובינתיים מנסים כולם לשכנע – את עצמם ובעיקר את הגולשים: לא אלינו הם התכוונו.
כלפי חוץ עוברים ראשי האתרים החרדים לדום ומנסים להימנע מעימות חזיתי עם הרבנים ונציגיהם. שלא לייחוס (ולסיבוך) הם טוענים כי "את המאבק מובילים כמה עסקנים צבועים ומתוסכלים שרק מודאגים מהנגיסה בתקציבי הפרסום של היומונים החרדים, וכהרגלם הם מגייסים אליו בציניות את גדולי הדור". לטענתם, מערכה דומה התנהלה בזמנו נגד השבועונים, והם משוכנעים כי גם הפעם מדובר במלחמה בתחנת רוח - שלא תועיל.
ביום שישי בצהריים, קודם שנפלה ההכרעה, עוד הספיק "בחדרי חרדים" לפרסם מאמר כנוע בעקבות מכתב הרבנים. "מי כמונו יודעים כמה מאמצים הושקעו בשנה האחרונה לשפר את האתר בו אנו נמצאים מבחינה רוחנית", כתבה המערכת, "וכמה שעות של מחשבה הושקעו כדי להביא לגולשים, הנמצאים כאן בכל מקרה, תוכן חדשותי נקי ומסונן".
"אנו יכולים להעיד כי ויתרנו על מאות אייטמים שלא עלו בקנה אחד עם הערכים אותם הצבנו לעצמנו בראש סדר העדיפויות. אנו יכולים לומר בלב נקי כי לא פעם ולא פעמיים, קיבלנו הכוונה מגדולי ישראל על נושאים שעמדו במרכז סדר היום, ומלאנו אחר הוראותיהם בדייקנות, ללא כל חריגה. עמדנו כחומה בצורה נגד התופעה של פגיעה ברבנים. עשינו הכל נגד סיפורים נוטפי רייטינג מחד, אך מוחקי אנשים מאידך".
על פי מאמר המערכת, נמצא האתר "על פרשת דרכים" וראשיו ניצבים מול "דילמה מוסרית ראשונה במעלה". ראשיו מתחייבים כי בימים הקרובים יקיימו דיונים על התכנים המתפרסמים בו – כולל בפורומים: "נעשה הכל בכדי להתאים את תכני האתר להוראותיהם של גדולי ישראל, שעל ציות מלא להוראותיהם אנו אמונים. לא נשכח את בסיס קיומנו כציבור החרד לדבר ה', הלא הוא הציות העיוור לדברי גדולי ישראל".
"כמי שעוסקים באינטרנט, אין כמונו המודעים לסכנות האינטרנט ולבעיות היוצאות ממנו. רק מי שיושב בחדרי העריכה מודע לבעייתיות החומרים הרבים הזורמים אלינו ולספקות הרבים המנקרים בנו בכל עת, ובפרט כאשר אנו מעלים ידיעה המעוררת הדים. השאלות הללו הינם חלק בלתי נפרד מקיומנו, הן מנחות אותנו יום-יום ומהוות את הסיבה לגניזתם של ידיעות וקטעי וידאו שאולי מעניינים, אך בעייתיים מבחינה חינוכית וערכית. ה'הפקרות' היא זו שגדולי ישראל מזהירים ממנה. אווירת המציצנות הנמוכה, הינה אם כל חטאת. תחילתה בעיתונות שכולה אלבום, וסופה אינטרנט שתפארתו על הפקרות ורכילות".
גם נועם זיגמן, ממנהלי אתר לדעת.נט, סבור שמכתב הרבנים היה מתבקש. "דעתנו הייתה ונשארה כבעבר, כי מקומו של חרדי כלל אינו באינטרנט, אך כאשר הוא גולש בו לצורך עבודה, וממילא מבקש לקבל את החדשות, יהיה לו מקום ראוי", הסביר. לדבריו, במצב שנוצר "אנשים מהציבור החרדי היו נכנסים לאתרים חילונים שאין מקום של איש חרדי ירא שמים לגלוש בו", ולדעת.נט רק ביקש למלא חלל זה.
"הקמנו את האתר תוך הקפדה על קלה כבחמורה, כשבמהלך כל השנים אנו דואגים לפקח על כל תוכן באתר", הוסיף זיגמן, "לא בכדי אנו מקבלים את ההשוואה ל'המודיע' ו'יתד נאמן' שבעיתונות הכתובה". הוא התחייב: "נמשיך להציב את הפיקוח המחמיר ביותר, כדי לאפשר לאנשים חרדים לקבל את הנעשה במגזרנו, ומנגד גם לציבור החילוני לראות את הצד היפה של המגזר החרדי".
ב"אתרוג" – אתר נוסף שהוקם בשנה האחרונה –
פרסם העורך הראשי, חיים טברסקי, מאמר מיוחד בעקבות גילוי הדעת, ובו נכתב: "בעלי הפורטל ומנהליו הובילו קו נוקשה של שליחות, של דרך, של השקפה" וכי הוא פועל "על טהרת הקודש" כמו היומונים החרדים. לטענת טברסקי, הקמת האתר הייתה כורח המציאות בה חרדים רבים גולשים ממילא ברשת האינטרנט, והוא מזכיר גם העיתונות החרדית כולה הוקמה רק כדי להעמיד מגן ומחסה מול שלל עיתונות ההשכלה והחילוניות".
"יכולים אנו להסתכל בסיפוק אל המפעל הנאה הזה", מעיד על עצמו 'אתרוג', "אשר זכה כבר בימיו הקצרים להוות מגדלור ומצפן של הקפדה על טוהר הקולמוס, ובריחה מכל מוקד של פולמוס. לשם לתפארת ולתהילה. ברוך שכיוונו לדברי תורה, ברוך שכיוונו לדעת גדוליה".
מ"קוגל" נמסר בעקבות מכתב הרבנים כי האתר מהווה "פלטפורמה עתידנית שתהיה מוכנה לקראת אישור אפשרי בעתיד". לדברי המנהלים, "על-אף שאין עדיין 'אינטרנט כשר' בהגדרה, קוגל שמח שהוא לא מזוהה בהגדרות שנקבעו במכתב הרבנים, והוא לא מכיל את התכנים הפסולים המוגדרים בו, אפילו לא בצורה קלה". עם זאת ציינו כי האתר אינו נוהג לפרשן, לבקר או להגיב על קריאות רבנים, אלא רק "לצטטם ולהביאם לגולשים כמו שהם".