הודעת פרישה מכתיבה

"לא מחפש/ לא שואל/ לא תוהה/ אין לכך שום הצדקה/ רק יושב מול המסך ובוהה/ בסדרת טלוויזיה קנויה. שיר של שי אריה מזרחי

הודעת פרישה

גמלְתִּי בְּלִבִּי לִפְרוֹשׁ מִכְתִּיבָה

אֵין בְּכָךְ עוֹד טַעַם

שִׁירִים הֵם רַק אַכְזָבָה

כָּזָב וָשֶׁקֶר, וּמִמֵילָא

לְלֹא חָזִיז וַרַעַם

אֵין עוֹד הַצְדָקָה

לְקֵיוּמוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.

 

גַּם לֹא שָׁוֶה בְּדִיקָה,

לֹא מְחפֵַּשׂ, לֹא שׁוֹאֵל, לֹא תוֹהֶה

אֵין לְכָךְ שׁוּם הַצְדָקָה

רַק יוֹשֵׁב מוּל הַמַּסָךְ וּבוֹהֶה

בְּסִדְרת טֶלֶוִיזְיָה קְנוּיָה

עַל מִשְׁפַּחת פֶּשָע אִיטַלְקֵיָה

שֶׁדְמוּיוֹתֶיהָ הֵן לִי כְּמִשְׁפָּחָה.

 

חָה, אֵיזוֹ בְּדִיחָה לֹא מוּצְלָחָה,

לִשְׁפּוֹךְ מִלִים לָרִיק לְמַה

עדִיף כְּבָר לְדַבֵּר לַקִּיר הַמַּר.

חוֹזֵר מֵהַעֲבוֹדָה יוֹשֵב עַל הַסַּפָּה

אֶת כָּל אוֹצְרוֹתַי זוֹרֵק לַאֲשְׁפָּה,

מֵאַיִן יַגִיעַ מַרְפֵּא לַמַּחֲלָה

פּוֹתֵחַ מַקְרֵר לִמְצוֹא נֶחֳמָה.

 

רַק מִתּוֹךְ יַדַי אנְחל מַפָּלָה,

מוּל הַטִּיוִי כּמו תַפּוּחַ אָדָמָה

יוֹשֵב וּמְפַצֵחַ, מַתְפִּיחַ הַכֶּרֶס.

הוֹלֵךְ לִישׁוֹן כְּבָר בְּתֵשַׁע-עֶשֶׂר

כָּל הִזְדַמְנוּת לְטוֹב הוֹרֵס,

בַּחוּץ הַכֹּל שׁוֹקֵק מָלֵא חַיִים.

הוֹ, מַה אֲגִיד וּמַה אוֹמַר,

 

הַקוֹרֵא לִבּוֹ עַלַי נִכְמַר,

סוּס מֵת זֶה – לְמַה יִתְאַמֵץ?

טוֹב הָאֶחָד מִן הַשְּׁנַיִּם –

כָּךְ אֶת חַיַיו יַעֲכִיר בִּנְעִימִים

שֶׁרֵיחָם רַע, שֶׁרַק מְרַמִים,

שֶׁרַק טוֹבִים כְּקֶרָח בַּתַּנוּר

שֶׁרַק זָבִים נוֹזֵל שֶׁל קֵץ.

 

מַה שֶׁאֵצֵל אֲחֵרִים בְּעֵינַי נִתְעָב וְשָׂנוּא

עוֹשֶׂה אֲנִי בְּעַצְמִי לְעַצְמִי, הֶעָלוּב,

שֶׁאוֹהֵב לַעֲשׂוֹת מֵעַצְמוֹ מִסְכֵּן צָלוּב,

שֶׁסוֹגֵר אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ זְבוּב בְּתוֹךְ כְּלוּב,

שֶׁאַף לֹא מְנַסֶה לָצֵאת וְאֶת שִׁירוֹ לְזַמְזֵם

שֶׁמִּטָעוּיוֹת לֹא לוֹמֵד וְעַלֵיהֵן תָּמִיד חוֹזֵר.

הוֹ, גְבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, מַה אוֹמַר , מַה אַגִיד,

 

אִם כָּל הַסִּפּוּר נִשְׁמַע לָכֶם מְגֻחָךְ וּמַרְגִיז,

לִי הוּא לֹא נִשְמַע כָּךְ כְּלָל, הַהֵפֵךְ, מַצְחִיק,

כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר גַּם אִם עַל הַגֶּשֶׁם אֲקַטֵר

מחר וּמָחֳרֹתִיִּם לֹא צָפוּי לִהְיוֹת בָּהִיר יוֹתֵר,

וּכְשֶׁיָבוֹא הַקַּיִּץ אַקַטֵר שׁוּב בְּמחְסָן הַסְּפָרִים.

בֵּינְתַיִּם בְּגִיל וּבְשָׂשׂוֹן אֲנִי אֶת הַטִּמְטוּם כּוֹבֵשׁ

וְאַף הַשִׁיר צָפוּי לְהֵיחָרֵת עַל נְיָר וְלְהִתְיַבֵּשׁ.

  

שי אריה מזרחי, יליד 1974, תושב רמת גן, פרסם ספר שירים בשם "ציוּן" ב-2003 וכן בכמה כתבי עת. לשיר נוסף של מזרחי שפורסם ב-ynet לחצו כאן

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן