מטרופולין תל אביב כולל אוכלוסיה של כ-3 מיליון תושבים. על פי נתוני משרד הפנים, המצוקה הקשה ביותר קיימת בגוש דן, בו מגיע מספר הנפטרים השנתי ל-8,500 איש - המהווים כ-30% מכלל המתים בישראל.
בין היתר מציעה הוועדה המחוזית להכפיל את גודלו של אתר תע"ש השרון, שעומד כיום על שטח של 150 דונם; להוסיף את אתר יבנה מערב, הנמצא ממערב לכביש 4 ויכול להחליף את אתר גן רווה, המיועד לגריעה על פי התוכנית המוצעת; להרחיב את בית העלמין נתניה; וכן להוסיף לרשימה שטח במועצה האזורית חוף השרון, הכלוא בין כביש 20 וכביש 2, במטרה להחליף את אתר געש שכבר אושר, אולם נמצא במרחב נחל פולג.
אתר גני עד בברקת, הסמוך לכביש 6, מתוכנן להיות האתר המרכזי לקבורה בגוש דן, ולהחליף את בית העלמין ירקון המשמש כיום כאתר המרכזי. הפיתוח באתר ברקת התעכב עקב בעיות ביורוקרטיות ותקציביות, והוועדה קבעה מספר שינויים בתנאים לפיתוח, כדי לקדם את הקמת האתר.
הוועדה גם המליצה להשמיט מסיבות תכנוניות מרשימת האתרים את אתר שורק (השפד"ן) בראשון לציון, הנמצא בפרוזדור אקולוגי בין ראשון לציון ואתר התפלה מתוכנן, וכן את אתר גבעת ברנר, הנמצא בנוף כוכרי ואמור להישאר כשטח פתוח בעל ערכי טבע.
יו"ר הוועדה המחוזית, אמרני, מסר ל-ynet, כי הולכת ונוצרת מציאות של מחסור במקומות קבורה בגוש דן והסביבה, וכדי להתמודד עם המצוקה הקיימת מציעה הוועדה המחוזית מספר דרכים.
הצעד הראשון, מסר אמרני, הוא התגברות על בעיות ביורוקרטיות ובעיקר תקציביות, המעכבות יישום של תוכניות לאתרי קבורה, שכבר אושרו במהלך השנים. "הגענו למסקנה, שכדי לקדם את היכולת לקבור באתרים מסוימים ולהתמודד עם המצוקה, יש להפחית חלק מהתנאים הנדרשים להקמת אתרי הקבורה, וליצור שלביות מבחינת הדרישות", אמר.
צעד נוסף עליו המליצה הוועדה המחוזית הוא לקבוע כי כמה מהאתרים שכבר אושרו במסגרת רשויות מקומיות מסוימות, יהיו מסומנים בתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ) ויהפכו לאתרי קבורה מחוזיים. "המשמעות היא שהם יהפכו לאתרים שניתן לקבור בהם מכל מיני רשויות מקומיות בסביבה. כשהאתר שייך לרשות מקומית אחת בלבד, היא יכולה לקבוע כללים והגבלות מי ייקבר שם ומי לא", אמר אמרני.
מנגד, מסר אמרני, במקומות כמו למשל בכפר קאסם - בו הגיעה הוועדה למסקנה שאי אפשר להקים את אתר הקבורה המתוכנן, הוחלט לבטל את המקום ובאותה נשימה להצביע על מקום חלופי שייתן מענה לאתר שבוטל.
אמצעי נוסף שנועד להתמודד עם המצוקה הוא הקבורה הרבודה - בה נשמרים הארונות בקומות. לדברי אמרני, "הבעיה בקבורה הרבודה היא מחסום פסיכולוגי כבד מצד הציבור שמתנגד לסוג כזה של קבורה.
בנוסף, לקבורה הרבודה יש גם השלכות תקציביות - כיוון שהקמת התשתית לקבורה כזו יקרה הרבה יותר מקבורה רגילה, מבלי שמפעילי אתרי הקבורה מקבלים מענה לתוספת המימון הנדרשת מהם.
"תוכנית המתאר המחוזית מדברת כיום על 50% מכל אתרי הקבורה שיוקצו לקבורה רבודה, ואנחנו המלצנו על העלאה ל-60%", מסר אמרני. כיום מספר אתרי הקבורה הרבודה בישראל מעטים מאוד, ובין היתר קיימים בבית העלמין קרית שאול בתל אביב.