שווה להתלונן

אחרי שחשש משנה שחונה מבחינת הופעות, גיא חג'ג' שמח לשמוע על ביקורם של הפיקסיז ומציע להתבשם בסרט התעודי עליהם. וגם, שתי זמרות ששווה לכם להכיר

תראו מה זה, רק בשבוע שעבר התלוננתי על כך שאין באופק הופעת חו"ל ששווה לחכות לה, והנה הפילו עלינו את הפצצה: הפיקסיז באים! ללמדני: שווה להתלונן. אבל בינתיים נשארה עוד חצי שנה עד שיגיעו לכאן, וזרם המוזיקה המשובחת ברשת לא מחכה לה. בואו נצלול.

 

קליפ השבוע

לא בדיוק קליפ הפעם, אבל בהחלט מעדן ויזואלי ומוזיקלי. אם הידיעה על בואה הקרב של ענקית הרוק עשתה לכם את החודש, הסרט שלפניכם יעשה לכם לפחות את השבוע.

 

הסרט התיעודי "loudQUIETloud" (על שם הדינמיקה המפורסמת של שירי הפיקסיז, שחותכים מבית רגוע לפזמון צועק) עוקב אחרי ארבעת המופלאים מבוסטון בסיבוב האיחוד הקודם שלהם. התמונה שהוא מצייר לא תמיד נעימה: הרביעייה לא ממש מסתדרת ביחד, היחסים האישיים קשים וקרים, אבל על הבמה עדיין נוצר קסם.

 

אם מעניין אתכם מה קורה מאחורי הקלעים של אחד האיחודים המשמחים של העשור (שהיה מרובה איחודים בלאו הכי), זו ההצצה הכי טובה שתקבלו.

 

ארוחת החינם של השבוע

ב-2007, עת סיכמתי שנה פוריה ונפלאה של מוזיקה, האלבום הקודם של לורה וירס צעד במקום השני והמכובד ברשימת אלבומי השנה שלי, והפך לאחד מאלבומי העשור הפרטיים שלי. אז כתבתי עליה: "קחו את היכולת של סופיאן סטיבנס לברוא מלודיות בלתי נשכחות מאקורדים פשוטים, את החן המתנגן של רג'ינה ספקטור ואת כישרון הכתיבה הספרותי של ג'וני מיטשל. עכשיו תגבירו כל אחד מהם עוד קצת, והתיכו יחד. קיבלתם את האבירה הצנועה של המוזיקה האמריקאית, לורה וירס".

לורה וירס. האבירה הצנועה של המוזיקה האמריקאית 

 

האלבום החדש של וירס, "July Flame", לא נכנס עדיין לרשימה של 2009 בשל בעיה טכנית בלבד: הוא יצא ממש לפני רגע, ועוד לא הספקתי לעכל אותו כראוי. אבל אני בטוח שברבות הימים הוא ימצא את מקומו המיוחד בלבי, כמו כל אלבומיה של העלמה וירס.

 

בין אם כבר נפלתם ברשתה או שזוהי לכם הפגישה העיוורת הראשונה איתה, "July Flame" הוא אלבום יפהפה איך שלא תאזינו לו, ותוכלו להאזין לו בחינם לחלוטין ובמלואו באתר של תחנת הרדיו המצוינת NPR. מה צריך יותר מזה?

 

אמן השבוע

לפני שבועיים הופיעה בארץ הלהקה הכבירה דירהוף, והשבוע נסחף אלינו, עם הגלים, מסר בבקבוק מהלהקה הנהדרת ההיא. אנני לואוונדאוסקי סובלת משם ארוך מדי, ולכן היא מתכנה "Powerdove".

 

אנני שלנו ניגנה עם חברי דירהוף בהרכב נושן בשם "The Curtains", ואת אלבום הבכורה שלה הפיק ג'ון דיטריך, הגיטריסט של דירהוף. אבל אל תצפו לרוק הדירהופי הזוויתי והמקוטע, בדיוק להיפך: "Powerdove" מקליטה שירים חרישיים עם גיטרה אקוסטית וקול מגושם ומקסים.

 

עד היום האזינו לשיריה במייספייס פחות מ-3,000 אישי, מה שאומר שברגע שתקליקו על הלינק תהפכו לחלק ממועדון מוזיקלי אקסקלוסיבי במיוחד. שימו לב ל-"Resting Place" המצוין ועוכר השלווה.

 

מצאתם השבוע אי מוזיקלי ששווה להתעכב על חופיו, במסע האינסופי בים המוזיקה שברשת? ספרו לנו בתגובות, אנחנו מבטיחים להקשיב.