תלמידי הר-ברכה לבג"ץ: "הענישה קולקטיבית"
63 תלמידי הישיבה עתרו הבוקר לבג"ץ נגד החלטת שר הביטחון לבטל את מסלול ההסדר שלהם. טוענים: "נפלנו קורבן למתיחות אישית בין ברק למלמד; אנחנו צד שלישי בפרשה ומשלמים עליה מחיר יקר"
קובי נחשוני
פורסם: 01.01.10, 10:03
משבר ההסדר מגיע לבית המשפט: עשרות תלמידים וחיילים מישיבת הר ברכה עתרו הבוקר (יום ו') לבג"ץ נגד החלטת שר הביטחון אהוד ברק לבטל את ההסדר בין צה"ל למוסד התורני שבראשות הרב אליעזר מלמד. הם טוענים כי הדרישה שימצאו בתוך 60 יום ישיבה חלופית היא ענישה קולקטיבית הפוגעת בזכויותיהם, וכי נפלו קרבן למתיחות אישית שנוצרה בין ברק למלמד.
העותרים, באמצעות עו"ד גלעד קורינאלדי, מעידים על עצמם כעל "תלמידים נורמטיביים, אזרחי המדינה (רובם תושבי מרכז הארץ), שומרי חוק" ש"אינם עסוקים ומתערבים בשיח ההלכתי שנוצר סביב הפרשה". לפיכך הם רואים עצמם רק צד שלישי בה, וקובלים על כך שכתוצאה ממנה הם "נפגעים במישרין" ומשלמים "מחיר יקר".
הצעירים – 63 במספר – נמצאים בשלבים שונים של מסלול ההסדר - בעלי סטטוס "תורתו אומנותו" לצד חיילים בשירות ללא תשלום או שירות פעיל. עשרה מהם צפויים להתגייס ב-10 בינואר, ולאולטימטום שהציב להם אכ"א למציאת מוסד חלופי יש השלכות משמעותיות על אופי ומתכונת השירות הצפויים להם.
"השימוע - ביום הנישואין של הרב"
קורינאלדי, שהתפרסם כמי שהפך את ההחלטה בנוגע להריסת בתי הכנסת בגוש קטיף, מתאר בעתירה את השתלשלות האירועים שהביאה לביטול ההסדר מהר ברכה, שבשיאה זומן הרב מלמד לשימוע בלשכת שר הביטחון - "מעכשיו לעכשיו". בא כוח העותרים מציין כי בכל מקרה לא יכול היה הרב להתייצב לפגישה, משום שהיה זה יום נישואיו והוא תכנן לשהות עם אשתו באותו הערב, אך ההליך התקיים בלעדיו ובמעמד צד אחד - "משל עסקינן בבית דין שדה הדן בשיפוט מהיר".על פי העתירה, "עיון מדויק ומדוקדק בפרטי ההתרחשויות ולוחות הזמנים יוצר את הרושם הלא נעים - בלשון המעטה - לפיו החץ נורה והמטרה סומנה מראש". כדוגמה הוזכרו בה מאמציו של ראש איגוד ישיבות ההסדר הרב חיים דרוקמן להביא לפתרון המשבר ו"יישור הקו" של מלמד עם עמדת ההנהלה המתונה באיגוד - מהלכים שנתקלו בשר ש"טרף את הקלפים ודחה כל ניסיונות של קיום הידברות".
"החלטה לא אנושית ובלתי מידתית"
דרישת צה"ל מהתלמידים למצוא לאלתר מקום לימודים אחר מכונה בדבריו של עו"ד קורינאלדי "פגיעה קשה ומיידית" ונטען כי היא נפלה על העותרים "כרעם ביום בהיר". הוא מציין כי זמנם של החיילים שבשירות פעיל אינו בידם, ולפיכך מבחינה טכנית הם אינם יכולים לבחון חלופות ולהחליט בעניין."ליחסים בין תלמידי ישיבת הסדר לבין הצבא יש היבטים בעלי אופי חוזי שאינם ניתנים לניתוק חד צדדי מהיום להיום", פסק, "העותרים מוצאים את עצמם בן לילה במצב בו הם לומדים בישיבה שאינה מוכרת... הם לא זומנו לשימוע בעצמם ולא נתינה להם זכות טיעון בסיסית... מצב זה פוגע באינטרס הציפייה וההסתמכות הטבעי של העותרים, בהשוואה למשל לקבוצות מקבילות כסטודנטים או עתודאים באוניברסיטאות".
"ההחלטה הינה בלתי סבירה, שלא לומר אינה אנושית ואינה חוקית... העותרים יטענו כי החלטת המשיב נתקבלה בחוסר סמכות ובחריגה ממנו... נגועה בחוסר סבירות, שרירותיות, חוסר תום לב ושיקולים פסולים... בלתי מידתית, בהיותה גורפת ואינה קצובה בזמן... פוגעת בעיקרון השוויון".
"ומה עם ההשלכות החברתיות"?
בהתייחס לסמכותו של שר הביטחון טוענים העותרים כי "תוכן דברי ראש ישיבה, כמו גם עניינים נוספים אחרים, אינן משמשות עילה מוכרת בדין לביטול ההיכר בישיבה", וכך גם סירוב אישי של ראש ישיבה לחתום על מסמך המגנה הפגנות חיילים. בנוסף, קובלים תלמידי הישיבה על כך שהשר ברק התעלם מעמדת איגוד ישיבות ההסדר שהתנגד למהלך, אף שיש לו מעמד של גוף ממליץ לצורך זה. הם ציינו כי אף הסמכות להזמין את הרב לשימוע אינה קנויה לשר בדין, ובאופן כללי, כל עוד לא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא אישרה תקנות בנושא – אין הרשאה חוקית לביטול ההסדר.עוד בעתירה – "חוות דעת" על ההשלכות החברתיות של החלטת ברק, שעל פי התלמידים הן "עמוקות ורחבות ביחס לשילובם בעתיד של לוחמים דתיים רבים במסגרת מערך הלחימה והקצונה של צה"ל, על כל המשתמע מכך". הם מדמים אותה ל"מדורה שהובערה בחוסר רגישות" ולכדור שלג שעלול להפוך לסנונית ראשונה שתסדוק את "רקמת השותפות המקודשת שנוצרה כמעט מאז קום המדינה בין צה"ל לציבור הדתי לאומי".
לטענת העותרים, אהוד ברק "שבר את הכלים ואת הכללים" והמהלך שביצע עלול לשחק דווקא לידיהם של "השוליים החברתיים הקיצוניים". מדובר מבחינתם ב"תקדים חמור ומסוכן" שעלול ליצור קרע בין מוסדות המדינה לציונות הדתית, במיוחד על רקע השבר העמוק של מי שמכונים על ידיהם "ילדי קיץ 95".
ויש גם טפיחה על השכם: "מצוות השירות בצבא היא נר לרגליהם של תלמידי ישיבת הר ברכה, ומתוך כך נפעמת בהם תחושת שליחות ואחריות לצד חובת נאמנות עמוקה לעם ישראל ולמדינת ישראל ומוסדותיה... (הם) מגלים נחישות ומקצועיות באימונים ובשדה הקרב וזוכים להיות מובילים בצבא. השפעת החיובית ניכרת בתוך המסגרת הצבאית במקומות בהם הם משרתים".