ברבנות הראשית זועמים על הפסיקה לפיה יש להעניק תעודה לאישה העוסקת במיסיון ומוגדרת על פי ההלכה כ"מומרת", זאת מבלי להדק את הפיקוח על אכיפת כללי הכשרות בקונדיטוריה שבבעלותה. רב העיר אשדוד, יוסף שיינין, דורש להתנות את התעודה בהעסקת משגיח צמוד, אך השופטים קבעו כי העילה אינה במהות הכשרות וההלכה ולפיכך יש בכך אפליה לרעה של בעלי המקום.
"יש חילוקי דעות מהותיים בין הרבנות הראשית לבג"ץ, ובאופן חד משמעי - היא לא יכולה ואסור לה להישמע להנחיות השופטים בעניין הזה", הבהיר הבכיר מהרבנות. לטענתו, אם רב מועצת גן-יבנה היה עומד גם הוא בסירובו להעניק תעודת כשרות בתנאים שקבע בית המשפט, "הם לא היו מעיזים להיכנס לזה", אך כיוון שהוא ציית לפסיקה נוצר הרושם כאילו הדבר נתון במחלוקת הלכתית והם רק "תופסים צד".
בתוך כך מנסה בימים האחרונים הרב הראשי יונה מצגר לגבש פשרה שתאפשר את הענקת התעודה תוך ציות לפסיקת בג"ץ ולהלכה. הוא הציע כי אחד מעובדי הקונדיטוריה יהיה אדם המקובל על רב העיר כ"נאמן כשרות". העובד ייחשב למשגיח צמוד אך בעלת המקום לא תופלה בכך לרעה משום שהוא ישמש אותה לעבודות נוספות הנצרכות לה ממילא ולא ככוח אדם נוסף. כעת ממתין מצגר לתשובת הצדדים לנוסחת הפשרה.
מי שלא מבזבז זמן וכבר ניגש להצעת חקיקה בסוגיה הוא ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי), המבקש להכניס תיקון "שיקולים למתן כשרות" לחוק איסור הונאה בכשרות ולפיו את הקריטריונים קובעת מועצת הרבנות הראשית בלבד, ועל פי ההלכה. לטענתו, המציאות כיום, בה לא מוגדר מיהו הגורם המוסמך הבלעדי להגדרתם, מערערת את סמכותה הרבנות.
"היא יוצרת שלוש בעיות הנובעות זו מזו", נכתב בדברי ההסבר להצעה, "א. שוק הכשרות אינו מוסדר דיו ונתון להתערבות של גורמים זרים, כך שאזרח מהשורה לא תמיד יכול לדעת מהי רמת הכשרות של מוצר מסוים. ב. ציבור רחב לא סומך על מערך הכשרות של הרבנות הראשית או המקומית ומחפש מוצרים יקרים יותר שבהשגחת גורם פרטי. ג. בעלי עסקים רבים משלמים כסף רב כדי לקבל הכשר של גורם פרטי ומקובל על הציבור".