ביום השני של מבצע "מושטרק", ממשיכים כוחות נאט"ו בהשתלטות על העיירה מרג'ה וחלקים נוספים ממחוז הלמנד שבדרום אפגניסטן. לפי שעה, נהרגו 27 חמושים ושני חיילים מכוחות הקואליציה - אחד אמריקני ואחד בריטי. בפנטגון ובלונדון מביעים שביעות רצון מהאופן שבו נפתחה הלחימה ומספרים כי המשימות שהוגדרו עד-כה - הושגו.
מושטרק ("ביחד" - בדיאלקט הפרסי המדובר באפגניסטן) הוא המבצע הצבאי הגדול ביותר באפגניסטן מאז פלשו הכוחות האמריקנים למדינה ב-2001. 15 אלף חיילים אמריקנים, בריטים, אפגנים, קנדים ודנים פרצו אתמול למחוז הלמנד, הנחשב לאחד המעוזים האחרונים של הטליבאן. לפחות מחצית מהלוחמים הם חיילים אפגנים.
המבצע מתנהל בשתי חזיתות עיקריות: האחת - בהובלת כוחות אמריקנים להשתלטות על העיירה מרג'ה, כ-40 קילומטרים מדרום לבירת המחוז לשקר גא. השנייה - בהובלת כוחות בריטיים להשתלטות על חבל נד עלי, צפונית-מערבית למרג'ה.
"המבצע הזה הוא במידה מסוימת חזרה על ההצלחה של ה-surge שביצע צבא ארה"ב בעיראק לפני כמה שנים והביא להבסת אל-קאעידה", אומר ד"ר אלי כרמון, מומחה למלחמה בטרור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "האסטרטגיה החדשה של אובמה, המבוססת על הגדלת הכוח האפגני לטובת שחרור האזורים שעדיין בשליטת הטליבאן, חיזוק הצבא והממשל המקומי, כדי שבעתיד ניתן יהיה לעזוב את המדינה. הבעיה שנשארת לטווח הארוך היא השחיתות בשלטון של הנשיא קרזאי. לכן, זהו אתגר רציני".

חיילים אפגנים שמשתתפים במבצע. "אתגר רציני" (צילום: AFP)
לדברי כרמון, אחד המאמצים שנעשים במקביל ללחימה בשטח, הוא ניסיון לשכנע פלגים שונים בטליבאן להצטרף לממשלה המרכזית בקאבול. "ועידת לונדון הפנתה סכום של כ-500 מיליון דולר למטרה הזו, וקרזאי אף הבטיח חנינה לחלק מאנשי הטליבאן. צריך להבין שהטליבאן אינו גוש מלוכד. קיימים שם פלגים עם אינטרסים מנוגדים, והכוונה היא לפנות אליהם".
בנוסף להיותו מרכז הפעילות המבצעית של טליבאן, מהווה מחוז הלמנד גם ציר מרכזי בתעשיית האופיום שפורחת תרתי משמע באפגניסטן, וסמל להתנגדות שלהם. כ-40% מאספקת האופיום לעולם באים ממחוז הזה, ומרג'ה מהווה בסיס לוגיסטי גדול להברחות אלה. מרג'ה עצמה היא עיירה שבה ובסביבתה חיים כ-125 אלף תושבים, רובם במבני בוץ רעועים.

"אנחנו בתחילת המערכה" (צילום: AP)
מפקדי נאט"ו העריכו הבוקר כי המבצע לכיבוש האזור וניקויו מקיני חמושים, עשוי להימשך כחודש. באזור נשמעים פיצוצים מדי כמה דקות, וגם טקס הנפת הדגל האפגני במרג'ה נקטע ערב אש. "יש חילופי אש ספורדיים, אך הדבר המרכזי הוא שבעיירה הוטמנו מאות אם לא אלפי מוקשים ומטעני חבלה. ציפינו שכך יהיה, אך אנו מוצאים אפילו יותר מטענים משחשבנו", אמר מפקד הכוחות האמריקנים בשטח לארי ניקולוסון. גורמים בנאט"ו סיפרו לדוגמא כי הגשר המוביל למרג'ה מצפון, ממוקש כולו וכוחות המארינס נאלצים להקים גשרים חלופיים.
ב-24 השעות הראשונות לחימה השיגו הכוחות שליטה בעיירה וכעת הם פונים למשימתם השנייה – חיפושים הנערכים מרחוב לרחוב ומבית לבית בחיפוש אחר אמצעי לחימה ואנשי טליבאן. הפעילות הזו מתבצעת בין היתר באמצעות גלאי מתכת וכלבי גישוש וצפויה כאמור להימשך שבועות. מפקדי נאט"ו סבורים כי הימים הקרובים יהיו מאופיינים בהתבצרות 400-1,000 אנשי טליבאן, הנמצאים בעיירה על-פי ההערכות, בשכונות מסוימות.
"אנחנו בתחילת המערכה", מוסיף כרמון. "בינתיים המבצע מצליח כי לא הייתה התנגדות ממשית ולא נפגעו
כמעט אזרחים. אבל זה גם אומר שהטליבאן משתמשים בטקטיקת נסיגה ומחכים לרגע המתאים כדי לחזור. טליבאן עוסק הרבה בגרילה וראינו זאת גם בפקיסטן, הם משתמשים בטרור בערים הגדולות, גם בקאבול, כדי לערער את ביטחון הממשל והאוכלוסייה. בעבר הטליבאן נסוג לפקיסטן וזכה לסיוע ולמקלט ולכן המבחן כאן תלוי הרבה בצד הפקיסטני".
ומה עם האפשרות ללכוד סוף סוף את אוסמה בן-לאדן? כאן כנראה ניאלץ להמתין להזדמנות אחרת. "הלמנד וקנדהאר הם שני האזורים שטליבאן שולט בהם. בקנדהאר על-פי דיווחים שונים מסתתר המנהיג מולה עומאר, אם כי יש דיווחים שהוא בכלל בפקיסטן", מציין כרמון. "לגבי אל-קאעידה, הוא מתרכז כיום יותר באזור השבטי בפקיסטן".