קודם כל, אני חייב להודות שבעיניי חג הפורים הוא חג מאוד מוזר ובעיקר ילדותי. אמנם בסביבתי כמעט ואין היום את מנהג משלוחי המנות, אבל אני זוכר אותו היטב מילדותי.
נחמד לקבל משלוח מנות - בתנאי שהוא טעים, כמובן. הבעיה היא שמי שמקבל משלוח מנות צריך גם להחזיר משלוח מנות - וכאן מתחילים להסתבך. ברוב המקרים סיפור משלוח המנות מזכיר לי את סיפור הבונבוניירה: מישהו מקבל מתנה בונבוניירה, אך לא פותח אותה. בשמחה הראשונה אליה הוא מוזמן, הוא נותן את אותה הבונבוניירה. וכך היא עוברת הלאה מיד ליד במשך שנים ואף אחד לא אוכל אותה.
גם אל בית סבתי, כשהיה נהוג לשלוח ולקבל משלוח מנות, היו מגיעות מיני חבילות. הייתי מזהה בוודאות את אותה העוגייה מופיעה בכמה משלוחי מנות. ולא מדובר באותו סוג עוגייה, אלא בעוגיות מעשה ידיה של אותה הגברת. המסקנה היתה שרוב האנשים מקבלים משלוחי מנות, מפרקים אותם לגורמים, מערבבים, מסדרים מחדש, מוסיפים פה ושם עוד משהו - ושולחים הלאה. בואו נודה, זה המצב ברוב המקרים.
יחד עם זאת, זכורות לי כמה נשים טובות ומוכשרות, שהיו אלופות בהכנת מתוקים צפון-אפריקאים והיו עובדות שבועות שלמים על הכנת המתוקים הללו. תמיד חיכיתי למשלוח מנות שלהן, שכל פריט בו היה מושקע גם מבחינת חומרי הגלם וגם מבחינת האומנות והטכניקה שבאו בו לידי ביטוי.
הייתי מחפש מייד את אלה עם השקדים, את המקרוד (סולת עם תמרים), את הרירבה (עוגיות חול), את פקעות הבוטנים ואת המרציפנים. קוקוס לא סבלתי, ועד היום הוא נתפש בעיניי כתחליף עלוב לשקדים.

אוזני המן (צילום: ירון ברנר)
כשנסעתי למרוקו ביקשתי לעשות סטאז' במקום של מתוקים, והתקבלתי בשמחה. שם המתוקים עשויים בעדינות רבה - ולא כמו ברוב המקרים בארצנו, של בצק מטוגן ושמן עם המון סירופ סוכר. שם למדתי איך מכינים פקעות אגוזים ובוטנים שנראות כמו פטריות כמהין, וכך גם קוראים להן, ולמדתי שרצוי להשתמש בדבש טהור ולא בסירופ סוכר סמיך ומתוק. עוד גיליתי שבמקור לא משתמשים רק בשמן, אלא ב"סמנא" (חמאה מזוקקת). הטעם האגוזי של החמאה המזוקקת עושה את כל ההבדל. כך למדתי איך הרבה מתוקים, שהיו זכורים לי לרעה, אמורים להיות במקור וגיליתי שהם מדהימים.
למרבה הצער, יש נשים בודדות בישראל שיודעות את ההכנה המדויקת והמקצועית של מלאכת המתוקים העדינה הזאת. מה שקרה הוא שהסבתות שהגיעו ארצה נאלצו עקב עלויות גבוהות להשתמש בחומרי תחליף: קוקוס במקום שקדים, שמן במקום סמנא וכו'.
אוזני המן אף פעם לא היו אהובות עליי, במיוחד משום שברוב המקרים מדובר במשולש בצק יבש עם "פינות" ריקות מתוכן ועם מעט תוכן במרכז, שגם הוא בעייתי. ולמרות זאת זכורות לי כמה אוזני המן תוצרת בית שהיו גדולות, שחומות, לא אחידות בצורתן, וכל פינותיהן בתפוסה מלאה. תמיד הן פחות "יפות" וסימטריות, אך טעימות הרבה-הרבה יותר.
לרגל החג, בחרתי להציג בפניכם את המתוקים שאהבתי לקבל במשלוחי המנות, אלה שאינם יותר מדי מסובכים להכנה ובהחלט ישימים. שיהיה חג שמח ובתאבון!

צלחת המתוקים של רפי (צילום: ירון ברנר)
לכל מדינה בצפון אפריקה יש סוג של מקלעת בצק מטוגנת משלה, שטבולה בסירופ או דבש. פזואלוס היא הגרסה הטוניסאית והשבקייה מגיעה ממרוקו
המרכיבים:
לבצק:
500 גרם קמח
1 ביצה
250 מ"ל מים
2 כפות עראק או פסטיס
כמה טיפות תמצית ורדים
1/2 כפית מלח
לסירופ:
1 כוס דבש
1/4 כוס מים
כמה טיפות תמצית ורדים
לציפוי:
1/2 כוס שומשום
לטיגון:
שמן תירס לטיגון עמוק
כלים מיוחדים:
מכונת פסטה
אופן ההכנה:


המרכיבים:
250 גרם בוטנים קלופים וקלויים (ללא מלח)
250 גרם אגוזי מלך קלויים
1 כפית קינמון טחון
1 כוס סוכר
1/2 כפית ציפורן טחון
1/4 כפית משייה (מייס, קליפת אגוז מוסקט), טחונה
1/2 כף מי ורדים
3 חלמונים
1 ביצה
3/4 כוס קמח
1 כפית אבקת אפייה
לציפוי:
אבקת סוכר
אופן ההכנה:

המרכיבים:
250 גרם פרוסות שקדים קלויים
1/2 כוס סוכר
3 חלבוני ביצה
אופן ההכנה:

המרכיבים:
לבצק פריך:
180 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כוסות + 2 כפות (300 גרם) קמח
2 כפות שקדים טחונים
2/3 כוס (100 גרם) אבקת סוכר
1 ביצה
1 חלמון
למרציפן פיסטוק:
2 כוסות פיסטוקים קלופים פעמיים
3/4 כוס סוכר
1 ביצה
1 כף קמח
לציפוי:
1/2 כוס פיסטוקים קלופים וגרוסים גס
אופן ההכנה:

המרכיבים:
150 גרם פיסטוקים או שקדים קלופים וטחונים דק
1/2 1 כוסות (225 גרם) אבקת סוכר
200 גרם חמאה מזוקקת או שמן תירס
1 כוס שמן תירס
1/2 3 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפייה
כמה טיפות תמצית ורדים
לקישוט:
מעט קינמון
מסמרי ציפורן או שקדים פרוסים
אופן ההכנה:


(צילומים: ירון ברנר)