חד-הורית לא ראויה להיות אמא?

ילדים מאושרים במשפחה חד-הורית זו פיקציה, אמרה עירית לינור ב-1996, שמתקיימת רק "בשיכון הקוטב הצפוני. יחד עם הדוגמנית האינטליגנטית והגבר שבנוי לקשר". על אם חד-הורית אמרה לינור בשעתה: "יש לה אישיות בעייתית, והיא לא ראויה להיות אם". השתנה משהו? ראו את הטור שבמסגרת

שרית פרקול פורסם: 28.03.10, 20:16

הילד החד-הורי של מרפי בראון כבר כמעט מתגלח, וסגן הנשיא האמריקאי דן קוויל נשלח מזמן הביתה, להתאמן על איות המילה "תפוחי אדמה". אבל עירית לינור, בראיון מאיר עיניים לאבנר ברנהיימר, משתלחת בגרושות ובחד-הוריות כאילו היתה זו עוד בחירה של סגנון חיים, ברוח דבריו של קוויל השמרן, או "כביש-עוקף-יחסים ישר לילד", כלשונה הציורית.

 

לינור, שעד לאחרונה ממש התגאתה בסלידתה מפני ילדים והתייחסה לכולם כאל עדת זבי-חוטם המפזרים פירורים על המיטה ומכתימים את הקירות, מצטיירת לפתע כמושיעת הטף באשר הוא. עכשיו היא ניצבת בשער - שטרם נכנסה בו - ומטיפה לגרושות ולחד-הוריות, כאילו היינו אספסוף נבער מדעת, לגלות מחויבות ואחריות כלפי ילדינו. "אני חושבת שברגע שמתחתנים אסור להתגרש אם יש ילדים", פוסקת לינור, גזירה שאפילו המחמירים שברבנים לא היו גוזרים עלינו.

 

לשאלת הכתב, האם ילדים ששני ההורים שלהם בבית, אבל רבים כל הזמן, לא יהיו אומללים, משיבה לינור בנחרצות: "פחות מאם ההורים נפרדים". מאיפה היא יודעת? "הגעתי פעם ל'אוניברסיטה הפתוחה', מעוז האמהות-הלא-נשואות, והיו שם ילדים, שלכל גבר שהיה במסדרון הם היו קוראים אבא", הסבירה.

 

לא ייתכן, לדעתה של לינור, שקיימים ילדים מאושרים במשפחות חד-הוריות. זו פיקציה, לדבריה, שמתקיימת רק "בשיכון הקוטב הצפוני. יחד עם הדוגמנית האינטליגנטית והגבר שבנוי לקשר". כל אם חד-הורית היא דפוקה, מרמזת לינור, היוצאת מתוך הנחה "שיש לה אישיות בעייתית, והיא לא ראויה להיות אם, כי היא לא יכולה לתת לילד שלה אבא".

 

לסבול. להתייבש עד שיגיע נסיך החלומות

כלומר, אבא לילד, בכל מחיר, תובעת "מיס בורגנות" החדשה, שעכשיו, סוף-סוף, בגיל 34, מסתמנת לה אפשרות להגשים את הנוסחה המחייבת הזאת (יש מועמד רציני). לינור עמדה בגבורה עילאית בפיתוי הגדול להתפנק ולעשות ילד לגמרי לבד; לזאת הרי מסוגלת כל אחת. החוכמה, על פי עירית לינור, היא לסבול. להתייבש עד שיגיע נסיך החלומות. ואם כעבור זמן מתגלעות מחלוקות שאינן ניתנות לגישור בין נסיך החלומות לנסיכתו, והחיים בממלכה נעשים בלתי אפשריים, יש לחרוק שיניים - כמיטב המסורת הפולנית - ולהמשיך לחיות יחד עד הסוף המר, למען הילדים.

 

לכל אלה מאיתנו שלא שפר מזלן למצוא את הנפש התאומה, שאפשר לחיות איתה בנעימים עד זיקנה ושיבה, ונאלצו, רחמנא ליצלן, להתגרש, לעשות ילד לבד, או לאמץ ילד לבד, אומרת בעצם לינור - אינכן ראויות לגדל ילדים. על צאצאיכן נגזר להיות יצורים מעוררי רחמים, שנטפלים לכל משתין בקיר וקוראים לו אבא. מוטב שתישארו עריריות, ולא תשליכו את כל התסכולים שלכם מהגברים על היחסים עם ילדיכן.

 

כגרושה-פלוס, שנגזר עליה להיות חד-הורית, שקלתי להיעלב, או לזנק מיד על הגבר הפנוי הראשון, למען ישכון שוב הסדר הטוב במעוננו הקט. אבל אז הגעתי למסקנה שבעצם אין טעם: נחכה עוד קצת, לספר החמישי, נניח, ואולי עד אז לינור תתבגר ושוב תתנער מההכרזות שהשמיעה כשהיתה, לדבריה, צעירה ופזיזה.