כשלמעסיק יש סוד (מסחרי) - מותר ואסור

עובד צובר באופן טבעי ידע ומידע מקצועי במהלך תקופת עבודתו ומותר לו לעשות שימוש בידע זה גם לאחר סיום עבודתו, גם בחברה מתחרה. אך מה אם מדובר ב"סוד מסחרי", ומה זה בכלל? מה מותר ומה אסור, ומתי - בפנים

בשבועות האחרונים "התפוצצה" לתוך חיינו פרשה שהוגדרה באמצעי התקשורת ועל ידי גורמי אכיפת החוק בישראל כפרשת ריגול חמורה. המדובר בפרשת ענת קם במסגרתה חיילת בלשכת אלוף פיקוד המרכז העתיקה אלפי מסמכים מהמחשב בלשכת האלוף בה שירתה ומסרה אותם לגורמים חיצוניים. ומה אם מדובר היה בעובד ומעסיק מהשורה? 

 

• מתעניין בעבודה וקריירה? קרא עוד

 

ברור כי החובות המוטלות על חייל במסגרת שירותו לא דומות לחובות החלות על עובד בעבודתו. אולם מצב במסגרתו עובד עושה שימוש או מעביר מידע אליו הוא נחשף בעבודתו הוא מצב המוכר לנו במשפט העבודה, והנה לנו אפוא הזדמנות לסקור מעט מכללי האסור והמותר בעניין זה בעולם העבודה.

 

"סוד מסחרי" - אסור לשימוש

כלל הבסיס בתחום יחסי העבודה הינו כי עובד צובר באופן טבעי ידע ומידע מקצועי במהלך תקופת עבודתו, וכי מותר לו לעשות שימוש בידע זה גם לאחר סיום עבודתו, אף אם עבר לעבוד אצל חברה מתחרה. אולם כאשר מדובר בידע ספציפי המהווה "סוד מסחרי" של המעביד, על העובד לשמור ידע סודי זה בסודיות גמורה. הפרה של חובה זו יכולה לחשוף את העובד לסנקציות ממשיות.

 

הוראות החוק וגם הלכות בתי הדין לעבודה נוקטות במשנה זהירות בהגדרה מהו אותו מידע המהווה "סוד מסחרי" שאסור לעובד או עובד לשעבר לעשות בו שימוש. כאשר מוכח כי המדובר בסוד מסחרי - החוק רואה בחומרה רבה שימוש לא מותר בידע זה. לא כל מידע שמתגלה לעובד במהלך עבודתו הוא סוד מסחרי ובכדי שמידע ייחשב סוד מסחרי הראוי להגנה עליו לעמוד במכלול של תנאים וביניהם:

• המידע אינו גלוי לרבים.
• המעביד נקט באמצעים הולמים כדי לאבטח את המידע.
• המידע יכול להעניק למתחרים יתרון עסקי.
• יש הצדקה להגנה על המידע נוכח אופי השוק בו מדובר.

 

חוק עוולות מסחריות מטפל בין השאר בסיטואציות של גניבת מסמכים, מידע וסודות מסחריים ממעסיק. החוק קובע סדרה של פעולות יוצאות דופן שבית הדין לעבודה רשאי לנקוט בהן במסגרת תביעה שעילתה בטענה לגניבת סודות מסחריים ביניהן:

• סמכות למנות אדם שייכנס לביתו או משרדו של האדם שטוענים כלפיו שהוא גזל סודות מסחריים ולתפוס שם רכוש כמו מחשבים ומסמכים (צו זה מכונה "צו אנטון פילר" על שם ההליך המשפטי בו ניתן לראשונה באנגליה בשנת 1976).
• סמכות להורות על תפיסת נכסים במעמד צד אחד (כלומר, מבלי לתת לנתבע אפשרות להתגונן מפני הטענות נגדו).
• סמכות להורות על השמדת נכסים שנוצרו כתוצאה משימוש בסוד מסחרי; סמכות לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק של 100 אלף שקל.

 

ואם אתם תעברו לחברה מתחרה?

על מנת להמחיש את הבעייתיות בהוראות אלה הכלולות בחוק עוולות מסחריות דמו לעצמכם מצב בו העסקתכם הסתיימה ואתם מצאתם עבודה אחרת באותו תחום, אצל חברה מתחרה. יום אחד דופקים על דלת ביתכם שליחי בית המשפט אשר מודיעים לכם כי נפתח נגדכם הליך משפטי בטענה שגזלתם סודות מסחריים ממעבידכם הקודם וכי כל המחשבים בביתכם מוחרמים. עקב בעייתיות זו, בתי הדין לעבודה גזרו על עצמם זהירות במתן צווים כאלה והם ניתנים במקרים חריגים.

 

מקרה לדוגמה: לאחרונה הכריע בית הדין לעבודה בנצרת בסכסוך בין חברה שייצרה חטיפים מסוג "במבה" ו"ביסלי" לבין עובד לשעבר שלה שחבר עם אחרים להקמת חברה מתחרה לייצור חטיפים דמויי ביסלי. החברה טענה שהעובד עשה שימוש בסודות מסחריים של החברה ובהם האפיון הייחודי של המכונה המטגנת את החטיפים במהלך הכנתם.

 

בית הדין נתן במסגרת התיק צווים לתפיסת נכסים במעמד צד אחד ונמצא אצל העובד מתכון של החטיפים נושא תאריך מתקופת עבודתו של העובד החברה הקודמת. עובדה זו הביאה את בית הדין להורות להנתבעים להימנע מלהשתמש במכונה מטגנת דומה לזו של התובעת ולהימנע מייצור חטיפים שדומים בטעם ובמרקם ל"במבה" או ל"ביסלי". בסופו של יום אף פסק לחברה פיצויים של350 אלף שקל.

 

לא כל מידע הוא סוד. היו הוגנים

בשורה התחתונה ה'טיפ' שלנו נכון לכל מצב – על השותפים ליחסי עבודה לנהוג בהגינות זה בזה. בכך הם יחסכו לעצמם צרות. עובד שיעשה שימוש במידע סודי של המעסיק כדי להשיג יתרון לא הוגן כנראה שישלם על מעשיו. מצד שני, על המעסיק להימנע מלנסות ולהגביל את העובד להתפרנס ולעבוד באותו תחום עיסוק בו העובד צבר ניסיון ועליו להבין שלא כל מידע שמצוי אצלו הוא סוד מסחרי המצדיק רדיפתו של העובד בהליכים משפטיים.

  

כותבי המאמר הם עו"ד אוהד גלעדי מהאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ועו"ד שי תקן, ראש הלשכה המשפטית של האגף.