2,000 (אלפיים!) משתתפים שלמים הצליחו להביא ארגוני השמאל להפגנה אמש (שבת). למעשה, קצת פחות מחתונה של בני"ש ממוצע. נכון, על פני השטח נראה כי אין מדובר במספר מפגינים גדול, אך אם בודקים בכמה אחוזים מדובר מתוך מחנה השמאל, ייתכן שזהו אחוז עצום. גם חידוש נולד אמש: מספר הארגונים המשתתפים עלה על מספר הנוכחים במיצג.
ניכר כי המאמץ העיקרי של מארגני המיצג (שנקרא בטעות "הפגנה") התמקד בדמוניזציה של ההתנחלויות. המסרים שהעבירו לקו במחשבה מועטה, בהיעדר לוגיקה ובאי יושר. ההתנחלויות הן מקור כל הרע. הן הסיבה היחידה לכך שהמזרח התיכון אינו נראה ומתנהג כדיסנילנד. כמה פשוט. הרי לפני הקמת אלון-מורה, נאבק המופתי על תפקיד יו"ר הקונגרס הציוני. חברון של תרפ"ט חגגה את אולימפיאדת החומוס הראשונה, ואת הטבח במעלה עקרבים ביצעו בכלל בדלנים אבוריג'ינים. חבל שבאו המתנחלים וקילקלו את האידיליה.
כל עוד ימשיך השמאל הקיצוני לשקר כך לעצמו, מטרתו לא תצלח. מטרתם של אנשי השמאל אמש היתה להניע את האידיאולוגיה השמאלית בחזרה אל המרכז. למשוך אליה את המרכז השמאלי שהפך, יחד עם המציאות, לימני. אלא שהאמצעים שבוחרים מנהיגיו פועלים נגד האינטרס שלהם עצמם.
בנוסף, למרבה האירוניה, נסובים מאמציו של השמאל הציוני סביב מניעת זכויות היהודים להתיישב ברחבי ירושלים. כמובן שהבדלה זו על רקע אתני אינה "אפרטהייד". הרי מדובר במתנחלים יהודים גזענים ו"פאשיסטים". אלא שלא ניתן לפסוח על שני הסעיפים. מי שמתנגד לישיבת יהודים בציון אינו ראוי להקרא "ציוני", נקודה. איני מרחיק לטעון כי אנשי השמאל "שכחו מה זה להיות יהודים", כפי שנאמר פעם בלחישה המפורסמת. אך רבים ממפגיני אמש בהחלט שכחו, כי הציונות רואה את להגדרת המדינה כ"יהודית". חתירה לייסוד "מדינת כל אזרחיה" על חורבות מדינת היהודים – זו אינה ציונות.
גם התנועה הקיבוצית, ממארגנות האירוע, מהווה דוגמא מצויינת לכך. מדובר בתנועה הבוגדת בכל ערך התיישבותי. אפילו את התנחלויותיה שלה (קיבוצי הבקעה דוגמת נערן ואלמוג), היא מפקירה לחסדי ההקפאה ללא כל ציוץ. העיקר לדפוק את המתנחלים.
כמי שדוגל בערכי ההומאניזם, הייתי רוצה לראות בישראל שמאל ציוני אמיתי. שמאל שדומה יותר למפא"י ופחות לעדאלה. שמאל שיקדש גם את ענייני החינוך והרווחה ולא רק את תעשיית השנאה למתנחלים. לצערי "השמאל הציוני" שכח מה זה להיות "ציוני". אף גרוע מכך - הוא שכח מה זה להיות "שמאל".