שירלי חלילי, בת 27, עובדת בניופאן, הכירה את רונן אליאס, גם הוא בן 27, הנדסאי שלומד הנדסת חשמל, בחתונה של בן דוד שלה, ערן. הם כבר שנתיים וחצי ביחד, יש להם מעגל חברים גדול והעתיד נראה ורוד. אבל בערב בו ראו זה את זה בפעם הראשונה, דברים היו יכולים להסתיים אחרת לגמרי.
הדעות חלוקות לגבי חתונה כמפעל שידוכים. יש את אלו שיגידו שזה ה-מקום למצוא בו שידוך, הרי כל החברים והחברות הפנויים והשווים של החתן והכלה יהיו שם. לבושים במיטב מחלצותיהם וכטוב ליבם ביין ובוודקה רדבול, על רחבת הריקודים או ליד הבופה של המתוקים, ליבם הקשוח ולמוד-הדייטים אמור להתרכך למראה הזוג המאושר, וגם הם יחפשו מישהו לעמוד לצידו.
מצד שני, יש הטוענים שלראות את החברים/הקרובים שלך מתחתנים לא רק שלא עושה חשק לשום דבר פרט לישיבה מחמיצת פנים עם כוס שתייה ביד, אלא שחתונות זה עסק מדבק, כך שסביר להניח שרוב החברים בגילך שיוזמנו יגיעו בזוגות. הפגנת החיבה בפומבי עלולה לגרום לאלו שכן מגיעים לבד התפרצות חמורה של סרקזם ממורמר, כך ששום דבר טוב או דייט, או מספר טלפון, לא ייצא מזה.
המקרה של שירלי ורונן עומד בדיוק באמצע בין שתי הדעות, וחשוב ומשמח מכך - הוא אמיתי לחלוטין. שניהם היו פנויים וזרים, מה שהתאים בדיוק לשידוך חתונות קלאסי, אבל משהו עצר בעדם. הם ראו זה את זו, ידעו שהם מעוניינים, ובכל זאת, האומץ לערוך היכרות אמיתית הגיע רק אחר כך.
בעיצומם של החיפושים אחרי הדירה המיוחלת, שירלי עוצרת ומשחזרת: "לא דיברתי איתו כי התביישתי. הגנבנו מבטים, וגם רקדנו זה ליד זו, אבל לא ניגשנו. בכל זאת, משום מה אמרתי לאמא שלי שאני אתחתן איתו".
למזלם הטוב של שניהם, שירלי היא לא אחת שתוותר על מה שהיא רוצה, בטח לא אחרי תחושת בטן כזו חזקה. היא נכנסה לאתר "מקושרים" ומצאה את רונן. "איתרתי אותו כי הוא ברשימת החברים של בן דוד שלי שהתחתן, אז הסתכלתי על הפרופיל שלו, בלי לכתוב כלום".

"אני חולה עליו!" מבהירה שירלי
הרמז הדק עבר. למחרת רונן ראה שהבחורה שמצאה חן בעיניו, מצאה אותו. "הוא ראה שהסתכלתי בפרופיל שלו וכתב לי שהוא זוכר אותי מהחתונה. קבענו להיפגש אחרי שבוע של דיבורים באתר, ועד עכשיו אנחנו ביחד. אני חולה עליו!" מבהירה שירלי.
הדייט הראשון היה בקפה לונדון בנתניה, ומשם הכל באמת היסטוריה שמחה. שירלי סיפרה שכשם שהיא ידעה ברגע הראשון שראתה אותו שרונן הוא האחד בשבילה, כך הרגיש גם הוא, אבל התבייש לגשת.
אחרי שמצאו זה את זו בשנית, המשיכה ההדדית עזרה להם לא להרגיש את המרחק: "למרות שאני מנתניה והוא מנס ציונה, האהבה פרחה וממש נהנינו ביחד ככה שלא היה אכפת לנו לגמוא מרחקים. אגב, סגרנו הרגע על דירה בנס ציונה, אנחנו עוברים לשם ב-1 ביוני".

לא ללכת לישון עצבניים. רונן ושירלי
שירלי מספרת מה הם הכי אוהבים זה בזו: "אני הכי אוהבת בו את האחריות שלו, והוא מצד שני אוהב דווקא את העובדה שאני בדיוק ההיפך ממנו, לא יותר מדי רצינית". היא מוסיפה טיפ לזוגיות טובה: "חשוב לא ללכת לישון עצבניים לפני שמלבנים את כל הריבים, אם יש".
ומה אפשר ללמוד מהסיפור של שירלי ורונן על מציאת אהבה בחתונות? כנראה מה שרובנו כבר יודעים: ההזדמנות לפגוש את מי שיהיה האהבה הגדולה של חיינו יכולה לצוץ בכל אירוע, נוצץ יותר או פחות. להסס ולהתבייש זה טבעי, כי אף אחד לא בטוח בסיטואציה הזו. אבל כדאי לנסות לגשש וליצור קשר, כי אולי הצד השני מרגיש בדיוק כמונו אבל מחכה לאישור.
יכול להיות שניתקל בסירוב וזה יסתכם בשום דבר, אבל יכול להיות שכמו במקרה של רונן ושירלי, האחד רק מחכה שהאחר ייתן סימן, וזה יסתכם בלהיות ה-דבר. בכל מקרה, שווה לדפוק הופעה ולבוא במצב רוח טוב לחתונות של חברים וקרובים, כי הכל יכול לקרות, ולא רק בגלל הבר האקטיבי.