ועדת הכלכלה של הכנסת דנה הבוקר (ב') בהצעת חוק (לקריאה - DOC) לפיה ספקיות אינטרנט יהיו חייבות ליידע את הלקוחות על אתרים פוגעניים והאפשרות להתגונן מפניהם.
על פי ההצעה, שר התקשורת יקבע דרכים ליידע את הציבור בנושא, בכל אחת מהדרכים הבאות: שליחת עלון מידע ללקוח, פרסום המידע באתר האינטרנט של החברה, ציון המידע בחוזה שנחתם עם הלקוח, או מסירת המידע ללקוחות על ידי נציגי שירות לקוחות.
חבר הכנסת אלכס מילר אמר בישיבה שעל הספקיות לספק גם תוכנה לחסימת אתרים בחינם - ללקוחות בעלי ילדים מתחת לגיל 16. מילר ציין שיש תוכנות חינמיות ברשת, אך שלא כל ההורים מודעים לקיומן ולא כולם יודעים כיצד למצוא אותן ולהשתמש בהן.
יהונתן קלינגר, מעמותת אשנ"ב שעוסקת בהתנדבות בהדרכת הורים וילדים לגלישה נכונה, מבקש להוסיף סעיף שמכניס את פעילות זו לחוק, או לפתח תוכנית הדרכה במסגרת החקיקה.
מי-טל גרייבר שוורץ מאיגוד האינטרנט הישראלי אמרה שלפי מחקר שנערך במימון האיגוד לפני מספר שנים, התברר שבאנגליה, למשל, יש הסדרה עצמית בנושא , וספקיות האינטרנט מוצאות פתרונות לסינון אתרים פוגעניים.
מילר מדבר בהצעתו על אתרים העוסקים במין, אלימות, הסתה, והימורים, "והכל כשאין בתוכן המוצג באתר ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את הצגתו", על פי הצעת החוק.
במהלך הדיון על החוק עלה לשיחה נושא מהות הסכנות. מעבר לאתרים פוגעניים - ישנם צ'טים, רשתות חברתיות, מסרים מידיים וסכנות נוספות. בישיבה נקבע שבנוסח החדש תורחב הגדרת סכנות הרשת, אך הישיבה נפסקה בשלב זה לטובת ישיבה אחרת.
ההצעה של מילר אושרה בקריאה טרומית באוקטובר, שנה שעברה. זאת לאחר שהצעה דומה של חבר הכנסת מילר עברה בקריאה טרומית ב-2007. ההצעה טורפדה בסופו של דבר ונפלה, מאחר שבש"ס ניסו לקדם על פניה את חוק סינון אתרים (892), הקובע כי על ספקיות האינטרנט לבצע את הסינון כברירת מחדל, ולא להסתפק בליידע את לקוחותיהן.