הם היו ארבעה - סגן חנן ברק, סמ"ר פבל סלוצקר, רב"ט גלעד שליט ורב"ט רועי אמיתי - באירוע הבודד שמשפיע עד היום על כל מדינת ישראל. השניים הראשונים נהרגו. השלישי עדיין לא חזר, אחרי יותר מארבע שנים בשבי. והרביעי? הוא היחיד שהמשיך בחייו, התעטף בשתיקה וסירב להיחשף. בצעדה הגדולה למען גלעד שהגיעה אתמול (יום ב') לתל-אביב, תפסנו אותו לשיחה נדירה.
בשנים האחרונות לקח אמיתי חלק פעיל במטה החברים של גלעד, אבל לדבריו, "פעל מאחורי הקלעים". גם היום הוא מתקשה לדבר על היום ההוא, בו נפצע במתקפת המחבלים מהמנהרה בכרם שלום. האירוע הקשה הותיר בו צלקות ומשקעים. הפצע, הוא יודע, לא יגליד עד שגם הפצע של משפחת שליט יירפא.
בבית החולים, יום אחרי התקרית, סיפר אמיתי על חבריו לצוות: "גלעד, ששירת איתי מאז הטירונות, הוא בחור שקט, מופנם וצנוע. יש לו חיוך שלא יורד מהפנים. מאז שהגיע לצוות הוא השתנה ונפתח". הוא התקשה להאמין שחברו הטוב נחטף על-ידי המחבלים. "זה לא מתאים לגלעד, זה לא מתאים לאף אחד. אבל צריך להכיר את גלעד. אם הייתי יכול, הייתי שואל אותו 'מה אתה עושה שם לעזאזל'".
מאז אותו יום, אמיתי לא הסכים להתראיין. "אני לא רוצה שזה ייפול על הכתפיים שלי", הסביר אתמול. במהלך הצעידה, הוא ניאות לשתף בתחושותיו. "זה כואב, אבל אין לזה סף. אני לא עובד עם 'ספידומטר' של כאב. ככל שעובר הזמן, זה כואב, זה קשה".

בארבע השנים הללו, אמיתי הרגיש חנוק. היו שהפנו אליו אצבע מאשימה, כאילו לא עושה די. "היו כתבים שבאו ואמרו לי, שמע, אם אתה לא קם ועושה משהו עכשיו לא רק שאתה לא תורם, זה פוגע, זה הורס. מי אתם שתגידו לי את זה? אכפת לי וקשה לי וכואב לי לראות את הדברים האלה, שארבע שנים עברו ושמצפצפים, ושלא עושים, אבל אני לא רוצה לשים על הכתפיים שלי את הדברים האלה".
ובינתיים, ממשיכים לצעוד. אחרי יום עמוס בתל-אביב, תצא הבוקר הצעדה ליום נוסף. המסלול יתחיל סמוך למגדלי עזריאלי,
והצועדים יירדו לאיילון דרום, וימשיכו בכביש תל אביב-ירושלים. אירוע צהריים יתקיים בספרייה הציבורית בבית דגן. ב-16:00 תצא הצעדה לדרך שוב, בכביש 44, דרך צומת רמלה ועד מרכז העיר רמלה. ב-18:00 יתקיים אירוע נוסף ב"גן הנשיא בעיר". משפחת שליט תעביר את הלילה בקיבוץ גבעת ברנר, ותקיים שם אירוע נוסף.
Read this article in English