אחרי השקיעה: טיולים ליליים בשעות היפות באמת

בלילות הקיץ החמים קורים הרבה דברים: רק צריך להתנתק מהמזגן, לצאת לחיק הטבע ולהתחיל לצוד חוויות ליליות, בין החופים הצלולים והמעיינות או המבצרים והפסטיבלים השונים, כפי שפורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"

רשות הטבע והגנים פורסם: 03.08.10, 09:30

נתחיל עם שתי הנחות יסוד: הראשונה היא כי טיולי לילה אינם דורשים בהכרח "לילה לבן‭."‬ אפשר להתחיל בשמונה בערב, לטייל שעתיים-שלוש ולשים את הראש על הכרית במיטה כבר בחצות כמו סינדרלה (רק עם הרבה יותר חוויות‭.(‬ ההנחה השנייה היא כי טיולי לילה ממכרים. אין פה הנחות - מרגע שמתחילים, אין דרך חזרה. ועכשיו, בלי יותר מדי הקדמות, אפשר להתחיל.

 

אכזיב וצוקי ראש הנקרה

אין, אין כזה חוף בשום מקום בארץ. ואחרי שהשמש שוקעת - הכל בו נצבע במין מיזוג מקסים של אור הלבנה, אורותיה של נהריה הקרובה-רחוקה ואלומות האור הצרות שנפלטות מעמודי התאורה הפזורים פה ושם. הגעתם לאחד ממסלולי הטיול הליליים הכי יפים, הכי שלווים והכי קלים בצפון - הליכה נינוחה מאכזיב אל ראש הנקרה.

אין כמוהו בכל הארץ. החוף באכזיב (צילום: יפה רזיאל)

 

זהו טיול נטול דרמות מיותרות. הכל בו נעים ונועד למטרה אחת: לנקות את הנפש מטרדות היומיום. כשיוצאים מהרכב ומתחילים בצעידה, דייגי הלילה הם הדמויות הראשונות (וכנראה האחרונות) שנתקלים בהן בלילה. שעה ארוכה הם עומדים ללא ניע במים, עושים מדיטציה מול הים בלי להודות בכך. הדיג הוא רק תירוץ. מכאן, מאזור אכזיב, נראה היטב ראשו הלבן והענק של רכס ראש הנקרה.

 

בין הטיילת המוסדרת לחוף הפראי מוצאים הפתעות קטנות ששוות התבוננות מעמיקה. אלה יכולות להיות מפרצונים קטנים, ממש אישיים, שבהם קונכיות וצדפים בשלל צורות, סרטנים פחדניים והמון אצות. חולפים על פני חוף בצת מבלי לרדת ממש אל החול, כי עכשיו קיץ, וצבות הים נוהגות להטיל באזור את ביציהן. מצד שני אפשר להתענג על פריחת חבצלות החוף ומרבדי העדעד הכחול, שמצליח לשרוד מול הרסס המלוח.

 

בחלקים מהמסלול, במיוחד במקומות שבהם החוף הופך לסלע כורכר ענקי, עולה התחושה של ביקור בארץ לא נודעת. מצאו פינה נוחה והביטו אל הגלים. סתם כך, בלי לחשוב יותר מדי, בלי להביט בשעון. אם היינו בקטע ניו-אייג'י, היינו אומרים "תתחברו‭."‬ אבל יש גבול.

ניו אייג' על החוף. אנחנו לא נגיד מילה (צילום: עמית מגל)

 

ממשיכים עד שמגיעים לקרבת ראש הנקרה, מה שירמז לכם שיותר אי אפשר להמשיך ויש לחזור לאחור ולגלות בדרך חזרה הפתעות נוספות שאולי פיספסתם. אם הגעתם בשני כלי רכב, זה הזמן להקפצה.

 

 

 

אלכסנדר על שני גלגלים

בטח שאתם מכירים את נחל אלכסנדר. כולם מכירים, כולם כבר אמרו שלום לצבים הרכים או עשו פיקניק ממושך למרגלות חורבת סמארה. עכשיו הגיע הזמן לנסות את הנחל בלילה. ויותר מכך, על אופניים. גם רוכבים מיומנים וגם מי שרק קנו אתמול זוג אופניים ייהנו מהמסלול הזה כי הוא קל, כיפי ומפתיע. לא צריך יותר מזה בלילות הקיץ הלא מחייבים. 

אבל איפה הצבים? נחל אלכסנדר (צילום: איציק מרום, מהספר "טיולי לילה")

 

לא מדובר במסלול מעגלי, אבל מצד שני, יש משהו מאוד מרגיע בלחזור באותה הדרך שבה באתם. במיוחד אם היא קצרה ומישורית. רק זכרו שלא לרדת מהדרך המסומנת, כי מדובר בגן לאומי שוקק חיים, במיוחד בשעות הלילה. אתם, עם כל הכבוד, רק אורחים בממלכת הטבע הזו.

 

חלקים מהנחל עברו תהליך של שיקום, אך למרות זאת ימיו הגדולים של הנחל כבר מאחוריו. זקני העמק עדיין זוכרים איך נהגו לשחות במימיו או להתפנק עם אהוב או אהובה על סירה לעת ערב. היום לא מומלץ להכניס אליו יד, רגל או ראש. מצד שני הוא זוכה כל העת לשיקום מסיבי. קחו, למשל, את תחילת המסלול, האזור הקרוי "קטע נחל לדוגמה‭."‬ תענוג לעיניים. הרכיבה עצמה, על מסלול אספלט שנושק לנחל, קלה ונעימה להפליא. אתם על הגדה הצפונית, והכיוון הכללי הוא מערבה. מדי פעם יצוצו מן האפלה שולחנות פיקניק מזמינים, אבל אל תתמסרו מיד: הדרך רק התחילה, ובהמשך יש נקודות עצירה שוות יותר.

 

אחרי כ‭3.5-‬ ק"מ עוברים לצד "גשר הצבים" (המצוי בגדה שממול‭,(‬ שגם הוא זכה להתחדש לא מזמן במתחם מושקע למדי. בשעות אלו הסיכוי לפגוש צב רך נמוך מאוד, לכן מומלץ להמשיך מערבה, לעבר הכחול הגדול. חולפים לצד מתחם אירועים וממשיכים תחת גשר רחב. מכאן מדוושים מעט צפונה לצד מסילת ברזל. זהו האזור היחיד במסלול שעשוי לבלבל. שימו לב: כאשר אתם נתקלים בפנייה שמאלה (מערבה) לעבר חורשת אקליפטוסים - כנסו אליה. אל תתבלבלו עם פניות מוקדמות יותר. אם הצלחתם, אתם שוב על דרך המלך המסומנת שממשיכה מערבה. תוך כמה מאות מטרים יופיע לצידכם גם הנחל שזנחתם בדקות האחרונות.

 

חולפים למרגלות חורבת סמארה, ששימשה תחנת מכס במאה ה‭19-‬ וחלשה על האזור כולו. אל תתעצלו: עלו למעלה ותזכו בנוף מדהים של טבע נטו לצד אורותיהם של יישובי האזור. עוד כמה מאות מטרים לכיוון מערב ופתאום עולה באוויר ניחוח הים, עוטף אתכם ומוביל אתכם אל החוף, אל שפך הנחל. זה בדיוק הזמן לקפה, נשנושים ושאר פינוקים ליליים מול הים. מכאן הכל תלוי בכם.

 

 

 

קלאסיקה מדברית

נכון שנחל פרצים גדוש במטיילים בלילות קיץ של ירח מלא, אבל הדבר רק מעיד על כך שההמונים יודעים מה טוב. אלו "המונים" במובן הטוב של המילה, כי מי שמטייל בליל ירח מלא במדבר, גם "המון", חייב להיות בצד הטוב של המשוואה.

גדוש "המונים" טובים. נחל פרצים (צילום: איציק מרום, מהספר "טיולי לילה")

 

הנחל, החוצה את מישור עמיעז לצד ים המלח, נחשב למסלול הלילה המדברי בה"א הידיעה. הסיבה: הוא קל ואינו דורש הכנות מיוחדות, הוא פופולרי ולכן מעניק תחושה של ביטחון, ולמרות כל זאת - הוא מספק את הסחורה שנדרשת ממנו: פינות התבודדות שלוות בעומק קניון סלעי או צעידה מהורהרת בלב מישורי ענק ומרחבים עצומים שעושים טוב על הנשמה. הרחק מהעיר, מההמולה.

 

מנקודת ההתחלה יורדים מיד לעבר העניין עצמו: הקניון של נחל פרצים. בהתחלה זהו קניון מרומז, מהוסס, ורק בעוד כמה עשרות ומאות מטרים הוא משתנה, הופך לקניון ראוי לשמו - עם דרך צרה בליבו וקירות זקופים וגבוהים שסוכרים אותה מכל עבר. זהו ניתוק מבורך מהעולם החיצון. קירות הקניון הסלעיים מעוטרים בקימוטים גליים – תוצאה של בליה טבעית זה עידנים. שווה לעצור מדי פעם ולהביט מקרוב ביצירת האמנות של הטבע.

ירידה לקניון פרצים (צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים)

 

מגיעים למערת הקמח, שסגורה לקהל בשל סכנת התמוטטות. מכאן אפשר להמשיך ולצאת בחזרה אל המישור העצום ולצעוד בחזרה אל הרכב או להמשיך בקניון הצר עד שממצים את החוויה. הכל מאוד מודולרי ופשוט. עם זאת, שימו לב שבטיול לילי במדבר יש סכנת התברברות, ולכן מומלץ להצטייד במפת סימון שבילים.

 

 

 

אזור הצפון - אירועי רשות הטבע והגנים

להסתובב לאור עששיות במבצר נמרוד (צילום: מיכה בריקמן, כתום צלמים)

 

 

 

אזור המרכז

 

סיורים ליליים במערת הנטיפים (צילום: אלכס קולומויסקי)

 

 

 

 

סיור לילי בין קרבות מלחמת העצמאות בקסטל (צילום: גל בן זאב)

 

 

 

 

 

הבקעה, ים המלח והדרום

 

סיפור לעת שקיעה על רזי מגילות ים המלח בקומראן (צילום: AFP) 

 

  

 

גשם מטאורים. בקרוב אצלנו, כנראה בקנה מידה צנוע יותר (צילום: נאס"א)