ביקשנו מהמומחים שלנו טיפים לרכיבה בטיחותית על אופניים, להנאה אופטימלית וחזרה הביתה בשלום.
רוצים להתחיל לרכוב? התחילו לקרוא:
איך נמנעים: הקדימו תרופה למכה. רכשו פנימית שיש בה חומר המונע את בריחת האוויר לאחר שנוצר החור. רעננו את החומר שבפנימית אחת לחודשיים, וכמובן הימנעו מכניסה לשדה קוצים.
במקרה של תקלה: תמיד הצטיידו בפנימית רזרבית להחלפה בשטח ובמשאבה. החליפו את הפנימית הרזרבית, והוסיפו אוויר.
איך נמנעים: שמרו על לחץ אוויר גבוה מספיק שמונע את מעיכת הצמיג, או השתמשו בצמיג טיובלס (ללא פנימית). אמנם זה ציוד ייחודי ויקר יותר, אך שווה את ההשקעה.
במקרה של תקלה: אם אין פנימית להחלפה, חותכים את הפנימית הפגומה בנקודת החור. קושרים כל אחד משני הקצוות שהתקבלו בקשר מהודק היטב, שיוכל להחזיק את האוויר בתוך הפנימית. נוצר לנו מעין "נקניק" מוארך עם קשרים בקצוות. מכניסים אותו חזרה לצמיג ומנפחים. זה עובד.
העיקום גורם לגלגל לקבל צורה של שמינית (Potato Chip). לרוב השמינית תהיה קטנה ולא תמנע את סיבוב הגלגל, אך לפעמים העיוות מונע מהגלגל לעבור דרך המזלג או השלדה.
איך נמנעים: השתדלו להימנע מהיתקלות בעצמים קשים ולפלס את נתיבכם בחוכמה.
במקרה של תקלה: מוציאים את הגלגל ממקומו, מוסיפים מעט לחץ אוויר ומטיחים את הגלגל בקרקע בכוח כדי ליישר את הצד שבולט הצדה – זה מספיק טוב כדי לחזור הביתה בבטחה.
איך נמנעים: מעבירים את ההילוכים נכון וללא עומס.
במקרה של תקלה: שני עזרים:
1. מפתח שרשרת: כלי קטן ונוח לשימוש שנועד לחלוץ את הפינים המחברים את החוליות ונמצא ברוב ערכות הכלים הייעודיים.
2. חוליית חיבור לשרשרת: Missing Link / Power Link (יש להצטייד בחוליה התואמת את רוחב השרשרת שלכם: 8SPD / 9SPD). השרשרת עשויה חוליות רחבות ובתוכן חוליות צרות, שמחוברות זו לזו בפינים. חוליית החיבור היא למעשה חוליה רחבה חליפית. מוציאים את החוליה הפגומה בעזרת מפתח השרשרת ומשאירים את השרשרת פתוחה (ששני הצדדים שלה הם חוליות צרות). מגשרים בין שתי החוליות הצרות בעזרת חוליית החיבור, וכך סוגרים את השרשרת. חשוב לעשות זאת לאחר שווידאתם שהשרשרת מונחת נכון בין כל הפיתולים וגלגלי השיניים.
מסלול למנוסים.
אורך: 25 ק"מ, לא מעגלי.
עונה מומלצת: סתיו, חורף, אביב.

צילום: דרור גלר
1. מתחילים בעלייה של 4 ק"מ, שגובהה 1.70 מ'. עוברים ליד חוות צוק, חוות בודדים המתפרנסת מייצור גבינות עזים. כאן סימון השבילים הופך מירוק לשחור עד ראש הר שוכה, שמקנה תצפית על פארק עדולם, הרי יהודה וחברון והים התיכון.
2. נכנסים לשביל בסימון ירוק ויורדים בשטח סלעי מעט עד נחל שוכה, חורבת ריבוא וכרמי יקב עמק האלה. האזור משופע בכרמים וביקבים שמלווים את המסלול בדרך דרומה. ממשיכים דרך חרבת עתרי, כפר גדול מתקופת הבית השני שנחפר ושוחזר על ידי הקק"ל.
3. עולים בעלייה מתונה בתוך החורש הים תיכוני, עד לחורבת בורגין ולתצפית הפנוראמית.
4. ממשיכים למטה עם השביל עד המחסום, שאחריו שביל עדולם המסומן בירוק ממשיך דרומה, כאן ממתין הרכב.
5. בנקודה זו אפשר להחליט אם להמשיך על השביל או לחזור. החזרה מכאן קלה: ממשיכים מערבה עם דרך הג'יפים, שתהפוך בהמשך לכביש צדדי בירידה מתונה עד לתחנת הדלק בכביש 38. מכאן השביל עולה ברמת הקושי, הופך לתלול וטכני יותר ומיועד לאלה שמסוגלים להחזיק מעמד ברכיבות ארוכות ותובעניות. נמשיך לעקוב אחר הסימון הירוק שממשיך בשלוחות לכיוון כפר זוהרים, שבו מסתיים השביל. מכאן אפשר לשוב דרך הכביש.
הממליץ: יואב בהט, מדריך אופני הרים מהוותיקים והמנוסים בארץ. מתמחה בטיולי מדבר מיוחדים ובטיולים בחו"ל, מתכנן ובונה שבילים לטיולי אופניים.
מסלול למנוסים ברכיבת כביש.
אורך: 55 ק"מ, מעגלי.
עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. בקיץ רק בשעות הבוקר המוקדמות.

צילום: אלכס קולומויסקי
1. מתחילים ברכיבה של 3 ק"מ על כביש 38 דרומה, עד לצומת בית שמש צפון (אחרי פסי הרכבת) ליד המפלים. פונים ברמזור שמאלה לשדרות יגאל, וממשיכים לרכוב 1.5 ק"מ מזרחה לאורך אזור התעשייה עד לכביש 3855, שבו פונים ימינה. בהמשך פונים בצומת מחסיה לכביש 3866.
2. מתחילים בטיפוס ארוך ומאתגר בכביש יפהפה של 5.6 ק"מ בשיפוע של 7.1% עד לצומת הצ'אלנג'ר, או בשמו הישן - צומת מערת הנטיפים.
3. ממשיכים עם הכביש לצומת נס הרים (כקילומטר לפני הצומת מומלץ לעצור בבית הקפה הצופה על כל שמורת נחל קטלב).
4. פונים שמאלה לכביש 386 אל עבר ירידה תלולה של 12 ק"מ עד לכיכר עין כרם, או בשמה הידוע - סטף תחתון.
5. פונים ביציאה השנייה שמאלה, ומטפסים לכיוון הסטף העליון על כביש 395 לקיבוץ צובה, ומשם ממשיכים עם הכביש דרך רמת רזיאל וכסלון.
6. הירידות התלולות מובילות עד לצומת אשתאול, שם פונים שמאלה על כביש 38 וחוזרים 500 מ' דרומה מצומת שמשון, שם מחכה הרכב.
הממליץ: אילן אולמן, מאמן ובעלים של קבוצת הרכיבה WATT 500.
מסלול לכל הרמות.
אורך: 15 ק"מ, מעגלי.
עונה מומלצת: קיץ, סתיו, אביב וחורף (מלבד אחרי ימים גשומים במיוחד).

צילום: דורון ניסים
1. מתחילים ברכיבה מזרחה לכיוון רמת החי"ל, עד לסוף שביל האופניים הסלול.
2. ממשיכים ברכיבת שטח לאורך הנחל בגדה הצפונית, עד לנקודה שבה כביש גהה עובר מעל הנחל. הדרך עוברת מתחת לגשר ומגיעה להצטלבות דרכים ליד גשר קטן, המשמש את פרדסני האזור. כאן פונים ימינה, עוברים את הגשר לגדה הדרומית של הנחל וממשיכים לרכוב לכיוון מערב כחצי ק"מ עד פנייה ימינה למעבר על גשר טורקי ישן (בעתיד הקרוב נוכל להמשיך ברכיבה בגדה הדרומית חזרה עד לפארק).
3. ממשיכים לרכוב בנוף הפסטורלי מערבה לאורך הנחל. לכל אורך הרכיבה עוקבים אחרי סימון של שביל ישראל, עד שמתחברים חזרה למסלול האספלט של פארק הירקון.
4. משם חוזרים על שבילי הפארק המוכרים עד לנקודת ההתחלה.
הממליץ: אבינועם ינאי, מנכ"ל חברת מדוושי ישראל, מרכז תחום האופניים במכללת וינגייט, מקים הליגה למקומות עבודה ומנהל קבוצות רכיבה לנוער בסיכון.
מסלול למנוסים.
אורך: 21 ק"מ, מעגלי.
עונה מומלצת: חורף, סתיו ואביב. בקיץ מומלץ להתחיל מוקדם.

צילום: אלעד גרשגורן
1. רוכבים בכביש עד לצומת הקיבוץ, ליד חוות הסוסים. פונים שמאלה לדרך עפר, ויורדים עם סימון שבילים אדום המוביל לשוויצריה הקטנה. הדרך יורדת לנחל כלח, חוצה אותו על גשר אבן ישן ואז מתחיל טיפוס לכיוון חניון שוויצריה הקטנה. מגיעים לחניון רכבים, ורוכבים על הכביש 700 מ' עד לפנייה הראשונה ימינה לאספלט (אפשר לגוון עם סינגל נוסף שמקביל לכביש ממערב לו, עם סימון שחור).
2. לאחר הפנייה ימינה ממשיכים 900 מ', חוצים את הכיכר ונכנסים לחורשה בכיוון צפון־מזרח. לאחר 60 מ' פונים שמאלה לדרך עפר, עד שיוצאים על הדרך הראשית 672 (חיפה־עוספיה). ממשיכים בכביש דרומה, ולאחר צומת דמון נכנסים ימינה לחניון אלון.
3. מיד בכניסה לחניון יורדים בדרך עפר שמאלה 15 מ', זוהי הכניסה לנחל אלון המסומן בסימון כחול. כאן עוצרים להורדת המושב ולבישת המגינים. הסינגל יורד בתלילות לאורך 1,800 מ' עד לבקעת אלון, ומלווה בדרופים ובסוויטשבקים מאתגרים.
4. בסוף הסינגל יוצאים לעמק רחב, בקעת אלון, שחוצה אותה דרך עפר כבושה. מעלים שוב את המושבים, ופונים אליה שמאלה. לאחר 500 מ' פונים בצומת ימינה לדרך עפר המסומנת בסימון שחור ושביל ישראל. שימו לב שהסימונים נפרדים מהדרך לאחר 200 מ', ואילו אנו נשארים נאמנים לה ומתחילים טיפוס קשה במעלה הר ערקן, שיוביל אותנו לפסגת השוקף. אל ייאוש, רק הקטע הראשון תלול מאוד. מטפסים עד שמגיעים לפנייה הראשונה ימינה. פונים ורוכבים עוד 1,500 מ', עד שמגיעים לצומת עם דרך כורכר רחבה, שלמעשה מקיפה את פסגת הר שוקף. פונים ימינה, ולאחר 200 מ' נראה דרך היורדת ימינה - לא בשבילנו - ומיד אחריה מתחיל הסינגל המפורסם של הר שוקף, The Single Track, שעל שמו נקראת החנות. הסינגל מסומן בתחילתו כשביל ישראל + אדום + ירוק.
5. גם כאן כדאי להוריד את המושבים ולהתמגן. הקטע הראשון, המכונה "פי התנין", נמשך 400 מ' ולא מומלץ לנפילה. הסימון הירוק נפרד מאיתנו בסוף הקטע הזה, ואנו ממשיכים לתוך החורשה. לאחר 800 מ' חוצים קרחת יער קטנה, ולאחר 150 מ' מהירים מגיעים לצומת T. כאן נפרדים משביל ישראל, ופונים ימינה בחדות עם הסימון האדום. הסינגל יורד בתלילות, חוצה דרך עפר ואז חוצה ערוץ נחל. הסימון האדום ממשיך בצמוד לערוץ הנחל משמאלנו, ולא על דרך העפר (טעות נפוצה).
6. הקטע האחרון, שאורכו 700 מ', מכונה "גינת הסלעים", ובסוף הסינגל יוצאים לחניון האגם.
7. מעלים את המושבים, ומתחילים לטפס בכביש 721 לכיוון הקיבוץ. לאחר 372 מ' נראה דרך עפר היוצאת שמאלה לכיוון הקיבוץ. חוצים את הכביש בזהירות, מטפסים 200 מ', וממשיכים 1,400 מ' עד שמגיעים לצומת שבשמאלו שער סגור עם מחסום בקר. כאן פונים ימינה, וממשיכים עד לקיבוץ וחזרה לבירה קרה בחנות האופניים The Single Track (שעות פתיחה: א'־ה': 9:00־19:00, ו': 9:00־14:00).
הממליץ: רון גפן שפר, מנהל חנות האופניים The Single Track, מכונאי אופניים ראשי.
מסלול למתחילים ולמשפחות.
אורך: 12 ק"מ, מעגלי.
עונה מומלצת: קיץ, סתיו, חורף ואביב (העונה בה המסלול הוא היפה ביותר).

צילום: יוסי זמיר, קק"ל
1. מתחילים בשביל המסומן בכחול, לאורך נחל גמזו. לאחר 700 מ' יורדים מהדרך הסלולה לכיוון בית העלמין של מודיעין, ומתחברים לדרך כורכר המובילה עוד כקילומטר לאורכו של נחל גמזו, בקעת הנזירים המכונה ביר א־שאמי. כמה מטרים מערבית למערה הגדולה נמצא פתח מערה נוסף שמעליה חקוק עיט, ובמרכז הבקעה - בריכת מים מהתקופה הביזנטית.
2. עוברים את בקעת הנזירים, וממשיכים עם שביל הכורכר 500 מ' מזרחה, עד למפגש עם סימון שבילים שחור ומשאבת מים בצד ימין. אל הצומת הזה נחזור בהמשך.
3. פונים ימינה וממשיכים עוד כקילומטר בשביל השחור הפונה מזרחה, ורוכבים לאורכו בעלייה עד לפנייה שמאלה. אפשר לעצור כאן להפסקה תחת העצים.
4. ממשיכים עוד כקילומטר עד שמתחברים לקטע סלול קטן. זהו המשכו של השביל המסומן בכחול. רוכבים לאורך שביל הכורכר עוד כ־2 ק"מ, שבסופם יורדים בדרך סלולה המתחברת לשביל כורכר המסומן בסימון ירוק.
5. פונים שמאלה, ויורדים בשביל עוד 400 מ' עד לצומת רחב ומורכב שלצדו תחנת שאיבה. זו נקודה המחברת אליה כמה שבילים, וממנה אפשר להגיע לכל מקום ביער. בנקודה זו מחפשים את הסימון השחור, ושילוט המורה לכיוון בקעת הנזירים.
6. פונים שמאלה, ורוכבים לאורכו של נחל גמזו עוד כקילומטר לכיוון אזור ישיבה וכינוס דמוי אמפיתיאטרון. ממשיכים במעלה נחל גמזו עוד כ־2 ק"מ עד המפגש עם השביל הכחול ומשאבת המים, שכבר ביקרנו בה קודם.
7. פונים ימינה ועולים עם השביל עד לבקעת הנזירים, ובהמשך עולים על הכביש שמחזיר לחניון המכוניות.
הממליץ: אילן אפרת, רוכב ותיק, מדריך אופניים ומאמן קבוצות.